שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הזכות המוסרית ביצירה האדריכלית

חדשות

הזכות המוסרית ביצירה האדריכלית, צילום: צילום: יח"צ
הזכות המוסרית ביצירה האדריכלית
27/06/2012, עו"ד אושר בן עזרי

כל מבנה הינו בגדר יצירה אדריכלית המוגנת בזכות יוצרים על פי חוק; זכות היוצרים והזכות המוסרית נתונות כברירת מחדל בידי היוצר – האדריכל, שיכול להעביר את הראשונה אך לא את האחרונה

כשאדם מן היישוב שומע את המונח "זכות יוצרים", הרי שבדרך כלל האסוציאציה הראשונה שלו תהיה לעולם האומנות הקלאסית (ספרות, ציור, מוזיקה, פיסול וכו'). רובנו אף מבינים שבזכות היוצרים נעשה שימוש גם לשם הגנה על מוצרים פרקטיים המשמשים אותנו בחיי היום יום, כגון תוכנות מחשב.

ומה לגבי היצירה האדריכלית? לא זו בלבד שישנה זכות יוצרים גם במבנה, ולו הפשוט ביותר, הרי שלאדריכל שתכנן את בית החלומות שזה עתה סיימו לבנות בעמל וממון רב, יש, לכאורה, את הזכות למנוע מבעלי הבית לבצע שינויים בביתם שלהם. זכותו של האדריכל נובעת מזכותו המוסרית ביצירה האדריכלית.

מאמר זה סוקר את היצירה האדריכלית, מאפייניה וההגינות הניתנות ליוצר בחוק ובפסיקה הישראלים מכח הזכות המוסרית.

ראשית כל: מקוריות

הדרישה הבסיסית מכל יצירה, על מנת שתזכה להגנת חוק זכות יוצרים (2007), הינה מקוריות. אולם נפסק כי די במידה מועטה של מקוריות על מנת לפרוס את הגנת החוק על היצירה, גם אם ערכה האומנותי הוא נמוך ביותר.

 בין יתר היצירות עליהן מגן החוק מצויה גם היצירה האדריכלית. חוק זכות יוצרים מגדיר יצירה אדריכלית כ"בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור". יצוין כי חוק זכות יוצרים הישן דרש שלמבנה יהיה אופי אומנותי, אולם דרישה זו הוסרה במסגרת החוק החדש. לפיכך, במקרה של מבנה אשר נבנה לפני 25.8.2008, יצטרך האדריכל לשכנע את בית המשפט כי המבנה הינו בעל אופי אומנותי, אולם מן הפסיקה עולה שלא מדובר במשימה קשה מידי.

חשוב להדגיש כי מדובר במבנה עצמו ולא בתוכניות או השרטוטים אשר שימשו לשם הקמתו. גם האחרונים נחשבים ליצירות מוגנות בזכויות יוצרים, אולם מאמר זה אינו עוסק בהם. 

מקובל לחלק את זכות היוצרים לשניים: זכות היוצרים (מכונה בדרך כלל "הזכות החומרית" או "הזכות הכלכלית") והזכות המוסרית. הזכות החומרית היא הזכות לעשות שימוש ייחודי ביצירה ולהרשות שימוש כזה. ככזו היא מגינה על שורה של זכויות הכלולות בזכות השימוש, כגון העתקה, פרסום ראשון, ביצוע פומבי ושידור.

הבעלים הראשון של הזכות החומרית הינו היוצר, אלא אם הוסכם אחרת, ובעל הזכות רשאי להעבירה לאחרים ולהרשות שימוש ביצירה, באופן מלא או חלקי. מקובל כי "יוצר" היצירה האדריכלית הינו האדריכל המתכנן, ולפיכך הוא הבעלים הראשון של הזכות החומרית. עם זאת, חוק זכות יוצרים קובע כי ביצירה שנוצרה לפי הזמנה יכול שתהיה בין המזמין ליוצר הסכמה אחרת במפורש או במשתמע. לפיכך, מקובל להניח כי שעה שמדובר באדריכל אשר תכנן בית פרטי או מבנה לפי הזמנה וקיבל על כך תמורה, הרי שההסכמה המשתמעת בין הצדדים היא שהזכות החומרית ביצירה עוברת למזמין.

