שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הורי חייל שנפטר לא יקבלו תגמולים בשל התנהגותו הרעה

חדשות

הורי חייל שנפטר לא יקבלו תגמולים בשל התנהגותו הרעה, צילום: צילום: ד"ר אבישי טייכר
הורי חייל שנפטר לא יקבלו תגמולים בשל התנהגותו הרעה
03/07/2012, עו"ד לילך דניאל

חייל בודד מארה"ב נטל את נשקו האישי, נכנס למסגד וירה 4 מחסניות בטרם נמצא ירוי בראשו; קצין התגמולים שלל תגמולים מהוריו עקב "התנהגות רעה וחמורה"

האם הפיצוי למשפחה שכולה על איבוד בן חייל הוא אוטומטי? מסתבר שלא. נדחה ערעורם של הורים לחייל שנפטר במהלך שירותו הצבאי, כנגד החלטת קצין תגמולים לשלול מהם זכאות לתגמולים מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. ועדת העררים שללה הסברים שונים לנסיבות המוות וקבעה כי התנהגותו של החייל שהובילה למותו עלתה לכדי "התנהגות רעה וחמורה", השוללת זכאות לטובות הנאה מכוח החוק.

בנם של המערערים עלה לישראל מארה"ב לבדו במטרה להתגייס לשירות צבאי, ולאחר בדיקות ומיונים הצטרף לגדוד של הנח"ל החרדי. כשבועיים לאחר גיוסו, בעת שהה עם יחידתו בשטח, הבחין חייל ששמר עמו אותה עת בעמדה כי הוא נעלם, ולפיכך הוקפצו כוחות על מנת לבצע פעילות סריקה מחשש לחטיפתו.

בשלב מסוים שמע אחד הכוחות מטח ירי מסיבי מנשק אוטומטי מכיוון מסגד בכפר הסמוך, והשיב אש מחשש כי הירי בוצע לכיוונו. לאחר הירי נכנסו סא"ל ושוטר למסגד, שם מצאו את החייל מוטל על הרצפה כשהוא סובל מדימום ראש, ובסמוך לו נשק מסוג אם-16 עם מחסנית במצב "הכנס", כדור  בבית הבליעה ושתי מחסניות ריקות בסמוך.

החייל פונה מהשטח במקביל לביצוע מאמצי החייאה, אולם אלו כשלו ומותו נקבע. חוות דעת פרקליט בנוגע לנסיבות מות החייל, אשר התבססה על סקירה מפורטת של ממצאי החקירה והעדויות, העלתה כי החייל היה במסגד לבדו וכל התרמילים שנמצאו במסגד ופגעו בקירותיו נורו מהנשק שנמצא לידו. כמו כן, עפ"י טווח הירי ממנו נפגע המנוח, הסיק הפרקליט כי האפשרות המסתברת ביותר היא ירי עצמי, על אף שנקבע כי בהעדר נתיחה לאחר המוות לא ניתן להעריך באופן מדויק את סיבת המוות.

הורי החייל הגישו תביעה לקצין התגמולים בה ביקשו להכיר בהם כהורים שכולים לצורך קבלת תגמולים. תביעתם נדחתה מהטעם שמותו של המנוח נגרם עקב "התנהגות רעה וחמורה" מצידו, אשר עפ"י החוק שוללת זכות לטובות הנאה כלשהן למשפחתו.

לטענת ההורים, נטל ההוכחה להוכיח כי מותו של המנוח נגרם עקב "התנהגות רעה וחמורה" מצידו – מוטל על המדינה. נטען, כי לא ניתן לקבוע במדויק במקרה דנן את סיבת המוות ומספר תסריטים שונים אפשריים בנוסף לאפשרות ההתאבדות, כגון הפעלה רשלנית של הנשק, פגיעה מהירי של הכוח לעבר המסגד, נתזים מהירי של עצמו ועוד.

עוד נטען כי גם באשר לשאלת המניעים שהובילו את המנוח לעזוב את עמדת השמירה, להגיע למסגד ולעשות שימוש בנשק קיימים סימני שאלה רבים ואפשרויות שונות - כגון רצון החייל להתבודד, איבוד דרך, תחושת מאוימות ורצון להסתתר ואף מצוקה נפשית כתוצאה מקשיי הסתגלות למסגרת הצבאית שהובילה אותו למעשה אובדני. בכל הנוגע לעזיבת עמדת השמירה וכניסתו למסגד, נטען כי מדובר לכל היותר בעבירת משמעת.

ועדת הערעורים קבעה כי הנטל להוכיח שהתנהגות המנוח עלתה לכדי התנהגות רעה וחמורה מוטל על המשיב, אולם מדובר בנטל ברמה אזרחית ולא ברמה הפלילית של מעבר לספק סביר. הוועדה קיבלה את עמדת המשיב לפיה הימצאותו של המנוח במסגד בשעת לילה מאוחרת לאחר שעזב את עמדת השמירה וריסס את המסגד ביריות, עולה כדי התנהגות רעה וחמורה. בהקשר זה קבעה הוועדה כי אין מדובר בקביעה המתבססת על נטישת עמדת השמירה בלבד, אלא שהצטרפות עובדה זו לכך שהמנוח הגיע למסגד, שהוא מקום בו נאסר עליו להימצא, שם רוקן ארבע מחסניות כדורים – מעידים על התנהגות העולה לכדי התנהגות רעה וחמורה.

אשר לשאלת סיבת מותו של המנוח, קבעה הוועדה כי די בעובדה שהמנוח מצא את מותו בנסיבות המתוארות על מנת לקבוע כי מדובר בהתנהגות רעה וחמורה, ואין חובה להידרש לסיבה המדויקת בגינה מצא את מותו. הערעור נדחה.

(ו"ע 2083-07).

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:75
קומיט וכל טופס במתנה