שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > אושר סופית: הגבלות על ההימורים בספורט. חוק המואזין עבר בקריאה ראשונה

חדשות

אושר סופית: הגבלות על ההימורים בספורט. חוק המואזין עבר בקריאה ראשונה, צילום: צילום: רון פז
אושר סופית: הגבלות על ההימורים בספורט. חוק המואזין עבר בקריאה ראשונה
09/03/2017, עו"ד חור אוריאל ניזרי

הסוף לניצול? מליאת הכנסת אישרה השבוע בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט; השקט שלפני הסערה? חוק המואזין עבר בקריאה ראשונה והוביל למהומה שלמה בכנסת

מליאת הכנסת אישרה השבוע בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט על פי החוק החדש יתוקן החוק להסדר ההימורים בספורט במטרה לייעל את שוק ההימורים בישראל.  נקבע, בין השאר, מודל הקצאת רווחים מכספי תכניות ההימורים, ייעול הוצאות התפעול של המועצה להסדר ההימורים בספורט, הקטנת התמריצים של בעלי התחנות באמצעות הגבלת העמלות המשולמות להם על ידי המועצה ולבטל תכניות הימורים הנחשבות ממכרות ביותר. כן מוצע להוסיף חובת הקמת ועדת ביקורת שתבחן את פעילות המועצה, לקצוב את כהונתו של מנכ"ל המועצה, להטיל חובות דיווח של המועצה לשרים, להטיל הגבלות על פרסומות ולהוסיף מנגנון אשר ימנע הלבנת הון באמצעות כספי ההימורים. בקריאה שלישית תמכו 13 ללא מתנגדים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ח"כ רועי פולקמן שכיהן באופן זמני כיו"ר ועדת הרפורמות בזמן שזו הכינה את הצעת החוק אמר: "זה חלק ממהלך שלאורך שנים רבות גם בפיס וגם בטוטו הייתה רגולציה בעייתית שאפשרה כניסה של מוצרים מזיקים. בא שר האוצר ואמר שלא יכול להיות שתהיה אג'נדה חברתית ויחד עם זאת נאפשר הימורים ממכרים בהיקפים כאלה, שבדגש רב הם פוגעים בשכבות החלשות ולמעשה מהוות סוג של מס על החברות החלשות המהלך המשלים צריך להיות הקמת רגולטור מתמחה שיביא את הידע גם ביחס לטוטו וגם ביחס לפיס כדי להחליט איזה מוצרים אפשר להכניס ואיזה הגבלות צריך. אנחנו עושים היום צעד חשוב בכיוון הנכון."

ח"כ מירב מיכאלי מסרה אף היא, כי: "היה ראוי לבטל גם את מכונות המזל שאמנם מכניסות סכומים גדולים אבל הנזק שהן גורמות גבוהה לאין שיעור. האופן שבו ההימורים האלה מחרבים חיים של אנשים ומשפחות, עולה למדינה עשרות מונים. המדינה לא עושה מספיק שיפור ולא מגבילה מספיק הגבלות. היא לא מרסנת את הגופים שמטרתם להכניס כמה שיותר כסף. צריך לשנות את זה מהשורש, המפעל הזה צריך לכלכל את עצמו אבל לא להתנהל על פי שיקולי רווח כמו חברה מסחרית."

בתוך כך אתמול (ד), לאחר דיון טעון ואמוציונאלי, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעות החוק למניעת מפגעים –  איסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, מדובר בשתי הצעות שונות, האחת של חברי הכנסת רוברט אילטוב ועודד פורר, ואילו השנייה של חברי הכנסת מרדכי יוגב ודוד ביטן. בהצעה הראשונה של חברי הכנסת אילטוב ופורר תמכו 55 והתנגדו 48. בהצעה השנייה של חברי הכנסת יוגב וביטן תמכו 55 והתנגדו 47. ההצעות יעברו לוועדת הכנסת שתחליט היכן יהיה המשך הדיון.

