חדשות

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתה של מנהלת חשבונות באגודה שיתופית, שטענה כי סבלה מהתעמרות וחרם מצד עמיתותיה למחלקה ועקב כך פוטרה שלא כדין. נקבע, כי התובעת פוטרה לאחר שהביעה כוונה לחפש עבודה חדשה בעקבות דחיית בקשתה להעלאת שכר, וכי מצב הדברים שתיארה אינו כזה המגיע כדי התנכלות תעסוקתית

התובעת עבדה במשך כשלוש שנים כמנהלת חשבונות במשרדי אגודה שיתופית חקלאית בקיבוץ גבע. יחד עמה עבדו במחלקה שתי עובדות נוספות וכן מנהלת המחלקה. בשלב מסוים התקיימו שיחות משוב והתובעת ביקשה העלאת שכר. כחודש אח"כ פנתה התובעת לסמנכ"לית משאבי האנוש באגודה, וסיפרה לה כי היא לא חשה בטוב בעקבות ריב שהיה לה עם אחת העובדות במחלקה, וכי פנתה למרפאה. כן סיפרה כי קיימת מתיחות בינה לבין אותה עובדת. בעקבות האמור, קיימה הסמנכ"לית שיחה משותפת בין התובעת לאותה עובדת, במשרדה של מנהלת המחלקה ובנוכחותה.

למחרת היום שלחה התובעת למנהלת ולסמנכ"לית מייל בו ביקשה לשתף בתחושותיה לאחר השיחה, וציינה כי היא מרגישה פגועה מאותה עובדת שלטענתה במשך כשנתיים נוהגת כלפיה ביחס פוגעני ומזלזל. עוד כתבה התובעת כי לדעתה מן הראוי להוציא אזהרה כלפי אותה עובדת או דרישה להתנצלות. מספר ימים אח"כ, זימנה הסמנכ"לית את התובעת ואת שאר עובדות מחלקת הנהלת החשבונות לשיחה נוספת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

חודש לאחר מכן, במהלך שיחת שכר עם מנהלת המחלקה, הודיעה האחרונה לתובעת כי בקשתה להעלאת שכר נדחתה. התובעת בתגובה, ביקשה מהמנהלת שתכין לה מכתב המלצה כי בכוונתה לבדוק אפשרויות עבודה אחרות בתנאים טובים יותר. בהמשך הודיעה המנהלת לתובעת כי האגודה החלה לאתר לה מחליפה, אך התובעת מצדה ביקשה להבהיר כי לא היה בדבריה כוונה להתפטר ולהישאר ללא עבודה. המנהלת השיבה לה כי "לאחר שהבנו ממך כי את מעוניינת לחפש מקום עבודה שבו תוכלי לקבל את התנאים אותם ביקשת ולא הסכמנו לתת החלטנו להתחיל בתהליך של גיוס עובד חדש על מנת לאייש את המשרה הזו בהקדם האפשרי (לא ניתן לאורך זמן להישאר ללא עובד במשרה זו)... לאחר שנמצא ונגייס את העובד החדש כמובן שנעשה לך סיום עבודה על- פי חוק וכל המגיע לך תקבלי". בהמשך לכך, פרסמה האגודה מודעת דרושים לתפקידה של התובעת.

בעקבות האמור, שלחה התובעת מייל לממונים עליה וכן למנכ"ל האגודה, בו העלתה את השתלשלות הדברים. בתגובה השיב לה המנכ"ל כי נמסר לו שהיא מחפשת עבודה במקום אחר משום שרצונה לעליית שכר לא התממש, ולכן "ברור שבמצב כזה נחפש מחליף או מחליפה". עוד ציין המנכ"ל כי להבנתו כל ההתייחסות אליה מטופלת באופן רגיש ואחראי וכי הוא ידאג שכך יעשה בהמשך. בהמשך, זומנה התובעת לשימוע לפני פיטורים ובסופו של יום פוטרה מעבודתה.

לאור האמור, הגישה התובעת תביעה כספית לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, בה טענה כי חוותה מסכת קשה של התעמרות במסגרת עבודתה מצד עמיתותיה לעבודה, וכי מעסיקתה לא פעלה כמצופה ממעסיק סביר ובכך כשלה מלספק לה מקום עבודה בטוח וראוי. בשל כך, ביקשה התובעת לפסוק לה פיצוי בגין התעמרות בעבודה בסכום של 60,000 שקל ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין משיקולים זרים וחוסר תום לב בסכום של 50,000 שקל.

