שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > חברה שפיטרה עובד שהוטרד מינית ע"י עובד אחר – תפצה בכ-232 אלף שקל

חדשות

חברה שפיטרה עובד שהוטרד מינית ע"י עובד אחר – תפצה בכ-232 אלף שקל, צילום: getty images israel
חברה שפיטרה עובד שהוטרד מינית ע"י עובד אחר – תפצה בכ-232 אלף שקל
26/09/2018, עו"ד לילך דניאל

עובד בחנות שהוטרד מינית ע"י עובד אחר הועבר לעבוד בחנות אחרת, עד שהוחלט להעביר לשם גם את המטריד. משסירב לעבוד במחיצתו, זומן העובד לשימוע ופוטר. ביה"ד לעבודה פסק לו מאות אלפי שקלים על פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש וקבע כי הליך שימוע היה פגום מיסודו והחברה פעלה בניגוד לחובותיה בדין

התובע עבד בחברה הנתבעת כמשחיז סכינים במשך 26 שנים, בחנות החברה בתל אביב. בשנת 2012 החל לעבוד בנתבעת עובד מסוים, ומערכת היחסים ששררה בינו לבין התובע הייתה עכורה ורווית עימותים מילוליים שונים.

לטענת התובע, בשלב מסוים ועל רקע מערכת היחסים העכורה בין השניים, נחצו הקווים ואותו עובד החל להתנכל אליו ולהטריד אותו מינית. ההטרדות המיניות כללו, בין היתר, התבטאויות בוטות, מעשים בוטים וכתיבת פתקים רבים הכוללים ניסוחים אלימים ובעלי אופי מיני מטריד. לטענת התובע, בשלב מסוים, הוא התקשה לשאת את מסכת ההטרדות ושיתף בכך את רעייתו, אשר פנתה לבעל החברה והבהירה לו כי בכוונתה לפנות למשרד התמ"ת ולהגיש תלונה. זה השיב לה, כי ידוע לו שהתובע עבר התעללות מינית ע"י העובד ושבכוונתו לפתור את הבעיה באמצעות העברתו של התובע לעבוד בחנות אחרת.

כתוצאה מאותה שיחה, התובע אכן הועבר, בהסכמתו, לעבוד בחנות אחרת בעיר. הריחוק הפיסי עשה את שלו עד שנציגי החברה הודיעו לתובע כי בכוונתם להעביר את העובד לעבוד בחנות שלו. בעקבות כך, הודיע התובע למנהליו כי אין בכוונתו לעבוד במחיצתו של אותו עובד לאור מסכת ההטרדות לה היה חשוף. בהמשך קיבל התובע מכתב זימון לשימוע לפני פיטורים בו נכתב, בין היתר, כי החברה שוקלת לסיים את העסקתו בשל היעדרויות חוזרות ונשנות מהעבודה ללא הצדקה, התפרצויות קשות כלפי עובדים, מנהלים ובעלי החברה הכוללות זריקות חפצים, טריקת דלתות, איומים, והפעלת טרור של "ממש" ו"שיבוש חמור של סדרי העבודה".

לטענת התובע, במהלך השימוע עמד על כך שאותו עובד לא יעבוד במחיצתו לאור העבר המשותף שלהם, אך נציגי החברה הודיעו לו כי זו החלטתם הניהולית. בנסיבות שנוצרו, טען, לא נותרה לו ברירה אלא להודיע כי הוא מסכים להצעה שהוצעה לו להתפטר ולקבל את כל הזכויות המגיעות לו בגין תקופת עבודתו. במסגרת התביעה שהגיש, עתר התובע לחייב את החברה בפיצוי על פיטורים שלא כדין ובגין ההטרדה המינית שעבר. החברה מצדה, הכחישה את טענות התובע וטענה כי הוא זה שהתנהג בצורה חריגה ביותר במקום העבודה, התעלל והתעמר באופן סידרתי בעובדים, תוך שהוא יוצר כל העת פרובוקציות ופוגע במהלך התקין של העבודה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופט אורן שגב קיבל את התביעה. תחילה דן השופט בהליך השימוע שנערך לתובע וקבע כי לאור חומרת הטענות שהופנו כלפיו הוא היה זכאי לקבל מהחברה פירוט של כל אותם מעשים ומחדלים על מנת שיוכל להתגונן כראוי, לרבות דוגמאות קונקרטיות להתנהגות החמורה שיוחסה לו שהוגדרה כ"טרור של ממש". הדבר לא נעשה, ודרישתם של התובע ורעייתו לקבל דוגמאות נענתה בכך שהחברה לא חייבת לתת הוכחות. "מי שניהל את שיחת השימוע נתפס לכלל טעות בהבנתו הבסיסית את ההליך", כתב השופט שגב. "אכן, הליך השימוע לא נועד כדי שהעובד המועמד לפיטורים יחקור בחקירת שתי וערב את מעסיקו. יחד עם זאת, המעסיק לא יכול לצאת ידי חובתו בהפרחת טענות לאוויר, מבלי להציג בפני העובד שכנגדו הן מוטחות, דוגמאות קונקרטיות ואסמכתאות בכתב, ככל שקיימות, כמו למשל, יומן נוכחות כדי לבסס את הטענה בדבר היעדרויות רבות שגורמות לשיבוש העבודה".

