שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עו"ד אילן בומבך נזכר בתיק משמעותי בקריירה

חדשות

עו"ד אילן בומבך נזכר בתיק משמעותי בקריירה, צילום: עו"ד אילן בומבך
עו"ד אילן בומבך נזכר בתיק משמעותי בקריירה
25/04/2018, עו"ד אילן בומבך

הוא פרקליט בכיר העוסק כבר שנים בליטיגציה על כל גווניה, מייצג רבים מבכירי המשק והמדינה ומרבה להופיע בבית המשפט העליון, אך כבר בתחילת דרכו הצליח להשיג תקדים מרשים בהרכב מורחב, שהיו לו השלכות רוחב עצומות. עו"ד אילן בומבך נזכר בתיק משמעותי בקריירה המשפטית שלו ומספר מה אפשר ללמוד ממנו לבאות

במסגרת עבודתי אני עוסק הרבה מאד בליטיגציה על כל גווניה - ליטיגציה אזרחית, מסחרית, מנהלית, לשון הרע, פלילי וצווארון לבן. אני גם מייצג הרבה בבית המשפט העליון והופעתי בפניו כבר חמש פעמים בהרכבים מורחבים של 7-9 שופטים. בשנת 1996, כשהייתי עו"ד צעיר בעל ותק של כשלוש שנים, ייצגתי אדם שהיה חייב כ-35 אלף שקל לעיריית תל-אביב על דוחות חניה. העירייה באותו זמן טענה בתוקף שההתיישנות על דוחות חניה היא 10 שנים, אבל אני טענתי שצריך להחיל כאן את תיקון 39 לחוק סדר הדין הפלילי ולכן התיישנות העונש על עבירות חניה צריכה להיות 3 שנים. ניהלתי התכתבות עם העירייה במטרה לשכנע אותה בעמדתי אבל זו לא הועילה והתחילו בעיקולים על חשבון הבנק והרכב של הלקוח שלי. אמרתי ללקוח שיש כמה אפשרויות: לשלם לעירייה מה שהיא רוצה או להילחם. הוא שאל אותי מה הסיכויים אם נלך לבית המשפט, ואני עניתי שקשה לאמוד את הסיכויים. לאחר שהתייעץ עם אשתו, הלקוח החליט "ללכת על זה" והגשנו עתירה לבג"ץ.

הדיון נערך בפני השופטים תיאודור אור, אליהו מצא ויעקב טירקל. האולם היה מלא מפה לפה והשופטים היו קצרי רוח. כשהגיע תורי, אמר לי השופט מצא: "עו"ד בומבך – למה שלא תמליץ ללקוח שלך להשתמש בכסף לשלם את הדוחות"? שאלתי "באיזה כסף" והוא ענה: "בכסף של ההוצאות שאנחנו נפסוק לחובתו". כך התחיל הדיון.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כשראיתי את קוצר רוחם של השופטים וכמה הם נחושים לגרום לי לרדת מהעתירה, פניתי אליהם ואמרתי להם שאני סבור שנגרם כאן עוול כבד למרשי ואני מבקש שיתנו לי 7 דקות על השעון - אם אשכנע אותם אז בסדר, ואם לא – ארד מהעתירה. הם הסכימו, ואותן 7 דקות הפכו לדיון שארך למעלה משעה. במשך כל הדיון, השופטים המטירו עליי שאלות ואת העירייה לא שאלו אפילו שאלה אחת, הם כולם היו כנגד הגישה שהצגתי והיו נראים מאד נחושים שלא לקבל את הטיעונים. למרות זאת באתי מאד מוכן ועניתי להם על כל השאלות, ונראה היה לי שעוררתי את סקרנותם. בסופו של הדיון אמר לי עו"ד פלילי מאד מוכר שישב לצדי והמתין לתורו – "שמע, עשית ככל יכולתך, הופעת מצוין, למרות שלצערי כמו שאתה מבין – השופטים הולכים לפסוק נגדך". הוא עצמו אמר שיש לו חוב עצום על דוחות חניה.

