שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > המשטרה שומרת מעל מיליון טביעות אצבע – גם של מי שכבר לא חשוד

חדשות

המשטרה שומרת מעל מיליון טביעות אצבע – גם של מי שכבר לא חשוד, צילום: צילום: דוברות המשטרה
המשטרה שומרת מעל מיליון טביעות אצבע – גם של מי שכבר לא חשוד
22/02/2018, ליאור שדמי שפיצר

ועדת החוקה קיימה דיון ראשון על הרחבת שימושי המשטרה ושב"ס באמצעי זיהוי ביומטריים, איסופם ושמירתם. ח"כ ניסן סלומנסקי: "המשטרה מנועה מלהשתמש במאגר הביומטרי, קיים חשש שהיא בונה מאגר משל עצמה". ח"כ אוקי מקלב: "מישהו נרדם בשמירה"

המשטרה שומרת מעל מיליון טביעות אצבע, גם של מי שכבר לא חשוד. כך נחשף בדיון שהתקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שהחלה אתמול להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), המרחיבה את אפשרות השימוש באמצעי זיהוי ביומטריים מסוגים נוספים, בדגש על דגימות קול, איסופם ושמירתם במאגר המידע המשטרתי לצרכי זיהוי וכן לצרכי חקירת עבירות ומניעתן.  הצעת החוק מאפשרת בנוסף לשר לביטחון פנים לקבוע אמצעי זיהוי ביומטריים נוספים שניתן יהיה ליטול ולכלול את נתוניהם במאגרים אלה, ללא דיון ציבורי בכנסת, וכן לאפשר ניהול של מאגר המידע של השב"ס על ידי גורם פרטי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

דגימות קול המאפשרות זיהוי אדם באופן ייחודי נאספות כבר היום מאסירים על ידי שירות בתי הסוהר ומשמשות במערכת טלפוניה מתקדמת הנקראת "שחף", שמטרתה העיקרית היא לשמור על התנהלות תקינה בבתי הסוהר וכן למנוע פשיעה ושימוש לרעה במערכת הטלפונים על ידי אסירים. בשנת 2013 הוגשה על ידי הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן עתירה לבית המשפט העליון נגד השימוש ב"שחף", שנעשה לטענת העותרים ללא הסמכה חוקית ותוך פגיעה לא מידתית בזכויות חוקתיות של אסירים ואלה העומדים עמם בקשר. שופטי בית המשפט העליון דרשו מהממשלה להסדיר את השימוש במערכת בחקיקה, ולאחר שהצעת החוק המרחיבה את יריעת השימושים עברה בקריאה ראשונה בכנסת, הסכימו למחיקת העתירה.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, "המעטפת סביב האדם הפשוט הולכת ונסגרת ויש שאלה מה יישאר לפרטיות האדם. ברור שאנחנו רוצים שהמשטרה תשתכלל אבל אסור לפגוע בזכות הפרטיות יתר על המידה. מאחר והמשטרה מנועה מלהשתמש במאגר הביומטרי, עולה החשש שהיא בונה מאגר משל עצמה. המאגר הולך לגדול באלמנט נוסף שיהפוך אותו ליותר עוצמתי מהמאגר הביומטרי, שם חלק מפרטי האזרחים אגורים ללא טביעות אצבע. המשטרה מאוד רצתה להתחבר למאגר הביומטרי ובגלל שלא אישרנו אתם בונים לעצמכם מאגר?"

ח"כ אורי מקלב ציין כי "אין ספק שהמשטרה הגיעה להישגים יפים בתחום הטכנולוגי ואנחנו שמחים על כל פיתוח, אך אסור לשכוח שבנקודת הקצה נמצא האזרח ויש לשמור על מערכת איזונים נכונה". מקלב שאל האם פרטיו של מי שהחשדות נגדו הופרכו נמחקים או לא, והוסיף כי "מערכת שחף הוכנסה לשימוש נרחב ללא חקיקת הכנסת ומישהו נרדם בשמירה. בג"ץ עשה עבודתו ומחייב לחוקק. באותה הזדמנות מנסים לפרוץ את הגבולות למהלך נרחב ובעייתי. המערכת מבקשת סמכויות מרחיקות לכת הרבה מעבר לצורכי הפעלת המערכת הטלפונית הזו".

עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים השיבה כי "הרעיון הוא להבטיח שגם הליך הנטילה וגם ניהול הנתונים במאגרים המשטרתיים ייעשו תוך הקפדה על זכויות הפרט והזכות לפרטיות. הצעת החוק נולדה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, שקבעה כי יש לעגן במפורש את השימוש במערכת 'שחף' ולהסמיך את שב"ס לעשות בה שימוש. דבר מרכזי נוסף הוא טכנולוגיות בשלבי פיתוח שרצינו להבטיח שהשימוש בהם ייעשה תחת ביקורת הדוקה. החסד"פ כיום נותן סמכויות רחבות לשוטרים לגבי חיפוש חיצוני ופנימי לגבי חשוד. מדובר על מאגר סטיגמטי של חשודים נאשמים ומורשעים. לגבי חשודים יש הוראות מחיקה מהמאגר של ה-DNA ככל שהחשדות נגדם יופרכו, המאגר המשטרתי חסוי ואין אליו גישה. מספר האנשים הכלולים במאגר עולה על מיליון. כרגע אין הוראות מחיקה ביחס לטביעות אצבע. אנחנו לא רואים מידת פגיעה רבה יותר בהצעה ביחס לקיים היום. יש כוונה של משרד המשפטים להרחיב את המחיקה גם ביחס לטביעות אצבע". 

עו"ד תמי סלע מהייעוץ המשפטי לוועדה ציינה כי "בישראל הלכו על מאגר חשודים שזו גישה מרחיבה ביחס למדינות רבות השומרות נתונים ביומטריים רק של מורשעים. היכולת לקחת דגימות למיניהן ללא קשר לחקירה ספציפית של עבירה ולשמור במאגר זו קפיצת מדרגה".

רפ"ק נטע לב טוב ראש המעבדה לראיה דיגיטלית במשטרה אמר כי "מדובר בביומטריה חדשה של זיהוי קול, שכמו שאר הביומטריות נעשה בה כבר שימוש מסחרי ויש שימוש פורנזי לצרכי אכיפה. היום אנחנו עושים בדיקה אחד לאחד –  דגימת קול של חשוד ידוע מול דגימת קול של חשוד לא ידוע ומוציאים דוח לבית המשפט ברמות ודאות סטטיסטית אבל יש לכך שימושים נרחבים. מאחר שאין לנו מאגר קיים, לא ידוע מה רמת הדיוק הסטטיסטית. המערכת שלנו עברה תיקוף כך שאנחנו יודעים על מה ניתן להסתמך. מדובר בטכנולוגיה מתפתחת".

עופר מלכה ראש מחלקת איסוף מודיעין בשב"ס: "יש עבריינים שלא מפסיקים את פעילותם בכלא ואף מתחדשים בשיטות נוספות. אחד מייעודי המערכת הוא לצמצם את הפשיעה שיוצאת מכותלי הכלא דרך צמצום הטלפוניה. העבירות יכולות להיות כוונות פגיעה באנשי סגל, בפרקליטים, סחיטה באיומים, חיסולים, עבירות מרמה מתוחכמות. סחר בכרטיסי קרבה נעשה בסחיטה כלפי האסירים החלשים ביותר".

פקד דנה צרנובלסקי ע' יועמ"ש המשטרה, ציינה כי "היום כשיש חשוד וצריך לבדוק התאמה אחד לאחד, נוציא חוות דעת והשופט יחליט. זו ראיה שלא עומדת בפני עצמה אלא צריכה תמיכות נוספות לשני הכיוונים לאשש או להפריך חשד. כפי שהמחוקק הסכים לדגום דנ"א טביעות אצבע ותמונות ממי שחשוד והגביל אותנו בשימושים כך גם כאן ייעשה האיזון הראוי לפרטיות. אנחנו לא יכולים סתם לקחת הקלטות כמו שטען חה"כ מקלב אלא רק דברים הקשורים לחקירה".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:103
קומיט וכל טופס במתנה