התקליטן הציע לנערה לעבוד אצלו כרקדנית באירועים, במהלך חתונה עודד אותה להשתכר ולאחר האירוע אנס אותה במושב האחורי של רכבו. הרכב תלתא ציין בגזר הדין כי "תיתכן חשיבות אנושית גדולה לחסוך ממתלוננות את הצורך להעיד בבית המשפט, גם אם כלפי חוץ הן משדרות נכונות ועוצמה"
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר חמש שנות מאסר מאחורי סורג ובריח על תקליטן אירועים שהורשע באונס של נערה בת 16 שעבדה אצלו כרקדנית. התקליטן, נתן וילף, פגש את הנערה לפני כשנתיים באירוע בר-מצווה, החמיא לה על האופן שבו רקדה, והציע לה לעבוד עימו באירועים דומים בעתיד. הנערה, בהסכמת אימה, החלה לעבוד אצל התקליטן והגיעה עימו לחתונה בראשון לציון. במהלך הערב, התקליטן עודד את הנערה לשתות אלכוהול ולהשתכר כדי לחגוג את יום הולדתה (בחצות מלאו לה 16 שנה).
הנערה שתתה כמות לא מבוטלת של אלכוהול בעידודו של וילף והייתה במצב של שכרות בסוף האירוע. התקליטן וילף הסיע את אנשי הצוות האחרים שעבדו עימו לביתם, ולאחר מכן נהג את רכבו לרחוב צדדי. הוא הוציא את הנערה מהמושב הימני-קדמי והשכיב אותה על המושב האחורי ברכב בעודה מעורפלת חושים. וילף אנס אותה עד זוב דם, ולאחר מכן הסיעה לבית האם, ו"מסר" לידיה את בתה.
יצוין כי החוק קובע כי העונש המקסימלי על עבירה זו הוא 16 שנות מאסר בפועל, והעונש המזערי עומד על ארבע שנות מאסר. הפרקליטות ביקשה להטיל על וילף מאסר במסגרת מתחם שבין תשע ל-15 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצויים משמעותיים למתלוננת.
נכונות ועוצמה
על-פי התסקיר, הנערה איבדה את שמחת החיים שלה, התנתקה מחבריה, סובלת מחרדות ומדיכאונות. היא אף עברה ניסיון אובדני ואשפוז לצרכי הסתכלות.
השופט אבי זמיר ציין בגזר הדין כי הדרדרות ניכרת במצבה של הנערה חלה דווקא בתקופה שלאחר מתן עדותה בבית המשפט בשלב ההוכחות, ולמרות שהכרעת הדין אימצה באופן מלא את גרסתה. השופט זמיר ציין כי "ככל שהדבר מתאפשר, תיתכן חשיבות אנושית גדולה לחסוך ממתלוננות את הצורך להעיד בבית המשפט, גם אם כלפי חוץ הן משדרות נכונות ועוצמה".
הנאשם טען כי הוא פירש את הסיטואציה לא נכון ושהוא מתבייש ומצטער. הוא ביקש סליחה מהנערה והדגיש את השלכות ההליך על משפחתו, בעיקר על ילדיו.
השופטים שרה דותן, צילה צפת ואבי זמיר קבעו כי בהתחשב במדיניות הנוהגת מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין ארבע לשבע שנות מאסר.
בית המשפט גזר עליו חמש שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופיצוי כספי בסך של 100 אלף שקל.
(תפ"ח 7451-01-12)