מכל מקום, יצאתי מהדיון עם מצב רוח מאד ירוד ותחושה קשה שהפסדתי, והתחושה הזו ליוותה אותי במשך ימים. להפתעתי, אחרי כחודש קיבלתי הודעה שאנחנו מוזמנים לעוד דיון בפני הרכב מורחב של 7 שופטים באותה סוגיה. בישיבה הזו האולם היה גדוש עיתונאים וכן בתובעים של הרשויות שהעירייה הזמינה לדיון. הדיון נערך בראשות השופט שלמה לוין וגם הפעם השופטים שאלו רק אותי שאלות ואת העירייה לא שאלו אף שאלה. טענתי במשך כשעה וחצי לבדי, והרגשתי כמו בתכנית "מוקד" שבה המראיינים היו "מפגיזים" בשאלות את המרואיין שישב מולם. לפני שהספקתי להשלים תשובה לשופט אחד – הגיעה שאלה משופט אחר וכולם היו מאד עוינים את הגישה שהצגתי.

אחרי מספר שבועות זומנו לשימוע של פסק הדין, ובתחילת הדיון הודיע ראש ההרכב שברוב קולות החליטו לקבל את עמדתי. מאז ועד היום ההתיישנות על דוחות חניה היא 3 שנים ולא 10 שנים.

למדתי מהדיון הזה כמה לקחים שעשויים לדעתי לסייע גם לאחרים: דבר ראשון, כששופטים מקשים עליך – זה לא אומר שהם עומדים בהכרח לפסוק נגדך. זה אומר שהם מבקשים לקבל תשובות: תגיע מוכן מאד לדיון ודע מה להשיב! שופט שיקבל תשובה משכנעת – עשוי לשנות את עמדתו וגם אם נראה לך שהעסק גמור – זה לא בהכרח כך. דבר שני, כמו הלקח שהעיריות למדו במקרה הזה - הרבה פעמים כדאי להתפשר מאשר להגיע לפסק דין שיש לו השלכות רוחב עצומות. כך, בשל חוסר רצונה של העירייה להתפשר איתי באותו תיק היא הפסידה מאות מיליוני שקלים.

מבחינה אישית, אין ספק שהתיק הזה הגביר את כמויות התיקים שהגיעו אליי בתחום המשפט המנהלי – מכרזים, דיני עיריות ומאבקים בגופים גדולים. עסקתי תמיד במשפט מנהלי והתמחיתי אצל השופט חנן מלצר, שהיה אז עו"ד מוביל בתחום. אני מאד אוהב את העיסוק בתחום הזה כיוון שאני מאד נהנה לייצג נגד רשויות גדולות ולהציל "עשוק מיד עושקו". לכן, אני גם רואה בתחום הזה סוג של שליחות. כל תיק הוא אתגר בפני עצמו ועד היום האדרנלין אצלי מאד גבוה לפני כל דיון, במיוחד בדיונים בבית המשפט העליון. נפלה בחלקי הזכות לייצג בהרבה מאד תיקים תקדימיים בבית המשפט העליון, ואני כל פעם מתרגש כמו בפעם הראשונה. לגבי התיק הספציפי הזה, יש לו משמעויות רוחב מאד משמעותיות – מאז ועד היום ההתיישנות היא 3 שנים, ואם בעבר העיריות ראו בכך שהן לא פנו לחייבים מעין "תכנית חיסכון" שמניבה ריביות כיוון שהן העדיפו לחכות שהסכומים יצברו תוספות פיגורים אימתניות – בעקבות פסק הדין הן כבר לא יכלו לעשות זאת וזה אילץ אותן לפנות לחייבים בתדירות גבוהה, מה שעזר לכל תושבי המדינה. אין ספק שהצלחה בתיק כזה נותנת סיפוק רב.

רוצים גם לספר לנו על תיק משמעותי בקריירה שלכם? צרו קשר

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:166
קומיט וכל טופס במתנה