חדשות

ביהמ"ש קבע כי התובעים הוכיחו שהתמוטטות רצפת האולם היתה "אירוע תאונתי בלתי צפוי", העולה בגדרי פוליסת הביטוח שרכשו, וכי יש להעניק פרשנות מרחיבה למונח "התפוצצות" שהופיע בפוליסה כך שיכלול גם את ההתרחשות בפועל. זאת, בין היתר נוכח התנהלות סוכן הביטוח שנמנע מלהבהיר לתובעים לאורך השנים מהם הסיכונים המכוסים

14 שנה לאחר התמוטטות רצפת אולם האירועים ורסאי בירושלים, שבה נהרגו 23 בני אדם במהלך חתונה שאירעה במקום, קיבל בית המשפט המחוזי את תביעתם של בעלי האולם להכיר בכיסוי הביטוחי לנזקים שאירעו להם. השופט משה סובל קבע כי התובעים הוכיחו שהתמוטטות רצפת האולם הייתה "אירוע תאונתי בלתי צפוי", העולה בגדרי פוליסת הביטוח שרכשו, וכי יש להעניק פרשנות מרחיבה לדיבור "התפוצצות" שהופיע בפוליסה כך שיכלול גם סיכון של התמוטטות רצפת האולם באופן בו ארע הדבר בפועל. זאת, בין היתר נוכח התנהלות סוכן הביטוח שנמנע מלהבהיר לתובעים לאורך השנים מהם הסיכונים המכוסים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעים, חברת טופ גן ורסאי, הפעילו וניהלו החל משנות התשעים את אולם השמחות "ורסאי" ששכן בקומה השלישית של בניין תעשייתי בירושלים. סמוך לתחילת הפעילות באולם רכשו התובעים פוליסת ביטוח שכללה פרק "ביטוח אש מורחב וסיכונים נלווים". מקרה הביטוח הוגדר בפוליסה כ"נזק לרכוש המבוטח הנגרם על ידי אירוע תאונתי ובלתי צפוי עקב אחד מהסיכונים המכוסים בפרק 1א', והכל בהתאם לתנאים ולסייגים של פרק זה ולתנאים ולסייגים הכלליים של הפוליסה".

במאי 2001, קרסה רצפת האולם במהלך חתונה, באירוע שכונה "אסון ורסאי", שהוביל למותם של 23 איש ופציעתם של מאות. הנתבעת, חברת הביטוח "הראל" היא חליפתה של חברת "סהר-ציון" שביטחה את האולם בתקופה הרלוונטית לתביעה. לאחר שדרישתם לשיפוי בגין הנזקים שנגרמו להם נדחתה על ידי הנתבעת בטענה שהאירוע אינו מכוסה על פי הפוליסה, הגישו התובעים את התביעה בסך של כ-7.5 מיליון שקל, בטענה כי האירוע הנדון הוא "אירוע תאונתי ובלתי צפוי" שארע עקב "התפוצצות" הנמנית עם הסיכונים המכוסים בפוליסה.

חברת הביטוח הראל, מצדה, שלחה הודעות צד ג' לכ-20 אנשים וגופים האחראים לשיטתה ברשלנותם להתרחשות האירוע, מתוקף היותם מעורבים בתכנון ובהקמת הבניין, מחזיקי אולמות אירועים בו ורשויות סטטוטוריות שכשלו בפיקוח על הבניה והבטיחות. לגופו של עניין טענה הראל כי קריסת רצפת האולם אינה "אירוע תאונתי ובלתי צפוי" אלא אירוע שהתפתח בצורה הדרגתית ומתמשכת כתוצאה מהקמת המבנה בשיטת ה"פל-קל", שהתבררה כשיטת בניה לקויה והיוותה הגורם המכריע לנזק. אופיו ההדרגתי של האירוע, מלבד ששולל את קיומה של תאונה, נופל לטענת הנתבעת לגדרי סייג מפורש בפוליסה לפיו הביטוח אינו מכסה מקרה ביטוח שנגרם במישרין או בעקיפין על ידי או כתוצאה מתהליך הדרגתי מכל סוג שהוא.

