שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש ביטל את גירושה של אזרחית זרה שבעלה הישראלי נפטר

חדשות

ביהמ"ש ביטל את גירושה של אזרחית זרה שבעלה הישראלי נפטר, צילום: unsplash
ביהמ"ש ביטל את גירושה של אזרחית זרה שבעלה הישראלי נפטר
17/10/2018, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את ערעורה של אזרחית זרה על החלטה לגרשה מהארץ לאחר שבעלה הישראלי נפטר. לזוג, שנישא באזרביג'אן, נולדו במהלך נישואיהם שתי בנות משותפות שקיבלו אזרחות ישראלית. השופט קבע כי הוועדה שדנה בנושא לא שקלה כראוי את טובת הקטינות ואף נראה כי נשקלו שיקולים שלא ממין העניין

המערערת, אזרחית אזרביג'אן, נישאה בשנת 2011 בחו"ל לאזרח ישראלי וכחצי שנה לאחר מכן נכנסה לישראל באשרת תייר. במהלך שהותה בארץ, פנתה המערערת בבקשה לקבלת מעמד וניתנו לה אשרות מעת לעת, לרבות אשרה מסוג א/5.

במהלך השנים נולדו למערערת ולבעלה שתי בנות משותפות ששתיהן קיבלו אזרחות ישראלית. בשנת 2015 נפטר בעלה של המערערת, ובהמשך לכך פנתה לרשות האוכלוסין בבקשה לקבלת מעמד מכוח נוהל של הרשות, העוסק בטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי. בקשתה נדחתה, וערר שהגישה לבית הדין לעררים נדחה אף הוא. נוכח האמור, הגישה המערערת, באמצעות עורך דינה דוד אנג'ל, ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופט עודד שחם קיבל את הערעור וקבע כי יש לתת למערערת מעמד קבע בישראל. לדבריו, כאשר קשר הנישואין בין נתין זר לאזרח ישראלי פקע, נשמט עיקר התכלית שביסוד ההליך המדורג שכן אין עוד מקום להגן על תא משפחתי שאינו קיים עוד. עם זאת, בהתאם לנוהל הרשות, קיימות נסיבות מסוימות שבגינן ממועבר העניין לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים.

במקרה הנוכחי, לדברי השופט, חל הסעיף בנוהל המתייחס למקרה בו בן הזוג הישראלי נפטר ולבני הזוג אזרחים משותפים. במקרה כזה, מותנית העברת העניין לוועדה בקיומו של קשר זוגי כן ואמיתי, הגשת בקשה להסדרת מעמד מכוח הקשר האמור, ומשמורת בן הזוג הזר על הילדים המשותפים. במקרה זה, צוין, מתקיימים תנאים אלו ולכן יש ממש בקביעת בית הדין לעררים כי הוועדה הבינמשרדית טעתה משקבעה כי על המערערת להראות טעמים הומניטריים מיוחדים לשם קבלת מעמד בישראל.

לצד זאת, סבר השופט שחם, טעה בית הדין כשקבע כי על פי הנוהל על מבקש המעמד להראות "זיקה עודפת" לישראל לעומת זיקתו לחו"ל, שכן תנאי זה נדרש לפי הנוהל רק במקרה בו לבני הזוג אין ילדים משותפים.

עוד הוסיף השופט כי אמנם אין באמור כדי למנוע מהוועדה הבינמשרדית להביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים הצריכים לעניין, אולם שיקול הדעת הנתון לה אינו בלתי מוגבל ועליה לתת משקל ראוי ל"חזקת הזיקה" הנובעת מקיומם של ילדים משותפים לבני הזוג, שהם אזרחי ישראל ותושביה מיום לידתם. עם זאת, במקרה זה הוועדה לא נתנה משקל של ממש לשיקולים אלו ולמעשה ניכר כי אלו נעדרו לחלוטין.

כן סבר השופט כי טובת הבנות תומכת בהישארותן בישראל, וכי דחיית בקשתה של אמן למתן מעמד תוביל לקריעתן ממשפחתן הקרובה עמה חיו כל חייהן, באופן המנוגד חזיתית לטובתן. בעניין זה, ציין השופט כי למערערת בני משפחה בארץ מוצאה, אולם אין תשתית של ממש בדבר קשר בינה לבין הבנות.

אשר למערערת עצמה, ציין השופט כי אף שמשפחתה המורחבת מתגוררת באזרביג'אן, את רוב חייה הבוגרים עשתה בישראל, וקשריה היומיומיים הם עם בנותיה וחמיה המתגוררים כאן. כמו כן, עלה מהראיות כי למערערת אין רכוש של ממש בישראל או מחוצה לה וכי היא אינה שולחת כסף לקרוביה בחו"ל. עוד ציין השופט כי למרות שהבעל המנוח נקבר באזרביג'אן ולמרות שהמערערת אינה דוברת עברית, הרי שהיא מסתייעת בבני משפחתו של הבעל ללימוד עברית ובדעתה ללמוד את השפה באופן מעמיק יותר בהמשך. לפיכך, סבר השופט כי אף שהמערערת לא השלימה את תהליך ההתערות בחברה הישראלית, מרכז חייה נמצא בבירור בישראל וכך גם מרכז חייהן של בנותיה.

עוד הוסיף השופט כי בנסיבות המקרה קיים גם ממד הומניטארי ניכר לעין, הטמון בכך שהמערערת ובנותיה איבדו באופן פתאומי בן זוג ואב בגיל צעיר ויש יסוד מוצק להניח שזעזוע בשל הרחקת המערערת מישראל יפגע בהן באופן ממשי. אף יש יסוד לטענה, לדעת השופט, כי הרחקת המערערת מהארץ תפגע באופן ממשי בהורי הבעל המנוח, שאיבדו את בנם וחיים יחד עם כלתם ונכדותיהם.

לאור כל האמור, קבע השופט כי החלטת הרשות בעניינה של המערערת חורגת בבירור ממתחם הסבירות ודינה להתבטל, גם על פי אמת המידה הזהירה להתערבות בהחלטותיה. אשר על כן, ונוכח העובדה שהטיפול בבקשה נמשך מעל לשנתיים וחצי, סבר השופט כי אין מקום להשיב את העניין פעם נוספת לוועדה הבינמשרדית אלא להורות על מתן מעמד קבע למערערת.

בשולי הדברים העיר השופט כי מהמלצות חברי הוועדה עלתה תמונה שאינה נקייה לחלוטין מקשיים, שכן לא רק שעניינן של הקטינות לא נדון בהן, אלא הן כללו גם שיקולים שעל פני הדברים אינם ממין העניין ובהם תיוגו של המנוח כ"נרקומן בעל עבר פלילי" והשערה לפיה המערערת היא מוסלמית. לדברי השופט, השתייכותן הדתית של המערערת ובנותיה אינה בגדר שיקול ממין והעניין, וכנ"ל לגבי עברו הפלילי של המנוח.

סיכומם של דברים – הערעור התקבל, הרשות תישא בהוצאות ובשכ"ט המערערת בסך 10,000 שקלים. המערערת ובנותיה יוצגו בהליך ע"י עו"ד דוד אנג'ל. הרשות יוצגה ע"י עו"ד ר' חיים.

 

עמ"נ 8426-09-18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:106
קומיט וכל טופס במתנה