חדשות

שורה של הנחיות חדשות של ועדת האתיקה מהעת האחרונה משנה את כללי המשחק -  בין היתר, נקבעו כללים חדשים בדבר הופעה בטלוויזיה, פרסום בפייסבוק ובעקבות פניה של עו"ד בשאילתה חל אף איסור לצלם פנים מטושטשות של לקוח וזו רק ההתחלה. מהם הפרסומים האסורים? ומה דווקא כן התירה הוועדה?

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, קיבלה בימים אלה, מספר החלטות חשובות בתחום הפרסום לעורכי הדין והוסיפה איסורים חדשים על עורכי הדין בתחום הפרסום. לדוגמא, הועדה קיבלה החלטה בדבר הגבלת הפרסום המותר לעורכי דין וקבעה בין היתר, כלל חדש הקובע, כי צילום של לקוחות אף עם פנים מטושטשות ובוודאי שלא עם פנים גלויות הינו דבר אסור על פי כללי האתיקה העוסקים בפרסומות לאור סעיף 3 לחוק.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כיום עורכי דין רבים עושים שימוש בצילום תמונה יחד עם הלקוח. לדוגמא בתחום ההוצאה לפועל נוהגים עורכי דין, להצטלם יחד עם הלקוח כאשר הפנים של הלקוח מטושטשות ולספר בכמה הצליחו להקטין את החוב ולהגיע להסדר.

התופעה מוכרת מתחומי משפט נוספים ורבים, כך בתחום הנזיקין ובתחום האזרחי בכלל, כאשר עורכי הדין נוהגים לעלות למדיה החברתית בעיקר תמונה לצד כיתוב המסביר את הצלחתם בתיק כזה או אחר.

כללי פרסום לעורכי דין – מה חדש בתחום?

לאחרונה פרסם מ"מ יו"ר וועדת האתיקה, עו"ד מיכה ביסטריצקי שורה של הנחיות חדשות בכללי הפרסום המותרים לעורכי דין, ובהם שורה של הנחיות חדשות הקובעות כיצד על עורכי הדין להתנהל בתחום.

הועדה קבעה, כי יש טעם לפגם בתשלום עבור הופעה בטלוויזיה, באשר יש בכך כדי להטעות את הצופים לחשוב כאילו עורך הדין המופיע מרואיין בשל כישוריו ולא בשל הסכום ששילם. לאור זאת, אסור לעורך דין להופיע בטלוויזיה תמורת תשלום. תשלום לעניין זה אינו רק בכסף בעבור ההופעה, אלא גם בדרכים עקיפות הנהוגות בטלוויזיה המסחרית, כגון תשלום בעבור צילום ההופעה, בעבור דיסק או דיסק און קי שבו מופיעים הראיונות עמו ובכל דרך אחרת (החלטה מספר פרסומת 7/16).

בנוסף נקבע, כי חל איסור על עורך דין ליתן חסות לכנס (החלטה מספר פרסומת 8/16).

הוועדה קובעת עוד כי חל איסור להפיץ כרטיסי ביקור בתיבות הדואר, לא בסביבת העבודה של עורך הדין ולא במקום אחר. הפצה בדרך זו מהווה שידול לפי סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין  (החלטה מספר פרסומת 10/16).

לעניין הפייסבוק מציינת הוועדה, כי נוכח העובדה כי עורך הדין אינו שולט על תגובות הגולשים בדף הפייסבוק שלו, אזי ביקורת הגולשים אינה מהווה הפרה של כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001 (החלטה מספר פרסומת 11/16).

בעניין התואר האקדמי נכתב, כי עורך דין המבקש לעשות שימוש בתואר אקדמי שאותו קיבל על ידי מוסד אקדמי שאינו מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, בפרסומי משרדו, יוכל לעשות כן אך ורק לאחר שפנה למועצה להשכלה גבוהה בבקשה לשקילות התואר וקיבל תשובה כי התואר בידיו אכן שקול לתואר מקביל אשר התקבל במוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. אין בכך כדי לגרוע מהחלטות קודמות שהתקבלו ע"י מוסדות הלשכה וועדותיה (החלטה מספר פרסומת 15/16).

