ימים יגידו האם הרגולטורים ישימו סוף למשחק המחבואים של חברות בינלאומיות במקלטי מס באופן לא לגיטימי. בינתיים, פסק הדין שחייב את אפל לשלם מס רטרואקטיבי של 13 מיליארד יורו הוא לקח חשוב ותמרור אזהרה לכל אותן מדינות שמעניקות תמריצי מס כדי למשוך כסף זר
לאחרונה פסקה הנציבות האירופית כי מקלט מס של חברת אפל באירלנד אינו חוקי, והורתה לה לשלם לאירלנד 13 מיליארד יורו כתשלום מס רטרואקטיבי. לדברי הנציבות, אפל הרוויחה מיחס מועדף שאירלנד העניקה לה בכל הנוגע למיסוי, מה שנתן לה "יתרון משמעותי על פני חברות אחרות". זהו הקנס הגדול ביותר בסוגיית מיסוי, אשר מגיע לאחר שלוש שנות חקירה באירופה לגבי המיסוי של אפל.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לאופי ההחלטה של הנציבות במקרה של אפל יש השפעה מהותית. הנציבות אומרת שמדינה לא יכולה לעודד רק חברות מסוימות או סקטור מסוים, ואם מאפשרים לחברות שיעורי מס שונים במדינה — עליהם להיות אחידים. ישראל מפורסמת בחוקי העידוד שלה, שנועדו לעודד חברות יצואניות וחברות שפועלות בפריפריה, אולם צריך לזכור שישראל אמנם חברה ב–OECD, אך לא כפופה ישירות לרגולציה שחלה על אירלנד.
דוגמא נוספת לבעיית מקלטי מס עלתה לכותרות בפרשת הדלפת מסמכי פנמה, לאחר שהתברר כי מנהיגים ואנשים עשירים מרחבי העולם חשודים בשימוש במקלטי מס כדי להעלים הכנסות בהיקפים עצומים.
בקרב הציבור, מקלטי מס מתקשרים אוטומטית עם עבירות מס שונות, כמו הלבנת כספים והעלמות מס, אך חשוב לזכור כי הקמת חברות חוץ, הידועות גם כחברות Offshore, היא פעולה לגיטימית. חברת חוץ היא חברה הרשומה במדינה אחרת מזו שבה מתגוררים בעלי החברה, וזהו מצב תקין כל עוד ניהול החברה מתבצע מחוץ למדינה שבה היא רשומה. אולם, כשהשימוש באותם מקלטי מס נעשה באמצעות הברחת כספים כדי להימנע באופן מלאכותי ממס, ובייחוד כספים שמקורם מפעילות בלתי חוקית, פשע מאורגן, או כספים שמטרתם לשמש למימון פעילות טרור בינלאומי, והשימוש במקלטי המס נועד "לכבס", לטשטש או "להלבין" – אזי הלגיטימיות כבר נעלמת מהעין.
מדוע בעלי חברות בוחרים לרשום אותן מחוץ למדינת המגורים שלהן? לרוב, הדבר נובע מרצון לחסוך בתשלומי מסים, או להימנע מהם כליל. מדינות פופולריות לרישום חברות חוץ כוללות, בין היתר, את קפריסין, הונג קונג ומלטה – שבהן מס החברות נמוך יחסית לשאר העולם. יעד מועדף אחר הן מדינות הידועות כמקלטי מס, מאחר שאין בהן כלל מס חברות, ושיטת רישום החברות בהן שומרת על הדיסקרטיות של בעלי השליטה והמנהלים. כך, הן אטרקטיביות עבור בעלי חברות – אף שהכלכלה שלהן חלשה יחסית. מדינות אלו כוללות, למשל, את איי הבהאמה, איי סיישל, פנמה ועוד.
על פי הנתונים שפורסמו בשנת 2015, אפל "מסתירה" 181 מיליארד דולר במקלטי מס. אחריה בתור באות ג'נרל אלקטריק עם 119 מיליארד דולר ומיקרוסופט עם 108 מיליארד דולר. ישראל ויתר מדינות המערב, המבקשות להילחם בתופעות האלו, הקימו ארגונים שונים לשיתוף פעולה כלכלי, והן משקיעות מאמצים רבים בניסיונות לסגור את הפרצות הללו. בין היתר, ניתן לציין את ארגון ה־OECD, שהוקם במקור כבר ב־1948 לשיתוף פעולה כלכלי בינלאומי, ארגון ה־FATF למניעת הלבנת הון וגולת הכותרת מהשנתיים האחרונות – תכנית ה־BEPS למאבק בתכנוני מס בינלאומיים.
ימים יגידו האם הרגולטורים ישימו סוף למשחק המחבואים של חברות בינלאומיות במקלטי מס באופן לא לגיטימי. מה שבטוח הוא שפסק הדין נגד אפל הוא לקח חשוב ותמרור אזהרה לכל אותן מדינות שמעניקות תמריצי מס כדי למשוך כסף זר, כסף שאותו משלמים האזרחים.
עו"ד קרן זרקו זמיר היא מומחית למיסוי פלילי, מיסוי אזרחי ועבירות כלכליות
