בית הדין לעבודה קבע כי הוצאתה של עורכת הדין של המערער מחדר הוועדה במהלך הבדיקה הרפואית שעבר, בהיעדר כל סיבה מתועדת המצדיקה זאת, מהווה פגיעה ממשית בזכות הייצוג ובזכות הטיעון. זאת, שכן הבדיקה מהווה חלק מהליך גביית הראיות
נוכחות עורך דין בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי היא זכות חוקית, כך פסקה שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אירית הרמל, בתביעה שהוגשה על ידי אזרח נגד קביעת דרגת הנכות שנקבעה לו על ידי ועדה רפואית לעררים של הביטוח הלאומי.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובע טען כי עורכת הדין שלו הוצאה מחדר הוועדה במהלך הבדיקה הרפואית שעבר, וכן כי הוועדה טעתה בקביעתה תוך התעלמות מחוות דעת רפואיות שונות. הביטוח הלאומי טען מנגד כי עורכת הדין נכחה בזמן הטענות והוצאה רק בשלב הבדיקה וכי שאלת נוכחות עורכת הדין במהלך בדיקה רפואית היא שאלה רפואית ולא משפטית.
השופטת הרמל פסקה כי יש לקבל את הערעור שהוגש על הוועדה הרפואית לעררים של הביטוח הלאומי בשל הפגיעה בזכות הייצוג ובזכות הטיעון של האזרח, ולהשיב את עניינו לוועדה בהרכבה הנוכחי.
בית הדין האזורי ציין את ההלכה הפסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. "כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה", ציינה השופטת הרמל בפסק דינה. "עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן".
מעבר לכך, נקבע עקרונית על ידי השופטת הרמל כי "זכותו של מבוטח להיות מלווה באדם בעת ביצוע בדיקה גופנית, היא זכות בסיסית ומשמעותית שאינה נתונה במחלוקת. זכות זו נגזרת מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית וכן מעקרונותיו של חוק זכויות החולה... בנוסף, אין חולק על זכותו של מבוטח להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני ועדה רפואית לעררים, זכות הנגזרת ממהותה של הועדה כרשות מעין שיפוטית המחויבת לכללי הצדק וההגינות של רשות מסוג זה... על כן, שילוב מהותן של זכויות אלו, מבסס את זכותו של מבוטח לנוכחות מלווה בוועדה רפואית, לרבות עורך דין, גם בעת הבדיקה הרפואית".
זכות זו והחריגים למימושה, ציינה השופטת הרמל, מעוגנים בנייר העמדה של פרופסור אבינעם רכס (מיום 8.1.13) מההסתדרות הרפואית. כפי שנקבע בנייר העמדה, בנסיבות שבהן רופאי הוועדה סבורים כי הימצאותו של עורך דין במהלך הבדיקה הרפואית, עלולה להשפיע על מהלכה ותוצאותיה, כאשר יש בהתנהגותו כדי להפריע לביצועה – יודיעו זאת לנבדק ולעורך הדין ויתעדו בפרוטוקול הוועדה את הנימוקים שהביאו להחלטה זו.
השופטת הרמל הגיעה למסקנה כי הועדה לא פעלה כך במקרה זה. לטענת באת כוחו של המערער, היא התבקשה לצאת מחדר הוועדה בטרם החלה הבדיקה הפסיכיאטרית. אין בפרוטוקול הוועדה כל תיעוד לבקשה שתצא מהחדר ולנסיבות או הסיבות שהצדיקו את הוצאתה מחדר הוועדה בשלב הבדיקה. "היעדר נוכחותה של באת כוח המערער בזמן הבדיקה, בהעדר כל סיבה מתועדת המסבירה זאת, מהווה פגיעה ממשית בזכות הייצוג ובזכות הטיעון של המערער", פסקה השופטת הרמל. "בין היתר, ייתכן כי נפגעה שלמות טיעוניו המהותיים של המערער, המגובשים על ידי באת כוחו והעשויים להתבסס, בין היתר, על מהלך הבדיקה הרפואית שמהווה חלק מהליך 'גביית הראיות'... טעות משפטית זו הביאה לפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, במראית פני הצדק ובהבטחת שקיפות ההליך המעין שיפוטי המתקיים במסגרת הוועדה לעררים".
בית הדין לעבודה קבע אפוא כי הוצאתה של עורכת דינו של המערער מבדיקה רפואית בוועדת ערר בביטוח הלאומי נעשתה שלא כדין ועל כן ביטל את החלטתה. בית הדין לא דן בעניינים הרפואיים שעלו בתביעה ושלח את המערער לדיון נוסף בוועדה הרפואית.
המוסד לביטוח לאומי אף חויב בהוצאות משפט של המערער בסך 3,000 שקל.