על פי ההצעה הראשונה של חברי הכנסת אילטוב ופורר, כיום קובע החוק למניעת מפגעים, איסור על אדם לגרום רעש חזק או בלתי סביר, אם הוא מפריע או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. מוצע לקבוע כי הפעלת מערכת כריזה בבית תפילה, יראו אותה כרעש חזק או בלתי סביר כאמור. מוצע גם כי השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר הפנים יהיה רשאי לקבוע בצו מקרים שבהם יותר השימוש במערכת הכריזה.

על פי ההצעה השנייה של חברי הכנסת יוגב וביטן, מוצע לאסור על אדם להפעיל מערכת כריזה בבית תפילה המצוי באזור מגורים, בין השעות 23.00 ל-7.00 למחרת וכן לאסור על הפעלת מערכת כריזה בבית תפילה בניגוד להוראות החוק הנוגעות לרעש בלתי סביר והוראות שנקבעו לפי חוק. מוצע גם לקבוע כי העובר על הוראות כאמור, דינו קנס עד 10,000 שקלים חדשים ולא פחות ממחצית הקנס כאמור.

בדברי ההסבר, להצעת חוק המואזין נכתב: "מאות אלפי אזרחים בישראל, באזורי הגליל, הנגב, ירושלים, ומקומות אחדים במרכז הארץ, סובלים באופן שיגרתי ויומיומי מרעש שנגרם כתוצאה מקריאות המואזין במסגדים. רעש זה נוצר כתוצאה משימוש במערכת כריזה, המטרידה את מנוחתם של אזרחים מספר פעמים ביום, לרבות בשעות הבוקר המוקדמות. החוק המוצע מביא תפיסת עולם לפיה חופש הדת לא צריך להוות גורם בפגיעה באיכות החיים, ומציע כי בבתי תפילה ייאסר השימוש במערכות כריזה על מנת לקרוא למתפללים או על מנת להעביר מסרים דתיים או לאומיים."

לאורך כל הדיון נשמעו מחאות קולניות מצד חברי הרשימה המשותפת. חבר הכנסת אוסמה סעדי הוצא מהמליאה לאחר שנקרא לסדר שלוש פעמים. חברי הכנסת מסעוד גנאיםואיימן עודה הוצאו מהמליאה לאחר שקרעו את הצעת החוק. חבר הכנסת אחמד טיבי קרע את ההצעה מעל הדוכן. ח"כ רוברט אילטוב אמר: "הצעת החוק הזו באה להסדיר את סוגיית הרעש של בתי תפילה במקומות שבהם גרות אוכלוסיות מעורבות. סוגיית הרעש וקריאות המואזין מוסדרות גם ברבות ממדינות האסלם. בכוונה מנסים למשוך את זה לכיוון הדתי, אין פה שום עניין דתי, הם צריכים להתרגל שיש סביבם אנשים שרוצים לישון בלילה."

ח"כ מוטי יוגב התייחס אף הוא לדברים: "זה בראש ובראשונה חוק חברתי שבא לאפשר לאנשים לישון בשעות המנוחה ולא להעיר אותם לפנות בוקר. מדובר על כלל האוכלוסייה יהודים וערבים כאחד. אין בחוק הזה לפגוע במאמינים. מאות אלפי אזרחים במדינה בכל אזורי הארץ סובלים באופן שגרתי מההשכמה המוקדמת ומהרעש שנגרם ממערכות הכריזה ומטריד את מנוחתם מספר פעמים ביום. רמקולים הם לא מימי בראשית, כמו כן בעשורים האחרונים יש שעונים מעוררים למי שרוצה לקום למסגד." השר להגנת הסביבה זאב אלקין השיב בשם הממשלה: "מתנגדי החקיקה הזו אומרים בו זמנית דבר והיפוכו. הם אומרים שלא יעלה על הדעת שיאסרו עליהם את קול המואזין ובו זמנית אומרים שאין צורך לחוקק את החוק מכיוון שהמצב הזה גם ככה קיים. המצב החוקי הזה קיים כבר 25 שנה על פי תקנות הרעש. לכן לא ברורות כל האמירות שהולכים לעשות כאן משהו תקדימי. עומדים כאן חברי כנסת ומגנים בחירוף נפש על משהו שהוא אסור על פי חוק. אתם יודעים מי חתום על התקנות אלה? השרה לאיכות הסביבה אורה נמיר ממפלגת העבודה ואז כולם חיו עם זה בשלום. לפי פרשנויות של כל היועצים המשפטיים הרלבנטיים, התקנות האלה חלות על כל המואזין ב100%. יש בעיית אכיפה של החוק הזה, המשטרה אמרה לאורך שנים שהאכיפה של הסעיף הזה היא מורכבת מסיבות שעלות האכיפה אל מול הקנס הנמוך זה מצב בעייתי, ולכן צריך לתקן את החוק ולהעלות בצורה משמעותית את גובה הקנס. היום על פי החוק המואזין אסור בכל השעות והחוק המוצע יתיר את המואזין בשעות היום."

