בית הדין הארצי לעבודה הבהיר כי כדי להקים חובה למעסיק לפנות לממונה על פי חוק עבודת נשים לקבלת היתר לפיטורים, על העובדת להציג אסמכתא לקיומו של ההיריון, כגון אישור רופא משפחה
בית הדין הארצי לעבודה בירושלים הבהיר לראשונה בפסק דין מחייב כי אין די באמירה של עובדת כי היא בהיריון כדי להקים חובה למעסיק לפנות לממונה על פי חוק עבודת נשים לקבלת היתר לפיטורים, ומעסיק זכאי לדרוש אסמכתא לקיומו של ההיריון, כאשר מבקשים להגביל אותו באופן שלא יתאפשר לו לפטר עובדת נוכח הריונה. בהתאם להלכה החדשה, אם העובדת מתבקשת להציג אישור על הריונה, עליה להציג אישור כזה. אם הוצג אישור כזה, קמה חובה על המעסיק לפנות אל הממונה לפי החוק לקבלת היתר לפיטוריה של העובדת.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
"אין די באמירה של עובדת כי היא בהיריון כדי להקים חובה על פי חוק עבודת נשים לקבלת היתר לפיטורים", פסק עקרונית בית הדין הארצי לעבודה. "הנכון הוא כי ככל שעובדת מתבקשת להציג אישור על הריונה, עליה להציג אישור כזה, ואך אם הוצג, קמה חובה על המעסיק לפנות אל הממונה לפי החוק לקבלת היתר לפיטורים".
השופטים רונית רוזנפלד, לאה גליקסמן ואילן איטח הטעימו כי מהוראת סעיף 10 לחוק הקובעת כי מחובת העובדת להודיע למעסיקה על הריונה אך החל מן החודש החמישי להיריון, אין כדי ללמד על פטור מהצגת אישור רפואי על ההיריון במקרה שבו מעסיק מבקש לפטר עובדת הטוענת שהיא בהיריון. "מדובר בשני הסדרים נורמטיביים שתכליתם שונה", נפסק עקרונית. "האחד עניינו חובת יידוע של המעסיק אודות הריונה של עובדת במהלך חיי העבודה הרגילים, שככלל, מטעמים שונים, אין הכרח ביידוע המעסיק במועד שהוא לפני החודש החמישי להיריון, וזאת, אלא אם תנאי העבודה מחייבים זאת... השני עניינו בהגנה על עובדת בהיריון מפני פיטורים, שקמה עוד משלבים מוקדמים ביותר של ההיריון. לפיכך, מעסיק זכאי לדרוש אסמכתא לקיומו של היריון, כאשר מבקשים להגביל אותו באופן שלא יתאפשר לו לפטר עובדת נוכח הריונה".
עוד נקבע כי במסמך רפואי של רופאת משפחה המאשר קיומו של הריון יש די כדי לחייב בפנייה למתן היתר לפיטורים אל הממונה לפי חוק עבודת נשים.
פסק הדין, המחייב את כל בתי הדין האזוריים לעבודה ואת המעסיקים והעובדים, ניתן במסגרת ערעור שהגישה חברת ניו ליין קוסמטיקס נגד עובדת שהועסקה כדיילת מכירות בחברה במשך כשבע שנים, עד שפוטרה מעבודתה בחברה בהיותה לטענתה בהיריון. בעקבות כך, הגישה העובדת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בטענה כי היא פוטרה עקב הריונה, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ובניגוד לחוק עבודת נשים. כמו כן, היא תבעה זכויות סוציאליות שונות בהתייחס לתקופת עבודתה וסיומה. השופטת מיכל לויט קיבלה חלקית בפסק הדין את תביעות העובדת ושני הצדדים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה.
החברה טענה כי העובדת פוטרה כדין, ממניעים מקצועיים גרידא. העובדת לא הוכיחה כי הייתה בהיריון במועד פיטוריה, ומכאן שיש לבטל את כל הסעדים שפסק לה בית הדין בהסתמך על היות פיטוריה בהיריון. בקשר לכך מציינת החברה כי בית הדין הפנה לשלושה מסמכים המעידים לכאורה על היריון, אלא שבית הדין קבע כי אין ליתן משקל לשניים מהם. המסמך היחידי לו ניתן משקל הוא תוצאות בדיקת הדם שהציגה העובדת. לפי בדיקה זו לא ניתן לקבוע בבירור כי העובדת אכן הייתה בהיריון, וכל שכן לא ניתן ללמוד על מועד תחילתו ועל מועד סיומו.
יתרה מכך, הבדיקה נערכה בבאר שבע, בעוד שהעובדת היא תושבת המרכז, מטופלת, לטענתה, במרפאה בקריית אונו, ובבוקר הבדיקה אף התייצבה לעבודה במרכז הארץ. כמו כן, רמת ההורמון בבדיקה אינה תואמת את גיל ההיריון הנטען במועד הבדיקה, ומצביעה על גיל היריון מתקדם יותר. העובדת גם לא הציגה הפניה לבדיקת היריון מרופא. הדבר מטיל ספק בנוגע לזהות הנבדקת.
אשר לקביעת בית הדין האזורי כי היה עליה לבקש היתר לפיטורי העובדת טוענת החברה כי העובדת לא המציאה לה אישורים אודות ההיריון אלא בשלבים מאוחרים. גם אם הייתה העובדת ממציאה ראשית ראיה להריונה, החברה הייתה מקבלת היתר לפיטורים.
בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורי שני הצדדים בעניינים הקשורים בפיטורי העובדת בהיותה בהיריון, וקבע את ההנחיות החדשות בנוגע להצגת אישורים על ההיריון.
לקריאה נוספת, ראו:
ביה"ד: מכירת חברה כ"עסק חי" אינה מתירה למעסיק החדש לפטר עובדת בהריון
עובדת בהריון פוטרה בטענה שהיא צפויה לסבול מ"רגישות, תגובה איטית וריכוז ירוד"
מתמחה במשרד עורכי דין שפוטרה בהיותה בהריון תקבל פיצוי של 24 אלף שקל
