שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש סילק תביעה של אזרח בריטי נגד הבלוגר האמריקאי ריצ'ארד סילברסטיין

חדשות

ביהמ"ש סילק תביעה של אזרח בריטי נגד הבלוגר האמריקאי ריצ'ארד סילברסטיין, צילום: getty images israel
ביהמ"ש סילק תביעה של אזרח בריטי נגד הבלוגר האמריקאי ריצ'ארד סילברסטיין
28/02/2019, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בת"א קיבל את בקשתו של ריצ'ארד סילברסטיין, תושב ארה"ב המפעיל את הבלוג הפופולארי "תיקון עולם", לסלק תביעה שהגיש נגדו בישראל אזרח בריטי בגין פרסום שלטענתו הוציא את דיבתו. נקבע, כי ביהמ"ש בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה בין שני האזרחים הזרים, בין היתר כאשר לא קיים לכך שיקול ציבורי ישראלי וכאשר בתי המשפט בישראל "אינם מחוסרי עבודה"

הנתבע הוא ריצ'רד סילברסטיין, תושב סיאטל שבארה"ב שהקים ומפעיל את הבלוג הפוליטי "תיקון עולם" העוסק בין היתר בנושאים הנוגעים לישראל. התובע, אזרח בריטי, הגיש לבית משפט השלום בת"א תביעה נגד סילברסטיין, בגין כתבה שפרסם באתרו בפברואר 2018, שלטענת התובע הציגה כעובדה מצג שקרי הפוגע בשמו הטוב ובפרטיותו בחוסר תום לב, במזיד תוך כוונה לפגוע בו. עוד נטען כי בפרסום הפוגעני ישנו קישור לפרסום פוגעני נוסף באתר אחר הפוגע בתובע, בפרטיותו, ובשמו הטוב וכי עצם ההפניה כשלעצמה מהווה אף היא פגיעה בפרטיות.

לצד התביעה, הגיש התובע בקשה להתיר לו להמציא לסילברסטיין את כתב התביעה מחוץ לתחומי המדינה. לטענתו, קיימת בידו תביעה הראויה לבירור ברמת ההוכחה ובמאזן ההסתברות הנדרש, בשלב זה, בהליך במשפט האזרחי. כן נטען כי חלה אחת לפחות מהחלופות בתקנות סדר הדין האזרחי המקימות עילה להמצאה מחוץ לתחום וכי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לבירור התובענה, בין היתר, משום נגישות הצדדים לראיות, הדין החל על הסכסוך ושיקולי צדק.

על בסיס הבקשה נתן בית המשפט במעמד צד אחד החלטה להתיר את ההמצאה מחוץ לתחום של כתב התביעה לידיו של סילברסטיין. בעקבות זאת, עתר האחרון לביטול ההיתר ולסילוק התביעה על הסף מחמת "פורום בלתי נאות". לטענתו, למרות שהוא תושב ארה"ב, התובע הוא תושב בריטניה והכתבה המדוברת פורסמה בכלי תקשורת אמריקאי בשפה האנגלית – התביעה הוגשה במדינה שלישית, מדינת ישראל, שהיא מוסד זר לשני הצדדים ולאף צד לא הייתה ציפייה כי הפורום הישראלי ידון בתובענה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לדברי סילברסטיין, התנהלות התובע מהווה "תיירות דיבה", שהוכרה בעולם ובארץ כתופעה מגונה אשר האינטרס הציבורי מחייב דחייתה, במיוחד כאשר קיים פורום משפטי אחר. מלבד העדר הזיקה של בעלי הדין לישראל, ציין סילברסטיין כי הדין החל על פרסומים שבוצעו בארה"ב הינו הדין האמריקאי ואין נפקות כי הפרסום נצפה בארץ לצורך החלת הדין הישראלי.

השופט משה סובל מבית משפט השלום בת"א קיבל את בקשתו של סילברסטיין וביטל את היתר ההמצאה שניתן מחוץ לתחום. השופט הזכיר כי הכרעה בבקשה להמצאה מחוץ לתחום עפ"י תקנה 500 לתקנות הסד"א דורשת מספר תנאים מצטברים: תביעה ראויה לטיעון ברמה הנמוכה ממאזן ההסתברות הנדרש במשפט האזרחי; תביעה רצינית שהתובע מבקש לבררה בתום לב, בהבדל מתביעת סרק או תביעה טורדנית; קיומה של אחת או יותר מעילות ההמצאה המנויות בתקנה ונאותות הפורום הישראלי על פני פורום זר. בנוסף, הקביעה מסורה לשיקול דעתו של ביהמ"ש, לאחר שמצא כי התמלאו התנאים המקדימים.

