בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעתו של אסיר בכלא "רימונים", לחייב את השב"ס לפצות אותו על פריטי לבוש יקרים שלטענתו לא הוחזרו לו מהכביסה. בין הבגדים האבודים ציין האסיר טרנינגים של "נייק" ו"אדידס" וכן חולצות ומכנסיים ממותגים בשווי כולל של אלפי שקלים
התובע הוא אסיר בכלא "רימונים". בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה טען כי מסר למי שאחראי על הכביסה בבית הסוהר פריטי לבוש אשר ביקש שיכובסו בנפרד מהכביסה של כלל האסירים, וזה הסכים לבקשתו.
בפועל, לטענת התובע, הכביסה הוחזרה לו יחד עם הכביסה הכוללת של מכלול האסירים והוא גילה כי לא הוחזרו לו כל פריטי הלבוש שמסר. בין הפריטים החסרים מנה התובע טרנינגים של "נייק" ו"אדידס" בשווי כולל של 2,000 שקל, חולצות של "נייק", "פומה", ו"לה קוסט" ומכנסיים של "נייק". נוכח האמור, עתר התובע לחייב את השב"ס לפצותו בגין השווי הכולל של הפריטים, שעלה כדי 4,650 שקל.
השב"ס מצדו, טען כי הנוהל המקובל בבית הסוהר הוא שמכלול פריטי הלבוש של כלל 1,200 האסירים שבכלא "רימונים", מכובסים כמקשה אחת במכונת כביסה תעשייתית ואין אפשרות לביצוע כביסה נפרדת וייחודית של פריטי לבוש של אסיר כזה או אחר. זאת, למעט חריג שיכול להתבצע רק לאחר קבלת אישור מראש של מנהל האגף בבית הסוהר. במקרה הנוכחי, לטענת שב"ס, התובע מעולם לא ביקש ממנהל האגף שירות חריג של כיבוס בגדיו בנפרד מכלל הכביסה של האסירים בכלא וגם מעולם לא ניתן לו אישור כזה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופט הישאם אבו שחאדה דחה את התביעה ללא חיוב בהוצאות. לדבריו, התובע לא ציין את שמו של אחראי הכביסה שלגרסתו הסכים לבצע עבורו את אותו שירות ייחודי ופרטני של כביסת בגדיו בנפרד מכלל האסירים האחרים בבית הסוהר. לפיכך, לא הוכח על ידו שאכן מסר את פריטי הלבוש שצוינו לאחראי הכביסה.
עוד הוסיף השופט כי גם אם ניתן היה לקבל את הטענה שהתובע אכן קיבל שירות ייחודי ונפרד מאחראי הכביסה בניגוד לנהלים המקובלים בבית הסוהר, הרי שמדובר בהתנהלות לא תקינה של אותו אחראי כביסה ולכן לא יכולה לצמוח לתובע עילת תביעה כנגד השב"ס מפעולה שבוצעה על ידי מי מעובדיו בניגוד לנהלים המקובלים. זאת, מכוח העיקרון המקובל של "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה".
מעבר לנדרש הוסיף השופט כי בפקודת נציבות שירות בתי הסוהר שעניינה "החזקה, אכסנה ושינוע פריטי ציוד של אסירים", ישנה טבלה שמפרטת את תקרת האחריות של שירות בתי הסוהר לגבי פריטים שונים שמוחזקים על ידי אסירים. כך למשל לגבי טרנינג, תקרת האחריות של שירות בתי הסהור היא "עד 70 שקלים" ולגבי ציפה לכרית תקרת האחריות של שירות בתי הסוהר היא "15 שקלים לפריט". לפיכך, השווי הריאלי של פריטי הלבוש שצוינו על ידי התובע הוא חסר משמעות. אשר על כן, התביעה נדחתה במלואה.
ת"ק 64551-01-17