השופטת אורית יעקבס דחתה את התביעה וקבעה כי התובעת לא הייתה נתונה להתעמרות בעבודה. בעניין זה הזכירה השופטת כי נושא ההתעמרות בעבודה עדיין לא הבשיל לדבר חקיקה וכי למרות שעל שולחן הכנסת מונחות שתי הצעות חוק בנושא, הן אינן מהוות עדיין מקור לחיוב מעסיק בפיצוי. יחד עם זאת, משמשות הן את בתי הדין כמקור נורמטיבי, גם אם כזה שמעמדו נמוך מזה של דבר חקיקה. עוד נקבע בפסיקה בנושא זה כי ניתן לפסוק פיצוי עקב תנאי העסקה פוגעניים והתעמרות בעבודה במסגרת פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש.

אשר להגדרת המושג "התנכלות תעסוקתית", בהיעדר עיגון חקיקתי זו אינה ברורה אולם ניתן ללמוד על זו ממקורות שונים ובכלל זאת מהצעות החוק בנושא וממאמרים שנכתבו אודות התופעה.

מהלך "מוטעה" של התובעת

במקרה זה, ציינה השופטת, קריאה של פרוטוקולי הפגישות שנערכו וחילופי מיילים בין התובעת למנהלת המחלקה וסמנכ"לית משאבי האנוש, מעלה כי אכן קיימת מערכת יחסים שאינה סימפטית, מרובת מחלוקות ומעיקה במחלקה. עם זאת ממכלול הדברים לא התרשם בית הדין כי אלו מגיעים לכדי השפלה וביזוי של התובעת ולכן נקבע כי בנסיבות העניין לא ניתן להגדיר את האירועים שתיארה התובעת והיחס ששרר במחלקה כתוצאה מכך, ככאלה העולים כדי חרם והתנכלות תעסוקתית.

עוד התרשם בית הדין כי הפגיעה של התובעת מהמעסיקה לא נבעה מאי טיפולה ב"חרם" אותו היא טוענת שחוותה, ובהתנכלות אלא "מאכזבתה" מדרך הטיפול. ניכר מחילופי המיילים ומעדותה של התובעת כי היא ציפתה שהאגודה תצדד בה ותראה בה, ובה בלבד, הקורבן וכן ניכר כי היא התקשתה לקבל את עמדת יתר העובדות ולקבל את האפשרות שגם היא תרמה למצב של "החרם". נוכח האמור, קבעה השופטת כי אכן היו לתובעת יחסים עכורים עם עמיתותיה, אלא שמצב הדברים שתיארה אינו כזה המגיע כדי התנכלות תעסוקתית או פגיעה בכבודה המקנים זכאות להגנה משפטית, מה גם שהמעסיקה התנהגה וטיפלה בתלונותיה במהירות, ביעילות ובאופן סביר והוגן.

לבסוף דחתה השופטת גם את תביעתה של התובעת לפיצוי על פיטורים שלא כדין ומשיקולים זרים. לשיטתה, מסלול הפיטורים נפתח עקב מהלך "מוטעה" של התובעת, ובעקבות הודעתה על רצונה לחפש מקומות עבודה אחרים בתנאים טובים יותר, אלא שהיא כנראה לא ציפתה שהדברים יתפתחו ויתגלגלו לכדי פיטוריה. עוד מקריאת פרוטוקול השימוע, עולה כי הודעת התובעת על רצונה לבדוק מקומות עבודה אחרים בתנאים עדיפים, באה, בעיקר בעקבות דחיית בקשתה להעלאת שכר, ולא, כטענתה, אזלת יד המעסיקה לטפל ב"חרם" נגדה. לכל האמור הוסיפה השופטת את העובדה שהתובעת אכן "מימשה איומה" והחלה לחפש ולהתראיין  למקומות עבודה אחרים, ואלו בתורם אף פנו לאגודה לקבל המלצות. בנסיבות אלו, נקבע, היה סביר והגיוני מצדה של המעסיקה, שהיא בתורה תתחיל לחפש לתובעת מחליפה.

עוד ציינה השופטת כי סיבה נוספת לפיטורים הייתה יחסיה העכורים של התובעת עם עמיתותיה, והדבר צוין ועלה מפורשות בישיבת השימוע וניתנה לתובעת הזדמנות להשיב לטיעוני המעסיקה בנדון. לפיכך, גם בעניין זה נהגה המעסיקה עם התובעת בשקיפות מלאה, כאשר כתבה ענין זה מפורשות בזימון לשימוע וכאשר דנה בעניין גם בשימוע עצמו. עוד הוסיפה השופטת כי מערכת יחסים עכורה בין עובד לממונים עליו או לעמיתיו, בפני עצמה, אינה שיקול פסול בהחלטה לפטר עובד ולעיתים זו אף הדרך הטובה ביותר ואף היחידה לאפשר המשך עבודה תקינה.

נוכח כל האמור, התביעה נדחתה במלואה. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט בגובה 11,000 שקל. התובעת יוצגה בהליך ע"י עוה"ד דרור חייק. הנתבעת יוצגה ע"י עוה"ד מיכל נצר ועוה"ד אורי דדו.

סע"ש 31108-10-16