לדעת השופט, התובע עמד בנטל הראשוני להציג תובענה ראויה לדיון העומדת בנטל הנמוך כנדרש בהליך אזרחי לעניין זה. אשר לעילת ההמצאה, נמסך התובע על החלופות העוסקות בתובענה המבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה או עתירה לצו מניעה לעניין הנעשה בתחום המדינה. לדברי השופט, פרסום באינטרנט חשוף לעיני כל ולכן נקבע כי העוולה בוצעה בכל מקום ולטעמי "המעשה" לא נוצר בעת המשלוח אלא בעת העיון בארץ. לכן, לשיטתו, ניתן לקבוע כי מדובר במעשה שאירע בארץ. עוד הוסיף בעניין זה כי גם אם רק חלק קטן ביותר מכלל הקוראים והצופים של הפרסום הם מישראל, עדיין ניתן לקבוע כי מדובר במעשה בתחום המדינה. משכך, מתקיימות עילות ההמצאה להן טען התובע.

עם זאת, סבר השופט כי אין מניעה שהתביעה תתברר במקום מושבו של סילברסטיין בארה"ב. בעניין זה הזכיר השופט כי אף לא אחד מהצדדים איננו אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, שכן האחד מתגורר בבריטניה והשני בארה"ב. כמו כן, התובע ניסה להציג זיקה לארץ בדמות קיומה של דירה בירושלים, מגורים של בני משפחה בארץ, פעילות של צדקה בארץ וכו'. עם זאת, אין בכל שנטען כדי ליצור זיקה כשלעצמה שתצדיק בירור התובענה דווקא בישראל.

בנוסף, לדעת השופט, אין שום מניעה לברר בארה"ב סכסוך הנוגע לפרסום שברקע שלו אירועים בישראל, ולא נטען כי התובע לא יזכה למשפט צדק שם. עוד צוין כי על הפרסום חלה המערכת הנורמטיבית האמריקאית וניהול התביעה בארה"ב ייתר הצורך בהוכחת הדיון הזר על ידי מומחה לו תתנהל התביעה בישראל. גם שאלת העדים איננה ברת משקל לדעת השופט, הן משום שאמצעי התחבורה כיום אינם מקשים על הגעת עדים ממדינה למדינה והן משום שלא התרשם שלהוכחת התביעה יזקק התובע לעדים רבים והן משום שהנזק הנטען מתייחס גם לעסקיו של התובע שלא מתנהלים בישראל וכן לפגיעה בו בפני חברים ובני משפחה שאינם דווקא ישראלים.

זאת ועוד, ממילא התובע לא ביקש לקיים את ההליך במקום מגוריו ולכן יצא מתחום המושב שלו. גם מטעם זה, סבר השופט, לא ברור מדוע הוא סבור שראוי לברר את התביעה בישראל ומדוע לשיטתו הפורום בארץ הוא הפורום הנאות והטבעי, כשעל פניו נראה בדיוק ההיפך מכך. בנוסף, גם האקטואליה שברקע הדברים אינה סיבה לקיים את הדיון בארץ ולקבוע כי הפורום הישראלי הוא הנאות ועדיף על הפורום הזר.

אשר לציפיות הסבירות של הצדדים ביחס לפורום שידון בתביעה, לא מצא השופט צפייה סבירה לפורום הישראלי דווקא, וקבע כי יותר סביר שהצפייה תהיה לפורום הזר - בין אם האמריקאי ובין אם הבריטי. כך, סילברסטיין שביצע את מעשה הפרסום בארה"ב, סביר שציפייתו תהיה כי הפרסום יבחן בראי הדין האמריקאי וחופש הביטוי אמריקאי ולא הישראלי.

עוד סבר השופט כי לא קיים שיקול ציבורי ישראלי לברר את תביעת הדיבה של האזרח הבריטי נגד האזרח האמריקאי דווקא בישראל, כאשר בתי המשפט בישראל "אינם מחוסרי עבודה בלשון המעטה" (כדברי השופט), וכאשר מושא הסכסוך איננו מהותי ואקוטי לציבוריות הישראלית. לשיקול זה הוסיף את העובדה שלתובע ערכאה חלופית לבירור תביעתו ולא נטען כי לא יזכה ליומו או כי לא יעשה צדק או כי הדיון שם איננו יעיל לעומת ביהמ"ש הישראלי.

לאור כל הטעמים האמורים, קיבל בית המשפט את בקשתו של סילברסטיין והורה על ביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום שניתן במעמד צד אחד. בנסיבות העניין, לא נעשה צו להוצאות.

ת"א 54630-05-18

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
תקדין במחיר מופקע