לדברי השופט, התנהלות החברה בהליך השימוע לא רק מצביעה על חוסר הבנה בסיסי של ההליך, אלא פגעה באופן מהותי בזכות הטיעון של התובע, שנאלץ להתמודד עם טענות חמורות מבלי שהובאה בפניו כל דוגמה מוחשית לכך. בעניין זה הדגיש השופט כי מתן זכות טיעון אמתית לעובד, בתום לב ובנפש חפצה, אינה יכולה לבוא לידי ביטוי בהצהרות בלבד כפי שהדבר בא לידי ביטוי באופן המוקפד בו נוסח מכתב הזימון לשימוע. חובת תום הלב של המעסיק מטילה עליו חובה לפרט בפני העובד את הטענות כלפיו, וככל שהטענות חמורות יותר, כן עולה החשיבות של הפירוט שאליו נדרש המעסיק להיכנס, שאם לא כן מדובר בהליך טקסי וריק מתוכן, שנעשה כדי לצאת ידי חובה. לא זו אף זו, הדברים מקבלים משנה חשיבות לא רק לנוכח חומרת הטענות, אלא גם לנוכח העובדה שמדובר בעובד שעבד כל חייו הבוגרים באותו מקום עבודה, וסה"כ כ- 26 שנה.

עוד הוסיף השופט למען הסר ספק כי אין חולק שהמעסיק רשאי לנהל את עסקו כמיטב הבנתו והכרתו כפועל יוצא מהפררוגטיבה הניהולית שלו. עם זאת, לנוכח הטענות על הטרדה מינית הייתה החברה חייבת לבצע בדיקה עניינית ורק אחרי קבלת גרסתם המלאה של התובע ושל העובד, לקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך עבודתם של השניים זה במחיצתו של האחר. במקום זאת, הליך השימוע, שהתאפיין בהתנצחויות מילוליות בין היועץ לבין רעיית התובע, החטיא לחלוטין את מטרתו ולאור העובדה שכל צד התבצר בעמדתו הצדדים הגיעו למבוי סתום מבחינת הבירור העובדתי שחייב היה להתבצע ביחס לטענות שני הצדדים. נוכח האמור, קבע השופט כי בהליך השימוע נפל פגם היורד לשורשו של עניין ועל כן התובע זכאי למלוא הפיצוי שתבע בגין רכיב זה בסך של 172,728 שקל.

"הגיעה העת לשרש את השיח על "דרך נכונה" להתמודדות של נפגעי הטרדה מינית"

מכאן פנה השופט לבחון את טענות התובע להטרדה מינית שעבר. לאחר שמיעת עדויות הצדדים, החליט בית הדין לקבל את גרסתו של התובע לאירועים שהתרחשו ודחה את הטענה כי אותו עובד ביצע "מעשה קונדס" בתגובה לפרובוקציות מצדו של התובע. בעניין זה התרשם השופט כי עדותו של התובע הייתה סדורה וכנה, ותשובותיו ניתנו באופן ספונטני מבלי לנסות להאדיר או להעצים את האירועים שתוארו על ידו בכתב התביעה ובתצהיר. בנוסף, בחקירתו השיב התובע בצורה פשוטה וישירה וניכר כי המעמד, בו נאלץ לשוב ולתאר את האירועים שחווה, היה לו קשה.

עוד נקבע כי אמנם קיימים הבדלי גרסאות אצל התובע ביחס לשאלות מסוימות, אולם בהתאם להלכה הפסוקה ביחס לעדויות של קורבנות עבירות מין יש לנקוט גישה מקלה, מה גם שבתצהירו ובעדותו של התובע קיים גרעין עובדתי אחיד שלא השתנה. גם הנחותיה ותובנותיה של החברה ביחס לאופן שבו אדם שהותקף מינית אמור להתנהג נדחו, בהיותן חסרות כל בסיס ובהיותן "לא פחות מאנכרוניסטיות". כך, בין היתר, טענה החברה כי במהלך האירוע או בסמוך לאחריו המוטרד יצעק ו"יגיב בסערת רגשות", כי "לא יעלה על הדעת כי לא היה אף אדם בסביבה ששמע או ראה", כי התובע לא הגיש תלונה במשטרה, וכי הואיל והעובד המטריד אינו בעל נטיות מיניות הומוסקסואליות לא מדובר בהטרדה מינית.

