בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נחום קרליץ, שהתמודד בבחירות המקומיות בבאר-שבע, על דחיית בקשתו לבטל את הליך הבחירות בעיר ולאפשר לו לעיין בפתקי ההצבעה. הערעור נדחה תוך שנקבע כי מדובר בעותר סדרתי המטריד את בתי המשפט כבר שנים בערעורי סרק הנוגעים להליך הבחירות בעיר, ולכן יש לחייבו בהוצאות
המערער התמודד באוקטובר האחרון בבחירות המקומיות בבאר-שבע בראשות רשימה עצמאית ששמה "דרכי נועם". בבחירות לראשות העיר זכה המועמד רוביק דנילוביץ' ברוב של למעלה מ-92% קולות , וסיעתו זכתה ל-16 מנדטים במועצה מתוך 27 מקומות. רשימתו של המערער קיבלה 541 קולות, כאשר על מנת לזכות במושב במועצה ולעבור את אחוז החסימה היה עליו לזכות לפחות בלמעלה מאלפיים קולות.
לאחר הבחירות, הגיש המערער בקשה למנהל הבחירות בקשה להעמיד לרשותו את כל הפרוטוקולים ונספחיהם של כל הקלפיות בבאר שבע לצורך עיון בהם. לאחר שמנהל הבחירות סירב לאפשר לו לצלם את החומר באמצעות המכשיר הסלולרי שלו, הגיש המערער עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בב"ש, שקבע כי יש לאפשר לו לעיין במסמכי הבחירות ולצלם באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו כמבוקש על ידו.
אחר הדברים הללו, ולאחר שעיין בכל הפרוטוקולים, פנה המערער לבית המשפט המחוזי בערעור בחירות, בו ביקש לפסול את הליך הבחירות בעיר בטענה לאי סדרים, ובד בבד הגיש בקשה לעיון בפתקי ההצבעה. משעתירתו נדחתה, הגיש ערעור לבית המשפט העליון.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופט יצחק עמית דחה את הערעור, אך טרם נדרש לדברים לגופו של עניין ציין כי המערער הוא עותר סדרתי שמזה שנים רבות, ככל הנראה יותר מעשרים שנה, חוזר ומטריד את בתי המשפט בערעורי סרק הנוגעים להליך הבחירות בבאר שבע. בעניין זה, קבע בית המשפט כבר בסוף שנות התשעים כי ערעור שהגיש המערער סמך ברובו על סברות וטענות שנולדו לצורך הגשת הערעור מבלי שהיה בידי המערער ראיות לביסוס טענותיו, מבלי שהיה נוכח באף קלפי לגביה טען וכל טענותיו באו מעיון בדיעבד בפרוטוקולים שנעשו. עוד נאמר כי עדותו, למירב, הייתה עדות שמיעה והנחותיו התבססו הן על הבנה לקויה של החומר שהיה מונח בפניו, קריאה סלקטיבית של החומר שהונח בפניו ואי התייחסות לעובדות אלא למה שחפץ להשמיע.
גם הפעם, ציין עמית, מתייצב המערער בפני בית המשפט למרות שלא "גרד" את אחוז החסימה, ומבקש סעד "צנוע" של ביטול הליך הבחירות בבאר שבע. לדעת עמית, ההליכים בהם נקט המערער הם יומרניים, בלשון המעטה, וגם מנהל הבחירות טען בתצהירו כי הוא מכיר את המערער עוד ממערכת הבחירות הקודמת וכי המערער ציין בפניו כבר בתחילת מערכת הבחירות כי בכוונתו להוביל מהלך שיגרום לבחירות נוספות בעיר.
לגופו של עניין, ציין עמית כי דרך המלך היא להגיש תחילה בקשה לעיון בפתקים, ועל החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בבקשה זו ניתן להגיש תוך 7 ימים ערעור בזכות לבית המשפט העליון שתידון בדן יחיד. רק לאחר מכן ניתן להגיש ערעור בחירות, כאשר על פסק הדין ניתן להגיש תוך 14 יום בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בשאלה משפטית בלבד. למרות זאת, המערער המשיך בסורו, והגיש במאוחד הן בקשה לעיון בפתקים והן ערעור בחירות.
לדברי השופט, כריכת שני ההליכים יחדיו הקנתה למערער יתרון דיוני של הגשת ערעור בזכות, אולם יש להדגיש כי המסגרת הפורמלית לדיון מאוחד בגדר ערעור אינה פוטרת את המערער מלעמוד בתנאי שלפיו רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור בחירות מוגבלת לשאלה משפטית בלבד. רק מטעם זה, לדעת השופט עמית, ניתן היה לדחות את הבקשה והערעור על הסף.
מלבד זאת, סבר עמית כי ממילא אין מקום להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. צוין, כי המערער המתין עם בקשת העיון בפתקי ההצבעה חודש לאחר מועד הבחירות וערך חישובים שונים ומשונים תוך שהוא מעביר קולות מרשימה אחת לאחרת. "התקשיתי לרדת לסוף דעתו של המערער", כתב עמית, "אך מכל מקום ניתן להבין כי אין היגיון בטענות אלה שאינן יכולות לגרום לשינוי בתוצאות הבחירות".
השופט התייחס גם לטענתו של המערער, שגם אותה העלה כבר לפני 20 שנה, לגבי מנעולי הקלפיות ועל השימוש במנעול קשיח חלף מנעול פלסטיק. גם בעניין זה נקבע כי אין להתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי לפיה לא נפל פגם במנעולים, והמערער לא הניח תשתית ראייתית לפגם בנעילת הקלפי ולספקולציות הקונספירטיביות שהעלה בהקשר זה גם בדיון. כמו כן, החלטת מנהל הבחירות לצייד את הקלפיות במנעול הקשיח אשר סופק על ידי הרשות המקומית נבעה מהכרתו את טיב המנעול ממערכות בחירות קודמות, והמערער לא הרים את הנטל הכפול להראות כי מדובר בליקוי שיורד לשורשו של עניין ואשר היה בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות.
לבסוף, דחה השופט עמית את יתר טענותיו של המערער, למשל לעניין רכזי הקלפיות, העברת מיקום קלפיות ופתקי הצבעה מסוימים. לדברי עמית, המערער ביקש להתערב בקביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי, על אף שבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור בחירות, כאמור, עניינה בשאלות משפטיות בלבד.
לבסוף, ולמרות שהמחוקק פטר ערעור בחירות מתשלום אגרות בית משפט, סבר עמית כי המסננת היחידה מפני ערעורי סרק חוזרים ונשנים מצד המערער היא דרך חיוב בהוצאות. נוכח האמור, ישא בהוצאות המשיבים השונים בסך כולל של 40 אלף שקלים. המערער ייצג בהליך את עצמו. מנהל הבחירות יוצג ע"י עו"ד אבי טוויג. ועדת הבחירות לעיר ב"ש יוצגה ע"י עו"ד סיגן שימן.
