חדשות

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, הטילה התראה משמעתית על פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית איסמן, בגין שתי התבטאויות כלפי עובדות בדרג נמוך שנמצאו כמהוות התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה. במקור נפתחה החקירה בחשד להטרדה מינית אולם בסופו של יום לא יוחס לאיסמן חשד זה

משרד המשפטים מפרסם היום (א') כי מנכ"לית המשרד, עו"ד אמי פלמור, החליטה להטיל התראה משמעתית על פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית איסמן, בגין שתי התבטאויות שנמצאו כמהוות התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה. זאת, לאחר שימוע שנערך לאיסמן בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (משמעת).

נגד איסמן נפתחה חקירה של אגף בכיר חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד להטרדה מינית. במסגרת החקירה זימן אגף המשמעת לעדות נחקרים רבים, בכללם פרקליטים מפרקליטות המדינה ופרקליטות המחוז, עובדי מנהלה ואף עובדים לשעבר שפרשו זה מכבר מהמערכת. בסך הכול נגבו בפרשה כעשרים הודעות ונחקרו כ-18 עדים. לאחר גביית הודעות אלו, נחקר איסמן עצמו בנציבות בחשד להתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, מבלי שיוחס לו חשד להטרדה מינית.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בפברואר האחרון, בסיומה של החקירה, החליט עו"ד גיא דוד, מנהל אגף בכיר משמעת בנציבות שירות המדינה, כי אין בהתבטאויות שיוחסו לאיסמן משום מעשים המהווים הטרדה מינית וכי אין בסיס לטענה שהועלתה לקשר פסול בינו לפרקליטה הכפופה לו. לצד זאת, נקבע בהמלצת הנציבות כי רק שתיים מההתבטאויות שיוחסו לאיסמן, ושבעניינן גובשו ראיות במסגרת החקירה, עולות לכאורה כדי התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, והומלץ לקיים שימוע בנוגע להתבטאויות אלו בפני מנכ"לית משרד המשפטים. בשימוע השתתפו נציגי הלשכה המשפטית של משרד המשפטים, ואיסמן יוצג במהלכו ע"י עו"ד ארנה לין, אשר הציגה את טיעוניו בכתב ובעל פה. בנוסף לכך, נשא איסמן עצמו דברים, וכן השיב לשאלות.

ההתבטאות הראשונה המיוחסת לאיסמן הופנתה על ידו בסביבות שנת 2008, בעת ששימש כמנהל מחלקה, אל מתמחה פלונית. העובד שוחח עם פרקליטה אחרת על תיק של עבירות מין, ובשלב מסוים הסתובב אל המתמחה ושאל אותה בקול, בנוכחות אותה פרקליטה, האם יש לה בארון חוטיני מנומר. כשהשיבה בשלילה, פנה העובד לפרקליטה עמה שוחח ואמר לה: "את רואה, זאת בחורה נורמאלית, היא לא מחזיקה דברים כאלה בארון", כשהכוונה היא לעומת המתלוננת בתיק עבירות המין שבו טיפלה אותה פרקליטה. ביחס לאמירה זו ציינה  המתמחה כי הדבר הביך אותה והיה בוטה, אבל היא לא חשבה שנועד כדי להטריד אותה מינית או לפגוע בה.

ההתבטאות השנייה שיוחסה לאיסמן הופנתה על ידו לכאורה כלפי פרקליטה אחרת, בעת שכבר כיהן כפרקליט מחוז. לפי הודעתה של אותה פרקליטה, היא ביקשה להתייעץ עם איסמן בנוגע לתיק שהסנגוריה לחצה עליה להביא לסיום בעסקת טיעון. על פי גרסתה אמר לה איסמן: "את לא גבר, אין לך ביצים, נכון...? כי כשאת גבר ומועכים לך את הביצים אז יש תחושה של כאב אבל יש גם תחושה של עונג, וזה מה שהסנגורית עושה לנו". ביחס לאמירה זו ציינה הפרקליטה כי המשפט האמור היה משתק, אך היא בחרה שלא להתלונן על כך באותה העת מכיוון שמדובר היה במשפט אחד. במהלך השימוע העלה איסמן טענות בנוגע להתנהלותה של הפרקליטה והנסיבות שהביאו לפתיחת החקירה. לטענתו, מקור הדברים ביחסים עכורים בינו לבינה, על רקע אי קידומה בעבודה בעבר ועל רקע כוונתו להוציאה מחדרה ולהעבירה לחדר אחר. לטענתו, כחודש לפני פרסום הפרשה אמרה הפרקליטה לעובדת אחרת כי אם יוציא אותה איסמן מחדרה היא תגיש נגדו תלונה בגין הטרדה מינית.

