חדשות

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתה של מטפלת בפעוטון שפוטרה ללא שימוע, בעקבות דרישת הורים שגילו כי עשתה שימוש בביטויים "אוטיסט" ו"מונגולואיד" לתיאור בנם הפעוט. נקבע, כי גם אם המטפלת שגתה בהתנהלותה אין בנסיבות אלו כדי להצדיק את שלילת זכויותיה ולו באופן חלקי

התובעת הועסקה כמטפלת בפעוטון בבעלות הנתבעת, שאף היא עבדה בפעוטון וניהלה אותו. במסגרת שיחה בין עובדות הפעוטון, שיתפה התובעת את חברותיה לעבודה בחשש שעלה בלבה כי אחד הפעוטות בגן סובל ממוגבלות. במסגרת השיחה תארה התובעת את הילד תוך שימוש בביטויים "אוטיזם" ו"מונגולואיד".

דבריה של התובעת הגיעו לאוזניהם של הורי הפעוטות, ומי מהם הודיעו כי בכוונתם להוציא את ילדיהם מהגן בשל התבטאויות התובעת. בעקבות כך, כינסו המנהלת ובעלה מפגש עם הורים. בני הזוג טענו כי במהלך המפגש העלו ההורים או מי מהם דרישה לפטר את התובעת בשל התנהלות לא תקינה או בשל אלימות מילולית כביכול כלפי ילדי הפעוטון או בנוגע אליהם. בהמשך ערך בעלה של המנהלת שיחת שימוע לתובעת שהתקיימה במשרד המכירות שלו, שלאחריה פוטרה זו מעבודתה. בעקבות האמור, הגישה התובעת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בה עתרה לחיוב המנהלת ובעלה לשעבר בתשלום פיצוי פיטורין, פיצוי בשל פיטורים שלא כדין וזכויות נוספות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת דניה דרורי קבעה כי יש לראות בבעל כמעסיק משותף של התובעת יחד עם המנהלת, וכמי שחייב בתשלום הזכויות המגיעות לה ביחד ולחוד עם המנהלת. לדעת השופטת, אין מחלוקת כי הפעוטון התנהל תחת עוסק מורשה על שמה של המנהלת בלבד, אלא שמהראיות שהוצגו והעדויות שנשמעו עולה כי הבעל ניהל את הפעוטון יחד עמה ונהג בו מנהג בעלים, וכלפי התובעת נהג כמעסיק לכל דבר.

עוד נקבע כי מעורבותו של הבעל בניהול הפעוטון באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בכל הקשור בניהול ענייניו הכספיים של הפעוטון. כמו כן, עולה כי לבעל הייתה מעורבות ישירה ומשמעותית בהיבטים הניהוליים והמקצועיים של הפעוטון. הוכח כי לבעל נודעה מעורבות בהליך קבלת עובדות לפעוטון. עוד עולה מהראיות כי הבעל נטל חלק מוביל ומשמעותי בהליך סיום העסקתה של התובעת. במכתב הזימון לשימוע צוין כי שיחת השימוע תתקיים בפניו של הבעל. השיחה נערכה במשרדו של הבעל בעסקו הפרטי בנוכחות מזכירתו בעסק הפרטי. שיחת השימוע נוהלה על-ידי הבעל לבדו, והמנהלת כלל לא נכחה בה.

על יסוד האמור לעיל בנוגע למעורבותו של הבעל בניהול העניינים הכספיים בפעוטון, מעורבות בתשלום השכר ובהפקת תלושי שכר, מעורבותו בקבלת עובדות הפעוטון ובפיטורי התובעת, קבעה השופטת כי הוא מעסיק במשותף של התובעת יחד עם המנהלת.

אשר לשאלת נסיבות סיום יחסי העבודה, נקבע כי יש לקבל את גרסת התובעת לפיה היא פוטרה טרם שיחת השימוע. לדעת השופטת, גרסתה בעניינים אלה הייתה עקבית, בעוד גרסאותיהם של בני הזוג לשעבר לא היו אחידות והתגלו בהן סתירות ופרכות. מכאן, לדעת השופטת, שהשימוע לא נערך כדין ולא ניתן לומר כי נערך בלב פתוח ונפש חפצה, שעה שההחלטה הסופית בעניין המשך העסקתה של התובעת כבר התקבלה והתובעת כבר חדלה מלהתייצב לעבודה על-פי דרישת מעסיקה.

עוד קבעה השופטת כי אין מקום להורות על שלילת הסכומים להם זכאית התובעת בעקבות פיטוריה. צוין, כי אין מחלוקת שהסיבה לפיטורי התובעת הייתה התיאור או הכינוי של אחד מילדי הפעוטון באוזני העובדות. התובעת אישרה בעדותה כי יתכן וטעתה בבחירת המונח בו עשתה שימוש, אלא שלטענתה הדבר נעשה במסגרת הדאגה לילד וכחלק מהטיפול בו במסגרת הפעוטון, ולא כמילת גנאי. עוד ציינה השופטת כי בני הזוג הדגישו בעדותם כי התובעת הייתה אחת העובדות הטובות בגן וכי הם נאלצו לפטרה בלית ברירה אך ורק בשל איום ההורים. כמו כן, הם לא תמכו את טענותיהם בדבר נזק שנגרם לפעוטון כביכול או בנוגע למספר הילדים שעזבו בשל דברי התובעת בכל ראיה חיצונית. בהתחשב באמור לעיל, וגם אם התובעת שגתה בהתנהלותה לדעתם של מעסיקיה, סברה השופטת דרורי כי אין בנסיבות המקרה כדי להצדיק שלילה של זכויותיה ולו באופן חלקי.

לבסוף נקבע כי הפגיעה מצדיקה את חיוב בני הזוג לשעבר בפיצוי בגין נזק ללא ממוני בשל פיטורים שלא כדין. לדברי השופטת, באיזון בין הליך פיטוריה של התובעת שנעשה ללא שימוע כדין לבין נסיבות פיטוריה לרבות גרסתם של בני הזוג לשעבר לפיה נאלצו לפטרה בשל לחץ שהופעל עליהם מהורי ילדי הפעוטון, הוחלט לחייב אותם בפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 6,000 שקל.

סיכומם של דברים – הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, פיצוי בסך כולל של 21,936 שקל בתוספת שכ"ט בסך 5,000 שקל. התובעת יוצגה ע"י עו"ד סיון דמרי גרשין. הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד אלחן חלדי, הנתבע יוצג ע"י עו"ד ארנית זוננברג.