שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ה"בוטים" נוהרים לקלפיות: האם תעמולת הבחירות באינטרנט יוצאת משליטה?

חדשות

ה"בוטים" נוהרים לקלפיות: האם תעמולת הבחירות באינטרנט יוצאת משליטה?, צילום: istock
ה"בוטים" נוהרים לקלפיות: האם תעמולת הבחירות באינטרנט יוצאת משליטה?
10/01/2019, עו"ד לילך דניאל

הבחירות הארציות מתקרבות בצעדי ענק, וכבר עכשיו יש המזהירים מפני השפעה פסולה על דעת הבוחרים באמצעות שיטות מתוחכמות הפועלות לרוב דרך האינטרנט. למרות זאת, החוק הקיים אינו מתייחס לנושא כלל וכלל. עו"ד לדיני אינטרנט: "אין מנוס מחקיקה מפורשת בתחום שתקבע כללי מותר ואסור לגבי תעמולה ברשת האינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט"

שלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת, ונראה שכבר אפשר לקבוע בוודאות – בבחירות האלו השחקנית העיקרית היא רשת האינטרנט. סרטוני תעמולה? תשדירים ברדיו? מי צריך את זה כשהיום כל מפלגה וכל מועמד מתהדרים בחשבון טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם וערוץ יוטיוב משלהם? מודעות בעיתונים ובשלטי חוצות? בשביל מה, כשאפשר לשים בכל אתר באנרים ענקיים ולהגיע לקהל גדול משמעותית, ואפילו ליצור פרסום ממוקד לפי קהלי יעד ספציפיים?

אם כן, האינטרנט מציע דרכים אינסופיות המאפשרות למועמדים לשטוח את משנתם באין מפריע ולתקשר ישירות עם הבוחרים באופן שלא היה קיים לפני כן. כל מי שחפץ יכול להיות סחבק של ביבי בפייסבוק, לנהל צ`אט בלייב עם ציפי ליבני או לשלוח מייל לאיילת שקד. עם זאת היתרון הנוסף, ויש שיאמרו העיקרי שיש לרשת, הוא שעל האינטרנט גם לא חלות ההגבלות שיש על הרדיו והטלוויזיה במסגרת חוק הבחירות (דרכי תעמולה), למרות ניסיונות שהיו בעבר לגרום לכך.

אז אמנם לא מדובר במערכת הבחירות הראשונה שבה האינטרנט משחק תפקיד מרכזי, אולם נראה שהשימוש בה בהקשרים הללו רק הולך ומשתכלל לאורך השנים. מושגים כמו "פייק ניוז", "בוטים", "פייקים" ואחרים לא היו קיימים בלקסיקון שלנו עד לפני מספר שנים בודדות, וגם ההבנה שלצד היתרונות האדירים שיש לרשת מבחינת דרכי תעמולה – יש לה גם צד אפל שלא כולם מודעים אליו. רק בימים האחרונים הזהיר ראש השב"כ מפני התערבות של "מדינה זרה" בבחירות, ובעוד שבעבר היו מתייחסים לדבריו בביטול, הרי שלאור הניסיון ממערכת הבחירות בארה"ב נראה שהסכנה להשפעה בלתי מודעת על רצונו של הבוחר – קיימת עכשיו יותר מתמיד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השיטות הן מגוונות וכבר דובר עליהן רבות – החל ממגיבים בתשלום, הפצת ידיעות כוזבות על מועמדים שנחזות להיות אמינות ("פייק ניוז"), שימוש במודעות המכוונות אישית לגולש מסוים ועד שימוש ב"צבא" של משתמשים פיקטיביים שכותבים פוסטים מזויפים, עושים לייקים ולמעשה עושים הכל כדי להטות את השיח הפוליטי שאליו נחשף הגולש. מעבר לכך, כבר היום ישנן טכנולוגיות המאפשרות ליצור סרטוני וידאו פיקטיביים, קבצי קול הנחזים להיות אמיתיים בקולו של אדם ועוד, והשימוש הפוטנציאלי במכשירים הללו בהקשר של תעמולת בחירות עלול להיות הרסני.

כאמור, חוק הבחירות (דרכי תעמולה) לא מתייחס לשום היבט הנוגע לרשת האינטרנט, ולמעשה המקום היחיד בו מוזכרת בו המילה "אינטרנט" הוא רק בסעיף 16, בו נקבע כי "'מפרסם בכתב לציבור' – לרבות בעיתון או באינטרנט". ניתן לומר שלא בכדי החוק אינו מסדיר את הנושא. בדיוק כמו "חוק הספאם" שאינו מחיל את האיסור על משלוח הודעות על תעמולת בחירות, יש להניח שהמחוקקים (שהם אלו שמתמודדים בבחירות), לא מעוניינים להטיל על עצמם הגבלות כלשהן.