הזכות המוסרית: ייחוס ושלמות היצירה

הזכות המוסרית, מאידך, מתוארת לעיתים כזכות ה"הורות" של היוצר על יצירתו. הזכות המוסרית מגלמת בתוכה שתי זכויות עיקריות: הזכות לייחוס היצירה ליוצרה ("קרדיט")  והזכות למנוע שינויים ביצירה. זכות זו הינה זכות אישית הניתנת ליוצר למשך כל תקופת זכות היוצרים ביצירה, ואינה ניתנת להעברה כמו זכות היוצרים (הזכות החומרית) ביצירה.   

מה יחשב כהפרה של הזכות המוסרית במבנה? לאחר שהבנו שאיננו יכולים לעשות עם הבית שלנו מה שאנחנו רוצים, מכיוון שלאדריכל יש בו זכות מוסרית, ננסה כעת להבין מה משמעותה של זכות זו.

חוק זכות יוצרים קובע כי את הקרדיט יש לתת "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין". לעניין זה מקובל לבדוק את הסטנדרטים המקובלים בכל סוג של יצירה. מאחר ואין זה נהוג ומקובל לרשום את שמו של האדריכל המתכנן על גבי כל בית פרטי, הרי שאתם פטורים מלמהר להכין ולתלות בחזית ביתכם שלט המפאר את שמו של האדריכל. עם זאת, חשוב לזכור שבמבני ציבור, ולפעמים אף במבני משרדים או דירות, דווקא כן מקובל לציין את שמו של האדריכל המתכנן.

חלקה השני של הזכות המוסרית מקנה ליוצר, בין היתר, את הזכות למנוע את שינוי יצירתו. זכות זו אינה מוחלטת. סעיף 46(2) לחוק זכות יוצרים קובע כי חלק מן הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר "כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר".

הווה אומר: השינוי האסור על פי החוק הינו שינוי הפוגע בכבודו או בשמו של היוצר. רואים את היצירה כביטוי לאישיותו של היוצר, וההגנה על זכותו זו נועדה להגן על הקשר המיוחד שבין המחבר ליצירה. דברים אלה נכונים שבעתיים ביצירה אדריכלית של מבנה ציבור תרבותי ידוע, ההופכת לחלק מנוף חיי המקום.

החוק אינו קובע מנגנון ברור וחד לבחינת שינויים או שיפוצים ביצירה האדריכלית, וגם בתי המשפט לא קבעו עדיין מבחנים חד משמעיים לכך. מהפסיקה ניתן ללמוד שהשאלה האם שינוי מסוים פוגע בכבודו או בשמו של היוצר הינה שאלה בעלת מימדים אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד, אשר תחתך, בסופו של יום, בכל מקרה לפי נסיבותיו.

"סביר לנסיבות העניין"

בנוסף, חוק זכות יוצרים קובע שפעולה הפוגעת בזכות המוסרית לא תהיה הפרה של הזכות המוסרית אם היא "סבירה בנסיבות העניין". החוק גם נותן בידי בית המשפט מספר מבחנים בהם ניתן להתחשב על מנת לקבוע האם הפעולה הינה סבירה בנסיבות העניין: אופי היצירה; אופי הפעולה ומטרתה; אם היצירה נוצרה במסגרת עבודתו של היוצר או על פי הזמנה; כמקובל בענף; הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה.

סביר אם כך להניח שאם ביתכם אינו יצירה אדריכלית יוצאת דופן, והחלטתם להוסיף לו עוד שני חדרים עקב התרחבות המשפחה, הרי שהדבר יחשב סביר בנסיבות העניין. לעומת זאת, אם מדובר במבנה ציבור שבתכנונו משולבים אלמנטים אומנותיים מובהקים ובעל המבנה פוגע באותם אלמנטים ללא הצדקה עניינית, יוכל האדריכל לנסות ולמנוע שינויים אלה, ובמקרים מסוימים אף לחייב את השבת המצב לקדמותו (כך קרה, למשל, במקרה היכל התרבות של עפולה).

 

הכותב הינו שותף-מנהל במשרד עורכי דין נעמי אסיא ושות'.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:171
קומיט וכל טופס במתנה