בית המשפט המחוזי בת"א דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת "פלאפון", בטענה כי היא מטרידה צרכנים בפניות טלפוניות שיווקיות חוזרות ונשנות. נקבע כי לא הוכח שפלאפון ידעה שהקבלן המשווק מבצע פניות טלפוניות בניגוד לדין ואין אינדיקציה לכך שהטענות מושא התביעה עולות כדי "תקלות שיטתיות"
במוקד ההליך בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת הסלולר "פלאפון", שבמרכזה הטענה כי החברה מנהלת מערך שיווק לגיוס לקוחות פוטנציאליים באופן מטריד אשר מסב נזק לציבור צרכנים רחב. בבקשה, שהוגשה ע"י הגב' נטלי בן-סימון באמצעות עורכי הדין יוני בן סימון ומרדכי כהן, נטען כי פלאפון פונה לציבור צרכנים רחב בפניות טלפוניות חוזרות ונשנות, בתדירות ובתכיפות בלתי מתקבלת על הדעת כדי לשדלם להצטרף לשירותיה. עוד מוסיפה הבקשה כי גם לאחר סירובו של הצרכן להצעותיה וגם לאחר דרישות מפורשות כי זו תחדל מפניה אליהם, ממשיכה החברה ומי מטעמה להתקשר לצרכנים ולהטרידם, ללא הפסק.
במישור המשפטי טוענת המבקשת כי הפניות החוזרות ונשנות מצד החברה פוגעות בזכויות הבסיסיות של הצרכנים לפרטיות, לכבוד ולשלוות נפש. צוין, כי שטף הפניות הטלפוניות מתבטא, בין היתר, בכמות בלתי סבירה של השיחות; בתדירות בלתי סבירה של שיחות שלעיתים מגיעה למספר שיחות ביום; בתוכן חוזר ונשנה בכל שיחה ושיחה ובהתעלמות הטוטאלית מבקשות הצרכנים לחדול מלפנות אליהם שוב.
עוד מוסיפה המבקשת, כי בכל השיחות הללו היה ברור שהנציגים אינם מודעים זה לפניותיו של זה, כשם שאינם מודעים לבקשות להפסיק את השיחות. הודגש, כי אין מדובר במקרה בודד, אקראי או מזדמן, אלא בהתנהלות שיטתית, חמורה ומגמתית, שנמשכת לאורך זמן רב ושננקטת כחלק מאסטרטגיה שיווקית פסולה מיסודה. אשר על כן, נטען כי פלאפון התרשלה בפיקוח ובבקרה על מערך השיווק מטעמה וגרמה לנזק לא ממוני המתבטא בפגיעה בפרטיות ובשלוות הנפש, הסחת דעת, אי נוחות, תוך יצירת רגשות שליליים כגון כעס, תסכול וחוסר אונים ופגיעה באוטונומיה בכלל.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
פלאפון מצדה, טענה כי במועדים הרלוונטיים פעילות השיווק הטלפוני ללקוחות פוטנציאליים חדשים לא בוצעה על ידי עובדיה, כי אם על ידי מקדמי מכירות חיצוניים בעלי פלטפורמת שיווק מתאימה, שאין עליה חובה לפקח עליהם. עוד נטען כי פלאפון נקטה ונוקטת שורה ארוכה של אמצעי זהירות על מנת לפקח על פעילות המשווקים, ובכלל זאת דורשת מכל משווק להתחייב לפעול בהתאם להוראות הדין, לרבות ובעיקר אלו הקשורות להגנה על פרטיות, איסוף מידע ממקורות חוקיים בלבד לצורך ביצוע פניות לגיוס לקוחות ואיסור מפורש על פניות חוזרות לנמענים שביקשו הסרה מרשימות תפוצה.