עוד הוסיף השופט כי להטרדה המינית מנעד רחב של צורות וביטויים וכי הגיעה העת לשרש את השיח על "דרך נכונה", "רצויה", או "מקובלת" להתמודדות של נפגעי הטרדה מינית. "לכל נפגע מבנה אישיות ודרך התמודדות משלו", כתב השופט. "השיח אינו צריך לעסוק בשאלה מהו הפרופיל הרצוי של נפגע. החלטתו של התובע להתלונן רק בפני מעסיקו ולא להגיש תלונה למשטרת ישראל, כמו גם העובדה שלא צעק ולא שיתף את כל הסובבים אותו בחוויה שעבר, אינם יכולים לעמוד לו לרועץ ולאיין את גרסתו. והעובדה שהגיב כפי שהגיב לסיטואציה אליה נקלע, לא צריכה לעלות בקנה אחד עם ציפיותיה של הנתבעת ביחס למהי התגובה הראויה של אדם שחווה הטרדה מינית במקום העבודה". מלבד האמור הדגיש השופט כי קבלת גרסתו של התובע לא נשענה רק על הרושם המהימן שהותיר בעדותו, אלא מחיזוקים שנמצאו לאותות אמת בגרסתו בראיות אחרות.

עוד התייחס השופט לטענות החברה לפיהן גם אם יוחלט שמדובר בהטרדה מינית, יש לסווג אותה כהטרדה ברף הנמוך של מנעד ההטרדות המיניות. בעניין זה הבהיר השופט כי מעשיו של העובד המטריד, כפי שהוכחו ע"י התובע, כללו אמירות, התבטאויות ומעשים של ממש בעלי גוון מיני מובהק, שחורגים ממעשי משובה או שניתן להצדיקם בכך שבאו כתגובה להתגרות קודמת של התובע כלפיו. כמו כן, אמירות ומעשים אלה חרגו באופן מובהק גם ממתחם של גסות רוח גרידא. מעבר לכך, הובהר, אין צורך להוכיח כי למטריד היתה כוונה מינית כלשהי כלפי המוטרד ולכן גם אין כל רלוונטיות לנטיותיו או העדפותיו המיניות או לעובדה שהוא "איש משפחה למופת". "הטרדה מינית יכולה ללבוש צורות שונות, וגם יצירת אווירה מטרידה במקום העבודה ע"י שימוש חוזר ונשנה באמירות בעלות אופי או גוון מיני, ובוודאי ע"י עשיית מעשים של ממש תיחשב כהטרדה מינית שמעכירה את סביבת העבודה ופוגעת בכבודם של יתר העובדים".

בכל הנוגע לאחריות החברה להטרדה שעבר התובע, הזכיר השופט כי הן החוק והן הפסיקה קובעים את אחריותו של מעסיק לדאוג לכך שעובדיו יהיו חופשיים מהטרדה מינית בעבודה. במקרה זה, מנהל החברה ידע על המתרחש בין התובע לעובד המטריד והנושא הועלה ע"י התובע ורעייתו גם בפני היועץ הארגוני שנכח בשיחת השימוע. לדעת השופט, גם אם אילוצים עסקיים חייבו את החברה להעביר גם את העובד המטריד לחנות בה עבד התובע, היה על החברה ומנהליה לבחון בקפידה מה עשויות להיות ההשלכות של צעד שכזה מבחינת התובע ולרדת לחקר העניין. מחדלה של החברה לרדת לשורש העניין, נקבע, הוביל לסיום מערכת יחסי עבודה ארוכה מאוד שלא בטובת התובע ועל כן יש לקבוע כי זו לא נהגה בהתאם לחובותיה בדין בכל הקשור לבירור תלונתו.

בקביעת סכום הפיצוי ברכיב זה התחשב השופט בעובדה שכבר נפסק לתובע פיצוי גבוה בגין הפגם בהליך השימוע, ובעובדה שהחברה פעלה להפרדת כוחות בינו לבין המטריד. סך הפיצוי שנפסק ברכיב זה הועמד על 60,000 שקלים. בסך הכל תשלם החברה לתובע פיצוי בסך כולל של 232,728 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 שקל. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד ליאור פרי. הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד משה וקרט.

 

סע"ש 41811-10-15

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:184
קומיט וכל טופס במתנה