השופט משה סובל קבע כי יש להכיר בכיסוי הביטוחי של הפוליסה לנזקים שנגרמו עקב האירוע למבנה ולתכולה. זאת, שכן התובעים הוכיחו שהתמוטטות רצפת האולם הייתה "אירוע תאונתי בלתי צפוי" העולה בגדרי הפוליסה. לשיטתו של השופט, דרישה זו מבטאת עיקרון יסוד בדיני ביטוח לפיו אלמנט אי-הוודאות בהתממשות הסיכון המבוטח הוא אבן הראשה בכל חוזה ביטוח. בהתאם לכך, נאמר בפסיקה כי נזקים שהם פרי של פגם טבעי או של תכונה פנימית של הרכוש המבוטח אינם באים בגדרו של "אירוע תאונתי" וכי אין לראות בנזק פרי תאונה מקום בו גרימתו היא תוצאה של מהלך העניינים הטבעי והרגיל. משכך, אילו התמוטטות רצפת האולם הייתה נגרמת אך ורק מהשימוש בשיטת ה"פל-קל" בעת הקמת המבנה, אזי לא היה ניתן לראות בה משום אירוע תאונתי מאחר שמקורה בשיטת בניה לקויה שקיננה בנכס כל העת מאז הקמתו. אולם, בהתאם להסכמת הצדדים התמוטטות הרצפה נבעה הן מהפגמים בשיטת הבניה והן מעומס המשקל שנגרם בעת ריקוד של כ-300 עד 400 אנשים ברחבת הריקודים, כך שדובר בשילוב של שני גורמים גם יחד. הסכמה זאת, לדברי השופט, שוללת את הגדרת האירוע כאירוע ודאי ולא תאונתי.

השופט סובל הוסיף כי עמדת חברת הביטוח, לפיה דובר בסיכון מסוג התמוטטות מבנה ולא התפוצצות, יוצרת זהות וחפיפה מלאה בין ההתמוטטות לבין הסיכון, ולכן אינה מתיישבת עם ההגדרה הניתנת לסיכון בהקשר של ביטוח – הסיכוי להתרחשות אירוע ולא האירוע עצמו. לפיכך, האחדת שני המונחים כעמדת הנתבעת תביא לכך שלא ייתכן מצב בו האירוע של התמוטטות המבנה יתרחש כתוצאה מסיכון שאינו אותה התמוטטות מבנה, וזאת בניגוד לכוונתה של הפוליסה.

אשר לסיכון של "התפוצצות", נדרש בית המשפט להגדרת המונח במילון וכן למשמעותו בתחומים שונים בהם השירה והפיזיקה. בסופו של דבר, הגיע השופט למסקנה כי השימוש במילה "התפוצצות" לתיאור התרסקות של חומר באופן כללי, ולאו דווקא התרסקות כתוצאה מפיצוץ כימי או השתחררות לחץ פנימי, מצויה לא רק בעברית הקדומה או במילונים מודרניים אלא מקובלת גם בפסקי דין של בתי המשפט בישראל מהשנים האחרונות, ואף בפסק הדין הפלילי שעסק באסון ורסאי עצמו.

עוד קבע השופט סובל כי ההצדקה לאימוץ פרשנות מרחיבה מתחזקת על רקע התנהלותה של הראל באמצעות סוכן הביטוח מטעמה, אשר בעת רכישת הפוליסה וחידושה לאורך השנים לא הסביר להם אף לא פעם אחת בצורה מפורטת מהם הסיכונים המכוסים, לא פתח עמם את החלקים הרלוונטיים בפוליסה אלא הסתפק בכך שסקר בפני מי מהתובעים את שמות פרקי הפוליסה והסביר להם בקווים כלליים מהו היקף הכיסוי הביטוחי הניתן בכל פרק. הימנעות הנתבעת ממילוי חובת גילוי אקטיבי זו עשויה, לדעת השופט, לעלות כדי הפרה של חובת תום הלב ולהעניק למבוטח את הכיסוי עבור הסיכון לשגביו נמנע ממנו הגילוי. לאור האמור, קבע השופט כי פרשנות המילה "התפוצצות" לה טענו התובעים היא נסבלת מבחינה מילולית, הגם שאינה פרשנות מתחייבת ומתבקשת מאליה.

בסיכומו של דבר נקבע כי הפוליסה מעניקה כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו עקב האירוע למבנה ולתכולה, וכן לאובדן רווחים אך לא לשבר מכני. על חברת הביטוח להודיע תוך 30 יום מהו גובה הנזק שבו היא מכירה.

ת"א 6199/04