לאחר שבחנה היטב את חומרי החקירה שבתיק, את טענותיו של איסמן ובכללן הטענות ביחס להתנהלותה של הפרקליטה והנסיבות שהביאו לפתיחה בחקירה, וכן את המצב המשפטי, החליטה פלמור כי שתי האמירות שהשמיע איסמן, כל אחת מהן בנפרד והצטברותן יחד, מבססות עבירת משמעת של התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה. בהחלטתה, קבעה פלמור כי "מדובר בהתבטאויות וולגריות ולא ראויות, שנאמרו על ידי מנהל לעובדות בדרג נמוך יותר (כראש צוות למתמחה, וכפרקליט מחוז לפרקליטה בדרג ביניים). שתי האמירות לא הופנו סתם כך לחלל החדר, אלא כוונו באופן אישי לעובדות, בצורת שאלה אינטימית ורגישה שאף אילצה את העובדות, בשני המקרים, להשיב להן".

עוד נקבע בנוסף כי בשני המקרים האמירות לא נאמרו במסגרת של שיחת חולין בין עובדים, אלא דווקא בהקשר של דיון מקצועי. נוכח זאת, ובייחוד נוכח העיסוק הרגיש בפרקליטות בעבירות מין קשות וחריגות מאין כמותן, התנהלות במסגרתה משתמש מנהל בשיח המקצועי בדימויים גסים או בשאלות אינטימיות ישירות, שלא לצורך, ובאופן שניתן להימנע ממנו, היא התנהגות לא ראויה ולא הולמת שאין לקבל אותה במסגרת היחסים הנהוגים במקומות עבודה בכלל ובמשרד ממשלתי בפרט. פלמור הדגישה כי האמירות שהשמיע איסמן הן פסולות גם אם היו מושמעות על ידי עובד זוטר יותר, אך יש לייחס להן חומרה יתרה שעה שנאמרו על ידי מנהל במעמדו של העובד כלפי עובדות זוטרות ממנו.

מלבד האמור נדרשה פלמור בהחלטתה גם למספר סוגיות מערכתיות הקשורות בדיון או נובעות ממנו במישרין. ראשית נקבע כי ההחלטה מצביעה על בעייתיות בכל הקשור בטיפול גורמי הנציבות בפרשה מתחילתה. לפי הנטען, למשרד המשפטים לא הועבר תיעוד כלשהו של שיחת הטלפון שהתקיימה בין התובעת מנציבות שירות המדינה לבין הפרקליטה, שהובילה לפתיחת הפרשה בקול תרועה, ותוכנה לא הועלה על הכתב ולא נכלל במסגרת חומרי החקירה. נוסף לכך נקבע כי חשיפת הדברים בתקשורת, טרם פתיחת החקירה, גרמה נזק במספר מישורים והזיקה גם לחקירה עצמה, זיהמה אותה באופן חמור ופגעה ביכולת לקיים תחילה חקירה יסודית וחשאית, כמקובל במקרים מעין אלה. בנוסף, גם איסמן נפגע מהפרסום המוקדם, שכלל אי דיוקים בעניינו, והוא ציין במהלך השימוע כי הפרסום המוקדם קיבע נרטיב חמור שאינו תואם את תוצאות החקירה שהתנהלה בנציבות.

סוגיה נוספת שעלתה היא הצורך בבחינה מחודשת של אופן הטיפול בתלונות ביצירת אוירה שתמתן את הקושי הכרוך בהגשת תלונה על ידי מתלוננת נגד גורם הממונה עליה, ומעבר לכך, הקושי הכרוך בהגשת תלונה נגד בעלי תפקיד עוצמתיים, כמוהם יש רבים במשרד, וזאת גם במצבים שאינם עולים כדי הטרדה מינית. לפי הנטען, במשרד ממשלתי דוגמת משרד המשפטים, המעסיק אלפי עובדים בפריסה גיאוגרפית נרחבת, יש למנות בכל מקרה מספר ממונים על טיפול בהטרדות מיניות, וליצור מצב בו תלונות יטופלו ע"י ממונים שאינם מועסקים ביחידות בהן מתבררת התלונה. עוד נאמר כי בכוונת פלמור לבחון צעדים אפשריים לקידומה של תרבות ארגונית המאפשרת הצפה של תלונות על שיח בלתי הולם (גם במצבים שאינם עולים כדי הטרדה מינית), ומודעות להשלכותיו על מגוון העובדים המועסקים בשירות הציבורי, ביניהם נשים, אנשים בעלי רקע דתי, עובדים זוטרים (כגון מתמחים, משרתי שירות לאומי וסטודנטים) וכיוצא באלה. בעניין זה, לפי הנאמר, נדרשת חשיבה מחודשת, שתיעשה בשיתוף נציבות שירות המדינה, על מתן מענה למבנה הייחודי של המשרד.