בית משפט השלום בת"א קיבל את תביעתם של 87 נוסעים וחייב את חברת "ארקיע" לפצותם על איחור של 8 שעות ודקה בהמראה בטיסה ליוון בראש השנה 2016. השופט קבע כי החברה לא ניצלה את "זמן החסד" שניתן לה בחוק לפיתרון תקלות ודחה את טענתה כי העיכוב נגרם בין היתר בשל עומס חריג שנוצר עקב הלווייתו של נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס ז"ל
התובעים הם 87 נוסעים, חלקם בני משפחה, חלקם חברים, אשר רכשו דרך חברת "ארקיע" חבילת נופש לאי קוס שביוון, הכוללת כרטיסי טיסה הלוך חזור ושהות בבתי מלון, בראש השנה 2016. העלות לחבילת נופש לאדם עמדה על סך של כ-2,500 שקל או קרוב לכך.
התובעים היו אמורים להמריא בטיסת הלוך מנתב"ג בשעה 16:10, אולם בפועל הטיסה המריאה באיחור, כך שהמטוס נחת ביעדו בשעה 2 לפנות בוקר שלמחרת. יצוין, כי משך הטיסה ליעד עומד על 50 דקות בלבד. לטענת התובעים, בשל העיכוב בהמראת המטוס יש לחייב את ארקיע לפצותם בסך של 4,000 שקל לאדם, המורכב מפיצוי לפי חוק שירותי תעופה בגין "ביטול הטיסה", וכן פיצויים לדוגמה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בת"א קבע כי למרות שהטיסה המריאה לאחר 8 שעות ודקה, עדיין מדובר בעיכוב שעלה על 8 שעות ולכן מדובר ב"טיסה שבוטלה" לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה). בעניין זה ציין השופט כי לפי הגדרת החוק, טיסה שבוטלה היא טיסה שלא התקיימה, או טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה.
השופט התייחס אף למחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לפרשנות המונח "טיסה שהמריאה", וקבע כי קיימת אבחנה ברורה בין הגדרת "זמן טיסה", שהוא המועד בו המטוס מתחיל לנוע לקראת המראה, ובין הגדרת "טיסה שהמריאה", שהוא מועד ההמראה בפועל. בהתאם לאמור, ומשהוכח כי הטיסה יצאה אכן 8 שעות ודקה לאחר המועד המקורי, סבר השופט כי יש לראות בה טיסה שבוטלה המזכה בפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק.
עוד התייחס השופט לטענה כי אין מקום לפצות בגין "דקה" של איחור אך קבע כי אין לקבל אמירה כזו. לדבריו, האיחור היה של 8 שעות ולא רק של דקה אחת, ו"זמן החסד" של 8 השעות שהעניק המחוקק לחברת התעופה מחייב אותה לעשות הכל על מנת שלא ינוצל, בוודאי לא במלואו. לפיכך, משניצלה ארקיע עד תום את "זמן החסד" שניתן לה – כף המאזניים נוטה לעבר ההתחשבות בציבור הצרכנים, החל מהדקה הראשונה לאחר 8 השעות. לא זו אף זו, "זמן החסד" שהוענק לחברה היה ארוך פי 9 מאורך הטיסה עצמה (50 דקות בלבד), ומשכך בוודאי שהם זכאים לפיצוי.
עוד דחה השופט את טענתה של ארקיע, לפיה האיחור נבע לנוכח עומס חריג שנגרם בשל הלווייתו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ז"ל שהתקיימה באותו מועד, שיצרה "רכבת אווירית" של משלחות מכל רחבי העולם, וכן בשל חג ראש השנה. לדברי השופט, החברה לא הוכיחה את טענותיה, ומלבד זאת היה עליה לצפות מראש את האפשרות שיתכנו עיכובים כלשהם בטיסות בשל הביקוש בחג ראש השנה, ולהיערך לכך מראש. עוד קיבל השופט את טענת התובעים לפיה הגעת המשלחות הזרות להלווייתו של הנשיא פרס איננה הגורם לאיחור הניכר במועד המראת הטיסה, שכן אם כך, העיכוב היה מנת חלקן של כל הטיסות שיועדו לאותו יום.
בנוסף, נדחתה גם טענתה של ארקיע לפיה העיכוב בטיסה נבע מצירוף של "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה". בעניין זה, הפנתה ארקיע לתקלה טכנית במנוע החשמלי של המייצבים בזנב המטוס, שלטענתה חייבה את הורדת הנוסעים מהמטוס ואיתור מטוס חלופי לביצוע הטיסה. לדברי השופט, החברה לא הצליחה להוכיח שדובר בתקלה לא צפויה, והתבססה על מסמך עלום ולא ברור שאיש לא ידע להתייחס אליו.
לבסוף, התייחס השופט לדרישת התובעים לפסיקת פיצויים לדוגמה בשל האירוע. בעניין זה קיבל השופט את טענת התובעים כי למעט 16 איש שקיבלו שוברי אוכל מסוימים, לא חולקו שוברים נוספים, וכי ממילא לא היה בשובר לרכישת שתייה חמה ומאפה כדי להרוות את צימאונם ולהשביע את רעבונם. בעניין זה, קובע חוק שירותי תעופה פיצוי לדוגמה במצב שבו לא ניתנו לנוסע ההטבות הקבועות בחוק. בנוסף, סבר השופט כי יש מקום לפסוק לנוסעים פיצוי גם על עוגמת נפש. בגין רכיבים אלו, יפוצה כל תובע ב- 1,000 שקלים, בנוסף לפיצוי בסך 1,280 שקלים על עצם העיכוב בהמראה.
סיכומם של דברים – ארקיע תשלם לתובעים סך כולל של 198,360 אלף שקל (2,280 שקל לתובע, כפול 87 תובעים). בנוסף, תישא בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25 אלף שקל. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד גבריאל הרשליקוביץ. ארקיע יוצגה ע"י עו"ד ענבל אלקיים.