השופט רחמים כהן קבע כי הסכם ההתקשרות בין פלאפון למשווק אכן מגדיר את יחסיהם כיחסי מזמין – קבלן עצמאי, אולם קובע את סמכותם של המשווקים לבצע פעולות משפטיות בשמה ובמקומה של פלאפון ובכלל זה לכרות בשמה חוזים מול לקוחות הקצה, הצרכנים. בעניין זה הזכיר השופט כי המבחן לקביעת יחסים של שולח ושלוּח בדיני הנזיקין הוא היות השלוּח בבחינת "ידו הארוכה" של השוֹלח המבצע משימה המוטלת על השוֹלח במקומו של השולח. לעומת זאת, קבלן עצמאי "נוטל עמו את המשימה עצמה".
במקרה הנוכחי, סבר השופט כהן, יש לקבל את ההבחנה שמבקשת פלאפון לעשות בין תחום השיווק כתחום עצמאי לתחום שעניינו מכירת שירותי הרט"ן. לשיטתו, לא מן הנמנע שתיתכנה נסיבות בהן יש לראות במשווקים שלוחים של פלאפון, כאשר ככל שהדבר נוגע לתפעול מערך השיווק, פועלים המשווקים במסגרת פעילותם העסקית כקבלנים עצמאיים ובוחרים, בין היתר, אם וכיצד לבצע את פעילות השיווק.
כמו כן, לטענת פלאפון שלא נסתרה, הקבלן מספק שירותי שיווק כחלק מעסקו העצמאי לגופים עסקיים שונים ולא רק לה והיא אינה מתערבת ביחסים שבין הקבלן לבין עובדיה (אין לה ידיעה על מיהות העובדים או שכרם). זאת ועוד, הקבלן פועל עצמאית, במשרדים נפרדים משלו וללא כל קשר לפלאפון או למשרדיה. לפיכך, נקבע כי בהינתן המסקנה שהיחסים בין הקבלן לבין פלאפון הם יחסי מזמין – קבלן עצמאי, לא ניתן להטיל על פלאפון אחריות לפניות הטלפוניות שביצע הקבלן אלא בהתקיים אחד החריגים הקבועים בפקודת הנזיקין.
בעניין חריגים אלו, קבע השופט כי לא הוכח שפלאפון כשלה בעת התקשרותה עם הקבלן וככל שהתערבה בעבודתו הרי שהיה זה באופן שניסה למנוע פגיעה או נזק בציבור הצרכנים. החברה גם לא הרשתה מראש ולא אשררה בדיעבד את המעשים הנטענים, כאשר בהתייחס למשווק הספציפי לא הוכח שפלאפון ידעה שהוא מבצע פניות טלפוניות בניגוד לדין. נוסף על כך, פלאפון ניהלה מערך פיקוח הכולל סנקציות כנגד פעולות מעין אלה שעליהן הלינה המבקשת.
עוד נקבע כי המבקשת לא הניחה תשתית כלשהי ממנה עולה שפלאפון הייתה אחראית מכח חיקוק למעשה שביצועו נמסר לקבלן השיווק, וזאת נוכח המסקנה שבין פלאפון למשווקים מתקיימים יחסי מזמין –קבלן עצמאי. עוד לא הוכח שההתקשרות בין פלאפון למשווקיה נעשתה שלא כדין. מלבד האמור, המבקשת לא השכילה להניח תשתית ראייתית רלוונטית לכך שפלאפון נהגה ברשלנות, לא חלקה על איכותם או טיבם של מנגנוני הפיקוח ולא הציגה חלופות אחרות או קביעת סטנדרטים אחרים לפיקוח מהם ניתן יהיה ללמוד שפלאפון התנהלה ברשלנות.
לבסוף קבע השופט כי על רקע קיומו של מערך פיקוח והבירור האינדיבידואלי שמצריכות התלונות האמורות, לצד האפשרות להגשת תביעה אישית לפיצויים - אין הצדקה להמשך בירור התובענה כתובענה ייצוגית, שעה שאין אינדיקציה לכך שמדובר ב"תקלות שיטתיות".
הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות. המבקשת יוצגה בהליך ע"י עוה"ד יוני בן סימון ומרדכי כהן. פלאפון יוצגה ע"י עוה"ד רון ברקמן, נחום קובובסקי, שרון מרקוביץ ודן חי.
