שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > המחוזי: רווחים ממכירת ביטקוין חייבים במס

חדשות

המחוזי: רווחים ממכירת ביטקוין חייבים במס, צילום: istock
המחוזי: רווחים ממכירת ביטקוין חייבים במס
21/05/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של נישום שחויב לשלם מס רווחי הון בסך של כ-3 מיליון שקל, על רווחים שהפיק ממכירת "ביטקוין", שהגיעו כדי 8 מיליון שקלים בקירוב. ביהמ"ש אימץ את עמדת רשות המסים, וקבע כי הפטור ממס הקבוע בפקודת מס הכנסה לא נועד לחול על רווחים הנובעים מעליית ערכו של הביטקוין

בית המשפט המחוזי מרכז דחה את ערעורו של נישום, שחויב לשלם מס רווחי הון על רווחים שהפיק ממכירת "ביטקוין", כך שישלם כ-3 מיליון שקל. המערער רכש ביטקוין בשנת 2011 ומכר אותו שנתיים לאחר מכן בריווח של 8,278,645 שקל. לטענתו, יש לסווג את הביטקוין כ"מטבע חוץ" וכי רווחיו הם בבחינת הפרשי הצמדה (הפרשי שער) שקיבל יחיד שלא במסגרת עסק, ולפיכך פטורים ממס.

רשות המיסים, באמצעות עורכות הדין גלית פואה ושירה ויזל-גלצור מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי),  טענו לעומת זאת כי הביטקוין אינו "מטבע" וממילא אינו "מטבע חוץ", ולכן נכלל בהגדרת "נכס" כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה ולפיכך הרווחים ממכירתו חייבים במס ריווח הון.

לעמדת רשות המיסים, הביטקוין אינו "הילך חוקי" במדינה כלשהי וממילא לא ניתן להתייחס אליו כ"מטבע" או כ"מטבע חוץ" וזאת לאור הגדרת "מטבע חוץ" בחוק בנק ישראל. כן טענה רשות המיסים כי לא ניתן להתייחס אל הביטקוין כ"מטבע" מבחינה חשבונאית ואף מבחינה כלכלית.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופט שמואל בורנשטין קיבל את עמדת רשות המיסים לפיה יש לאמץ את הגדרת "מטבע" בחוק בנק ישראל, הדורשת כי יהיה למטבע ביטוי פיזי-מוחשי כלשהו. בית המשפט קבע כי לא הוכח שהביטקוין מהווה "הילך חוקי" במדינה כלשהי אך סייג כי עובדה זו אין פירושה כי הביטקוין נחשב כאמצעי תשלום בלתי חוקי. עם זאת, נקבע, הביטקוין אינו מהווה אלטרנטיבה אמיתית לכסף, בין היתר, משום שהוא מעמיד את הציבור בפני סיכונים רבים, כפי שעולה גם מעמדות שפורסמו על ידי גורמים רשמיים באירופה.

בית המשפט דחה גם את טענת המערער לפיה יש לבחון את השאלה מהו "מטבע" על פי ההגדרה בחוק בנק ישראל אלא לפי המשמעות המקובלת של מונח זה בחיי היום יום.  נקבע, כי הביטקוין אינו מטבע גם במובן הכלכלי, בראש ובראשונה משום שלמרות השימוש הנעשה בו, קשה מאד לומר כי הוא נהנה מהאמון שלו זוכים מטבעות המהווים הילך חוקי במדינות השונות. לדברי בית המשפט, אמון הציבור מבוסס על קיומו של בנק מרכזי המתערב במסחר על מנת למנוע תנודתיות גבוהה מדי בשער החליפין באופן העלול להעמיד את הציבור בפני סיכון פיננסי משמעותי.

עוד קבע בית המשפט כי הביטקוין אינו ממלא איזו מהפונקציות המקובלות בעולם הכלכלה הנדרשות לצורך הגדרתו כ"כסף" או "מטבע". בין השאר לא הוכח כי הוא משמש כאמצעי חליפין להעברת ערך עבור סחורות, אינו משמש כאוגר ערך ואינו משמש כיחידת חישוב ערך.

המערער צירף רשימה הכוללת כ-200 עסקים בישראל המקבלים, לכאורה, ביטקוין כאמצעי תשלום. אולם במהלך ניהול ההליך התברר כי רשימה זו אינה משקפת את השימוש בפועל ומדובר בכמות זניחה. לא עלה בידי המערער להוכיח אף את נתוני השימוש בביטקוין ברחבי העולם.

לכך הוסיף השופט את השימוש הנרחב הנעשה בביטקוין לצרכי הימורים, כאשר הרוב המכריע של 100 הכתובות בהם נעשה עיקר השימוש בביטקוין שייכות לאתרי הימורים. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהשימוש המשמעותי הנעשה בביטקוין לצרכים עבריינים, ובכלל זאת ברשת ה-Darknet, בה נסחרים מוצרים בלתי חוקיים שונים, כמו נשק וסמים, לאור העובדה שהביטקוין מאפשר אנונימיות יחסית.

על כל האמור, הוסיף בית המשפט כי על פני הדברים הפטור ממס הקבוע בסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה לא נועד לחול על רווחים הנובעים מעליית ערכו של הביטקוין. בית המשפט מוסיף כי מסקנתו בפסק הדין הינה לעת הזו וכי לא מן הנמנע כי בבוא היום יחול מפנה שיביא לכך כי הביטקוין ויהפוך ל"מטבע".

בסופו של דבר, הערעור נדחה תוך חיוב המערער בהוצאות בסך 30 אלף שקל. המערער יוצג בהליך ע"י עו"ד יואב ציוני. רשות המסים יוצגה ע"י עוה"ד שירה ויזל-גלצור וגלית פואה.

ע"מ 11503-05-16

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
תקדין במחיר מופקע