בכללי הלבוש נכתב, כי יצירת תלבושת אחידה עם לוגו המשרד, אותה ילבש צוות המשרד, מהווה הפרה של כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001, ולכן אינה מותרת (החלטה מספר פרסומת 16/16).

מבחינת כללי האתיקה וכללי הפרסומת החלים על עורך דין, אומרים בוועדה כי אין מניעה שעורך דין יפרסם באותו מקומון מודעות נפרדות בדבר עיסוקו כעורך דין ובדבר עיסוקו האחר כנוטריון. מאחר שכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) התשס"א–2001, מתירים לעורך הדין לציין את דבר היותו נוטריון, הרי שמקל וחומר שהוא רשאי לפרסם את דבר היותו נוטריון בפרסום נפרד. עם זאת, על עורך הדין להקפיד שלא יהיה ערבוב בין המודעות, ועל כך שיהיה ברור מהמודעה בדבר שירותי הנוטריון שהוא נותן, כי במודעה זו הוא אינו פונה לציבור בכשירותו כעורך דין, והוא אינו מציע שירותים של עורך דין. אין באמור לעיל להביע דעה על המותר והאסור בפרסומות של נוטריון, ואין בו כדי להתיר דברים שאינם מותרים בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) התשס"ג–2003 (החלטה מספר פרסומת 20/16).

הועדה התייחסה אף למתמחים וכתבה כי לא ניתן לאפשר למתמחה לרשום ליד שמו "עורך דין מתמחה", כיון שמדובר בהטעיה ובפרסומת אסורה שלא הותרה בכלל 3 לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001. על מנת שלא להטעות, ומאחר שהתואר מתמחה אינו מוסדר בכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א-2001, חל איסור הנפקה של כרטיסי ביקור למתמחה (החלטה מספר פרסומת 23/16).

עוד נקבע בהקשר לשאלה שנשאלה הוועדה, האם ניתן לפרסם משרד עורכי דין על ידי שימוש בחיפוש ADS (חיפוש בעמודי החיפוש ולא לינק ספציפי) וכן האם ניתן לפרסם באמצעות שירות של "גוגל" המכניס תמונה של משרד עורכי הדין יחד עם מפה?        

הועדה קבע כי לאור סעיף 3 (ה) לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001 בו נקבע במפורש כי "ניתן לעשות שימוש בתמונות ואיורים גרפיים שאינם פוגעים בכבוד המקצוע”. מאחר שעורך הדין מבקש לפרסם את משרדו יחד עם תמונה של המשרד ודרכי ההגעה אליו, הוועדה סבורה, כי אין מדובר בפגיעה בכבוד המקצוע משכך אינה רואה כל איסור בפרסום מסוג זה (החלטה מספר 24/16).

דווקא בהקשר החיובי הועדה קבעה, כי אין מניעה שעורך דין יפתח עמוד פייסבוק לייעוץ משפטי ובו יענה על שאלות הגולשים. על עורך הדין לנטר את הפעילות בעמוד בצורה רציפה וקבועה כדי שתשובות שלא ניתנו על ידו, יימחקו על מנת שלא יהוו בסיס להסתמכות על ידי מי משאר הגולשים אשר יקרא אותן. על עורך הדין המפעיל עמוד שכזה לדאוג לכך שכללי ההתנהגות של הגולשים בעמוד זה הינם ברורים וכי כל הגולשים עומדים בהם (החלטה מספר פרסומת 5/16).

כמו כן, נקבע כי אין מניעה לציין את התואר עורך דין על גבי לוגו משרד הגישור (החלטה מספר פרסומת 6/16).

כעת יש להמתין ולראות האם ועדת האתיקה תתחיל ליישם את ההוראה החדשה ותגיש קובלנות נגד עורכי דין שהפרו את סעיף 3 לכללי לשכת עוה"ד פרסומות, גם בעבר וגם בעתיד.