ביהמ"ש לתביעות קטנות חייב נהג שפגע ברכב אחר בפיצוי של 1,800 שקל נוסף על הנזק הישיר שגרם, בשל התעקשותו לנהל הליך מיותר: "זכותו של הנפגע בתאונת דרכים לבחור לעצמו את המוסך שיתקן את רכבו"
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קיבל תביעת פיצויים שהגישה נהגת בגין נזק שנגרם לרכבה מרכב כבד שהתנגש בו מאחור, וקבע כי דרישתו של הנתבע לערוך השוואת מחירים בין מוסכים לצורך מזעור הנזק אינה הוגנת.
מלבד עלות התיקון, דרשה התובעת מהנהג הפוגע פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לה מאופן ניהול ההליכים על ידו. בין היתר טענה התובעת כי גם לאחר שהסכימה לדרישת הנתבע להביא את הרכב לתיקון מיידי במוסך על פי בחירתו, הגדיל זה לעשות ודרש ממנה לעבור בין המוסכים כדי להשוות מחירים.
השופט פאול שטרק נמנע מלהכריע בין שתי גרסאות הצדדים לעניין נסיבות התאונה, שכן על כל פגיעה מאחור חלה חזקת אחריות של 100% על הנהג הפוגע.
השופט קיבל את טענתה של התובעת בנוגע לאופן ניהול ההליך וקבע כי הדרישה להסתובב בין המוסכים ולהשוות מחירים אינה דרישה הוגנת. "זכות הנפגע בתאונת דרכים לבחור לעצמו את המוסך אשר יבצע את תיקון רכבו", כתב השופט בפסק הדין. "בסופו של יום, על בעל הרכב להיות שקט ובטוח ביחס למקצועיות תיקון רכבו, ואין הוא מחויב ב'מזעור' נזק בעניין זה ובמסירת רכבו למוסך שאינו נראה לו מקצועי כדי לבצע תיקון בדרך זולה, ובכך לוותר על זכותו לתקן את רכבו באיכות גבוהה יותר על מנת להשיב אותו למצב שבו היה לפני הפגיעה".
השופט שטרק חייב את הנתבע לפצות את התובעת בסכום של 6,024 שקל עבור הנזק הישיר לרכבה, וסכום נוסף של 1,800 שקל בגין עוגמת הנפש. השופט ציין כי אמנם על פי הפסיקה, רכיב עוגמת הנפש מהווה ראש נזק מזערי בתביעות כספיות, אך המושג 'עוגמת נפש' לפי לשון העם מכוון לאופן ניהול ההליך על ידי הצד שכנגד והטרחה הנגרמת ללא צורך. במקרה זה, נקבע כי ההליך היה מיותר שכן מדובר בפגיעה מאחור על ידי רכב גדול וכבד לעומת רכבה של התובעת. עוד ציין השופט כי הנתבע היה מלווה על ידי נציג מיומן ומקצועי של חברת הביטוח, ואף קיבל הסברים ביחס לאחריות לנזק שנגרם לרכב. משכך, ניתן היה לסיים את התיק ללא צורך בהכרעה שיפוטית, והאחריות לקיום ההליך היתה בידי הנתבע בלבד.