ח"כ אחמד טיבי המתנגד לחוק קרא בכנסת: " מעולם לא היה קול המואזין מפגע או רעש סביבתי. מדובר בטקס דתי איסלמי חשוב ומעולם כאן בבית הזה לא התערבנו בשום טקס דתי הנוגע ליהדות. המעשה שלכם הוא מפגע גזעני, אתם מתערבים בציפור הנפש של המוסלמים. לא בכדי שני המציעים הם שניים מההזויים והגזענים בבית הזה. אני קורא לכם להתעשת ולא לאשר את ההצעה הזו. לעולם לא יושתק קול המואזין ".  

ח"כ זוהיר בהלול המתנגד אף הוא לחוק אמר: "אם מישהו בבניין הזה חושב שמדובר במלחמה בין ערבים ליהודים הוא טועה ומטעה. יש לא מעט יהודים שמתנגדים נחרצות לחוק הארור הזה. זו מלחמה בין נאורים לחשוכים, בין שפיות לגזענות. זה הוא כתם ואות קין על בניין שפעם אחר פעם מכריז מלחמה נגד המיעוט הערבי במדינה. אני וחברי ח"כ יהודה גליק כרתנו ברית מוסרית ונלחמנו בחוק הזה יחד עם שייחים ורבנים שהתאגדו ומצאנו הסכמות. אני מודיע לח"כ גליק, אם ירחיקו אותך אני אתקזז איתך. "

ח"כ מאיר כהןף אמר בכנסת כי: "איזו חברה אנחנו רוצים להיות? האמנם בגלל שיש כאן חברי כנסת בחלקם קיצונים אנחנו צריכים לשפוט את כל החברה הערבית ולדחוק אותם לפינה. אני גדלתי במרוקו ולידי גרו מוסלמים ובערב הסליחות שכני לוגסי שאני זוכר היה נוקש בכל הדלתות ומעיר את כולם לסליחות ומעולם לא שמעתי מילה משכניי המוסלמים. ידענו דורות לחיות אחד ליד השני. האם להיות ימני במדינת ישראל זה לפגוע במיעוט?"

ח"כ איימן עודה תקף אף הוא ואמר: "זו רדיפה נגד הציבור הערבי, נגד הנוכחות הערבית, נגד השפה הערבית ונגד היותנו חלק מהמרחב והמקום הזה. חז"ל אמרו שאין גוזרים גזירה על הציבור שאינו יכול לעמוד בה. זה דבר שאנחנו לא יכולים לעמוד בו. אנחנו אנשי חוק אבל יש גזירות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. הדבר הראשון זה גיוס לצבא, הדבר שני זה הריסות בתים בצל האפרטהייד בתכנון, הגזירה השלישית זה חוק הנכבה וזו הגזירה הרביעית. קול המואזין היה לפני הגזענים ויישאר אחרי הגזענים."

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:193
קומיט וכל טופס במתנה