| 1 |
שמעון חרמון
|
18/04/2012
|
| |
שהיא ראיה מצויה ורלבנטית, מובילה למסקנה שאילו הובאה היא הייתה פועלת לרעתו של אותו צד שנמנע מהבאתה, ועל כן ההימנעות מחזקת את ראיות האחר [ע"פ 728/84 שמעון חרמון - מדינת ישראל, פד"י מא(3), 617; ע"ע 1359/04 מיכאל לוטן- החברה מרכז רפואי הרצליה (לא פורסם), ניתן ביום 28.11.06]. זאת ועוד: התובע צירף לתצהירו תמלילים של שיחות שניהל והקליט עם מר בר קנא ומר טרטקובסקי, מהם עולה, למעשה, כי התובע עזב את |
| 2 |
שמעון חרמון
|
14/02/2012
|
| |
היא כי: "הימנעות מלהביא ראיה שיכולה הייתה לתמוך בטענתו של בעל דין, מקימה חזקה שבעובדה שהיה באותה ראיה לפעול לחובת הנמנע" (ראו, לדוגמה, ע"פ 728/84 שמעון חרמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 617, 625 (1987); ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' פרץ רוזנברג, פ"ד מז(2) 606, 614 (1993) בסמוך לאותיות ה-ו; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991); ע"א |
| 3 |
שמעון חרמון
|
26/01/2012
|
| |
נגד מדינת ישראל; ע"פ 712/94 ג'בארי נגד מדינת ישראל; ע"פ 5734/91 מדינת ישראל נגד לאומי ושות'; ע"פ 437/82 סולומון אבו נגד מדינת ישראל; ע"פ 728/84 שמעון חרמון נ' מדינת ישראל - פורסמו במאגרים המשפטיים). 10. הנה כי כן, עדות הנאשם לוקה בסתירות ופרכות היורדות לשורשו של עניין ומטילות צל כבד על אמינות גרסת הנאשם. משכך, הנני מעדיפה את גרסת התביעה על פני גרסת הנאשם. 11. למרות התרשמותי מעדות הנאשם ולמרות |
| 4 |
שמעון חרמון
|
08/12/2011
|
| |
של הגברת, זו אף הודתה כי שתתה עובר לנהיגה, ריח חריף של אלכוהול נדף גם מפיה והיא אף לא העידה עדות שהיו ברכבה, כאשר צפוי היה שתעשה זאת (ראה הלכת שמעון חרמון). אין מקום להתערב בהכרעות הדין של בית משפט קמא בעניינם של המערערים, וגם לא בעונשם. בית משפט קמא הלך כברת דרך אל כל אחד מן המערערים, והלך כברת דרך נוספת אליהם, כבני זוג. זאת עשה ע"י כך שלבעל גזר 24 חודשי פסילה בפועל בלבד, כאמור בסעיף 39 א' |
| 5 |
שמעון חרמון
|
16/11/2011
|
| |
פ"ד לז(2) 85; ע"פ 531/80 ברוך אבו חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לו (3) 589; ע"פ 112/52 אריה גבוב נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ז 251; ע"פ 728/84 שמעון חרמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 617. 16. לסיכום, עדויותיהם של הנאשם ואחותו מכחישות זו את זו. בגרעינן הקשה של כל אחת מהן לא מצאתי סתירות מהותיות המאפשרות להעדיף באופן ברור גרסה אחת על רעותה. בכל אחת מהן היתה קיימת קוהרנטיות והגיון פנימי. לא |
| 6 |
שמעון חרמון
|
20/07/2011
|
| |
שוטר זה, אחד משני שוטרים בודדים באירוע, שבו יש טענת אלימות של המערער כלפיו, אינו רושם דו"ח. עסקינן במחדל חקירה חמור, ושוב אחזור על הלכת ע"פ 728/84 שמעון חרמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מא (3), 617; ע"פ 437/82, סלומון נ' מדינת ישראל, פ"ד לז (2), 85 - בדבר העובדה שצד שאינו מזמן עד שהיה עליו לזמנו, הדבר פועל לחובתו. בית משפט קמא, בהיותו ער לכך שהקצין וענונו לא רשם דו"ח, קבע שההגנה יכלה לזמנו, ואיך |
| 7 |
שמעון חרמון
|
06/06/2011
|
| |
זו מגיע השלב לשקול, אם מערכת הראיות הנסיבתיות בכללותה אכן מובילה למסקנה ההגיונית היחידה, לפיה ביצע הנאשם את המעשה המיוחס לו...." [ר' ע"פ 728/84 שמעון חרמון נ' מדינת ישראל פ"ד מא(3), 617, 620-621]. 15. בנסיבות העניין דומני, כי צירופן של כלל הראיות יחדיו משווה להן מימד מפליל אשר לא נסתר בגרסת הנאשם. ההיפך הוא הנכון. גרסתו של הנאשם רוויה סתירות ופירכות, היא אינה אמינה ואין בה כדי לעורר את הספק |
| 8 |
שמעון חרמון
|
05/06/2011
|
| |
מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית מובלה למסקנה שאילו הובאה היא הייתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה ועל כן ההימנעות מחזקת את ראיות התביעה" (ע"פ 728/84 שמעון חרמון - מ"י, פד"י מא' (3) 617). לאור האמור, הנתבעים לא שכנעו כי מועד תחילת העבודה שונה מזה שטוען לו התובע, שעדותו נראתה מהימנה בעינינו, ועל כן אנו מקבלים את טענת התובע כי התחיל לעבוד בחודש 2/09. 20. התובע צירף לתיק בית הדין אישור על תקופת |
| 9 |
שמעון חרמון
|
31/05/2011
|
| |
מהבאת ראיה מצויה ורלבנטית, מובילה למסקנה, שאילו הובאה, היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהבאתה ועל כן ההימנעות מחזקת את ראיותיה של התביעה (ע"פ 728/84 שמעון חרמון נ' מדינת ישראל פ"ד מא(3), 617 פסקה 5 לפסק הדין של כבוד המשנה לנשיא בן פורת). 15. 16. לאור דו"חות השוטרים המחזקים זה את גרסתו של זה ולאור אמרות הנאשם מחוץ לכתלי בית המשפט, כמו גם על רקע התרשמותי מאופן העדת הנאשם בשים לב לסתירות ולפירכות |
| 10 |
שמעון חרמון
|
12/05/2011
|
| |
מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית מובילה למסקנה שאילו הובאה, היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה ועל כן ההימנעות מחזקת את ראיות התביעה (ע"פ 728/84 שמעון חרמון נ' מדינת ישראל פד"י מא (3) 617). לאור האמור, הנתבעים לא שכנעו כי מועד תחילת העבודה שונה מזה שהטוען התובע, שעדותו נראתה מהימנה בעיניי, ועל כן אני מקבל את טענת התובע כי התחיל לעבוד ביום 2/10/09. 9. כמו כן הצדדים חלוקים על גובה השכר המגיע |
|