"חוק תעמולת בחירות איננו מתייחס כלל לתעמולת בחירות ברשתות החברתיות אלא רק לכזו המתבצעת באמצעות כלי תקשורת מסורתיים כגון: רדיו, טלוויזיה ועיתונים", אומר עו"ד מתן שוק, המתמחה בדיני אינטרנט ומחשבים. "זאת, למרות שרובנו צורכים כיום את המידע מגלישה באינטרנט בנייד או במחשב ברשתות החברתיות. לעולם ועד קיים פער בין הטכנולוגיה המתפתחת לחוק הנותר מאחור. חקיקה מטבעה ארוכה ומסורבלת ומצריכה עבודת הכנה, דיונים בוועדות ו-3 קריאות. בעניין חוק תעמולת בחירות הפער בין החוק למצב בפועל בולט במיוחד".

האם שימוש ביוזרים פיקטיביים ובוטים לצורך תעמולת בחירות הוא תקין מבחינה משפטית? מה הסכנות הטמונות בכך להליך הדמוקרטי?

"בהעדרה של חקיקה ספציפית יש לבחון את העניין ולבצע היקש מדינים אחרים. על פניו התחזות, הטעיה וניסיון להשיג יתרון באמצעות מרמה עשויים להוות הן עבירות פליליות והן עוולות אזרחיות. אבן היסוד של משטר דמוקרטי אלו בחירות הנערכות מעת לעת ומשקפות את רצון העם. הרציונל מאחורי חוק תעמולת בחירות שחל גם על בחירות לרשויות המקומיות הוא לאזן בין רצון המתמודדים להציג את המצע שלהם לאינטרסים חשובים אחרים. כך לדוגמא החוק אוסר על שימוש בנכסי הציבור או כוחות הביטחון לצורך תעמולה וכן אוסר על שיתוף ילדים בתעמולה, כמו גם תעמולה על גבי סירות, מטוסים או באירועים בהם מוגש אלכוהול.

שימוש ביוזרים פיקטיביים או בבוטים המהדהדים מסרים מטעם גורמים אינטרסנטיים שאינם ידועים למשתמש הקצה מהווה לטעמי מניפולציה אסורה ופוגעת באפשרות של הבוחר להכריע למי להצביע. הבעיה איננה רק במסרים שמופצים אלא בהעדר השקיפות וחוסר ביכולת של משתמש הקצה לדעת מי עומד מאחוריהם ומה האינטרסים שלו. הסכנה להליך הדמוקרטי היא היכולת של שימושים שכאלו להשפיע על תוצאות הבחירות".

ומה לגבי השימוש ב"פייק ניוז"?

"על פניו התשובה דומה כאשר 'פייק ניוז' עשוי להוות לעיתים גם לשון הרע. יחד עם זאת, הרבה יותר מורכב להוכיח ביצוע עבירה או עוולה במקרה כזה, מאחר שגם אם מגיעים למפרסם הוא עשוי לטעון כי סבר שיש אמת בפרסום. לדוגמא: אתמול פורסם צילום של ידיעה שכביכול פורסמה ב'גלובס' לפיה יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נווה, מצטרף לרשימת 'הימין החדש' של בנט ושקד. אלו הודיעו שמדובר ב'פייק ניוז', אך גם אם יגיעו למפרסם השאלה האם זה לשון הרע היא מורכבת ולא חד משמעית".

האם יש הבדל מבחינת התקינות החוקית של הנושא בין העסקת מגיבים וכותבים אנושיים בתשלום לבין הפעלת חשבונות פיקטיביים ותהליכים אוטומטיים?

"לכאורה שימוש בגורם אנושי עשוי לחזק את יסוד הכוונה הנדרש בעבירות פליליות מסוימות".

האם יש הבדל כאשר הדבר נעשה ע"י גורמים זרים לבין מצב בו השימוש בשיטות אלו נעשה ע"י המתמודדים עצמם?

"המתמודד עצמו הוא הגורם הישיר אשר עשוי להרוויח מביצוע פעילות אסורה ולפיכך על פניו אם הדברים נעשו באופן ישיר על ידו זה חמור יותר".

כיצד ניתן להילחם בתופעות הללו בהיבט המשפטי?

"אין מנוס מחקיקה מפורשת בתחום שתקבע כללי מותר ואסור לגבי תעמולה ברשת האינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט. לאור הבחירות האחרונות בארה"ב וצרפת סביר להניח כי הבחירות הללו יהיו מלאות בניסיונות של מניפולציות על מצביעים פוטנציאלים מכל הסוגים והמינים".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:166
קומיט בחודש מתנה