חדשות

עבירת ההריגה תפוצל לשתיים – המתה באדישות, שתיכלל תחת הגדרת הרצח, והמתה בקלות דעת. בנוסף יתווספו עבירות חדשות – המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בשל מצב רפואי קשה

ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה אמש את הצעת שרת המשפטים, ציפי לבני, לרפורמה מקיפה בתחום עבירות ההמתה, במסגרתה ייווצר מדרג חדש ומפורט יותר מהקיים כיום בחוק, לצד ענישה מובחנת.

לפי המתווה המוצע, עבירת הרצח תעמוד במרכז עבירות ההמתה, כאשר היא תוגדר כהמתה שמתאפיינת בכוונה או באדישות לתוצאה, ועונשה המרבי יהיה מאסר עולם. לצידה תוגדר עבירת רצח בנסיבות מחמירות, שלה ייקבע עונש חובה של מאסר עולם.

בנוסף, תוגדר עבירה חדשה: המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, שלה עונש של 20 שנות מאסר בפועל. תחת הגדרה זו ייפלו מקרים בהם למרות יסוד הכוונה או האדישות, אשמתו של המבצע פחותה ולכן לא יואשם ברצח תחת אותן נסיבות. עוד תיקבע עבירת המתה בקלות דעת, שלצידה עונש של 12 שנות מאסר בפועל. בכך למעשה תפוצל עבירת ההריגה הקיימת להמתה באדישות, שתיכלל תחת רצח, וההמתה בקלות דעת.  

מעבר לכך, תיקבע עבירת גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות לצד העבירה הקיימת כיום של הריגה ברשלנות, שלצידה עונש מאסר של חמש שנים, כמדרגת ביניים נוספת בין המתה בקלות דעת לגרימת מוות ברשלנות.

לבסוף, תיקבע עבירה נוספת, המתה בשל מצב רפואי קשה, שלצידה עונש מאסר של חמש שנים. יש לציין כי אם תאושר בעתיד המתה מטעמי חסד או חמלה, הדבר לא ייכלל תחת סעיף זה, כך שמי שפועל תחת היתר לא יישא באחריות פלילית.

נוסח ארכאי

תזכיר החוק מבוסס בעיקרו על המלצות ומסקנות צוות בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר לבחינת יסודות עבירות ההמתה, שהוגשו לשר המשפטים הקודם פרופ' יעקב נאמן, ולאחר שמצא אותן ראויות.

בנוסח הנוכחי של חוק העונשין ישנן שלוש עבירות כלליות של המתה:

·        עבירת הרצח (סעיף 300 לחוק העונשין), שהעונש בצידה הוא מאסר עולם כעונש חובה. עבירת הרצח כוללת המתה בארבעה מקרים: המתה בכוונה תחילה; המתת הורה או סב; המתה תוך ביצוע עבירה אחרת או תוך הכנות לביצועה של עבירה אחרת, או כדי להקל על ביצועה; המתה אחרי ביצוע עבירה אחרת כדי להבטיח בריחה או הימלטות מעונש. בסעיף 300א לחוק קבועה הוראה המאפשרת הטלת עונש מופחת במקרים מסוימים.

·        עבירת ההריגה (סעיף 298 לחוק העונשין), אשר היסוד הנפשי הנדרש בה הוא מחשבה פלילית, והעונש המרבי בצידה עומד על עשרים שנות מאסר. היקפה של עבירה זו רחב מאוד, והיא חלה גם על אותם מקרים של המתה בכוונה שאינה כוונה תחילה ואינם נמנים על אחת החלופות האחרות בעבירת הרצח, ולפיכך אינם באים בגדרה של עבירת הרצח.

·        עבירה של גרימת מוות ברשלנות (סעיף 304 לחוק העונשין) שהעונש המרבי בצידה הוא שלוש שנות מאסר.

עבירות אלו שאובות מפקודת החוק הפלילי המנדטורית משנת 1936, אשר אומצו, בשינוים שאינם מהותיים, לחוק העונשין בשנת 1977. למרות חשיבותן ורגישותן של העבירות והשנים הרבות שעברו מאז חקיקתן, ניסוחן נשאר תואם בעיקרו לנוסח המנדטורי. במהלך השנים, ביקרו בתי המשפט לא אחת את נוסחן הארכאי של עבירות ההמתה, ובעקבות הערת נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, בפסק הדין בדנ"פ 1042/04 ביטון נ' מדינת ישראל (27.11.2006), שקראה לרפורמה בעבירות ההמתה, מונה הצוות בראשות פרופ' קרמניצר, שהדוח פרי עבודתו הוגש לשר המשפטים באוגוסט 2011.

מעשים שלא ראוי לתייגם כרצח

הדירוג של עבירות הרצח, ההריגה וגרימת המוות ברשלנות בחוק הקיים מעורר קושי ואינו משקף את המדרג המיטבי והראוי: הקושי שמעוררת עבירת הרצח הוא היותה רחבה יתר על המידה מחד גיסא, וצרה יתר על המידה מאידך גיסא. העבירה, כפי שהיא קיימת ומפורשת כיום, אינה חלה על מעשים שחומרתם רבה וראוי לתייגם בדרגת החומרה העליונה של עבירות ההמתה, ומנגד היא חלה על מעשים שמבחינת חומרתם לא ראוי היה לתייגם כרצח.

הקושי שמעוררת עבירת ההריגה הוא היותה רחבה יתר על המידה, וכוללת הן מקרי המתה חמורים יחסית של המתה מכוונת והן מקרי המתה קלים יחסית, של המתה בקלות דעת.

גם נקודת ההשקה בין עבירת ההריגה לעבירת גרם מוות ברשלנות מעוררת קושי, בשל הפער הניכר בין שתי העבירות, הן במישור האחריות והתיוג הנלווה אליהן והן במישור הענישה (20 שנים להריגה לעומת שלוש שנים בלבד לגרם מוות). לפיכך הוסכם, כי נדרש שינוי יסודי ובנייה מחודשת של עבירות ההמתה. אשר לעונש – העונש של מאסר עולם חובה הקבוע בצד עבירות הרצח, שלא ניתן לסטות ממנו, הוא עונש שאינו מאפשר גמישות והכרעה בהתאם לנסיבות המקרה הפרטניות, ולעתים הוא אינו הולם את מידת האשמה שבמעשה.