| 1 |
ציון סולטן
|
28/02/2011
|
| |
תיקון 39 עיגן מפורשות את כלל הצפיות במשפטנו בכל הנוגע לעבירות תוצאתיות בעלות יסוד נפשי של כוונה כגון העבירה בה עסקינן. ברע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, תק-על 2005(1), 4187 ,עמ' 4195, קבע כבוד הנשיא ברק באשר להלכת הצפיות: "משמעותו, כי היסוד הנפשי של כוונה מתקיים בעושה, אף אם זה לא רצה להשיג תוצאה כלשהי בהתנהגותו, אך נתקיימה אצלו צפייה ברמת הסתברות גבוהה כי התוצאה אמנם תושג עקב ההתנהגות |
| 2 |
ציון סולטן
|
09/12/2009
|
| |
תיקון 39 עיגן מפורשות את כלל הצפיות במשפטנו בכל הנוגע לעבירות תוצאתיות בעלות יסוד נפשי של כוונה כגון העבירה בה עסקינן. ברע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, תק-על 2005(1), 4187 ,עמ' 4195, קבע כבוד הנשיא ברק באשר להלכת הצפיות: "משמעותו, כי היסוד הנפשי של כוונה מתקיים בעושה, אף אם זה לא רצה להשיג תוצאה כלשהי בהתנהגותו, אך נתקיימה אצלו צפייה ברמת הסתברות גבוהה כי התוצאה אמנם תושג עקב ההתנהגות |
| 3 |
ציון סולטן
|
19/10/2009
|
| |
בה כדי להצדיק, בנוסף לאחריות האזרחית, גם סנקציות פליליות." עניין זה נידון שוב בבית המשפט העליון בפני הרכב מורחב במסגרת רע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, פ"ד נט(6) 554. קבע ביהמ"ש העליון - "פרסום לשון הרע בהיעדר כוונה לפגוע עשוי להיות פסול ומגונה, אך אין בכך כדי להכניסו לתחומה של העבירה הפלילית לפי סעיף 6 לחוק. "המקום הגיאומטרי" הראוי לטפל בו הוא במסגרת האזרחית של תביעת נזיקין בלשון הרע |
| 4 |
ציון סולטן
|
18/02/2009
|
| |
ומפרשנות הטקסט החוזי, האם מלכתחילה הייתה כוונה ליצור חבות אישית של המנהל - ובענייננו ג'רארד [ראה לענין זה בר"ע (י-ם) 3404/01 עוז אלומיניום בע"מ נ' ציון סולטן (פורסם במאגרים הממוחשבים)]. 44. בענייננו, כאמור, שעה שהצדדים בחרו להגדיר את אשל-כל באמצעות ג'רארד כצד להסכם ונוכח העובדה כי מתוך ההסכמים עולה כי הצד המתחייב הינו אשל-כל, ולא ג'רארד באופן אישי, לא מצאתי כי הצדדים התכוונו כי ג'רארד יחוב |
| 5 |
ציון סולטן
|
02/02/2009
|
| |
כך נלמד גם מהתגובות שקיבל לטענתו נוכח פרסום זה. 22. המבחן לצורך סעיף 2 (4) לחוק הגנת הפרטיות הינו מבחן אובייקטיבי. ראה רע"פ 01 / 9818 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, פד' נט (6) 554, עמוד 586: "מסקנתי הינה אפוא כי העבירה לפי שילוב הסעיפים 5 ו-2(4) לחוק הגנת הפרטיות חלה רק על פרסום תצלומים, שטבוע בהם - כשהם לעצמם - פוטנציאל ההשפלה או הלעג, בנסיבות העלולות להביא למימושו של פוטנציאל זה". הדברים נאמרו |
| 6 |
ציון סולטן
|
25/01/2009
|
| |
תיקון 39 עיגן מפורשות את כלל הצפיות במשפטנו בכל הנוגע לעבירות תוצאתיות בעלות יסוד נפשי של כוונה כגון העבירה בה עסקינן. ברע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, תק-על 2005 (1), 4187 ,עמ' 4195, קבע כבוד הנשיא ברק באשר להלכת הצפיות: "משמעותו, כי היסוד הנפשי של כוונה מתקיים בעושה, אף אם זה לא רצה להשיג תוצאה כלשהי בהתנהגותו, אך נתקיימה אצלו צפייה ברמת הסתברות גבוהה כי התוצאה אמנם תושג עקב |
| 7 |
ציון סולטן
|
05/11/2008
|
| |
נוטריון עוד מהתקופה שיחסיהם היו טובים, והמידע הזה נוצל על ידו על מנת לסכל את סיכוייו. עם זאת הוא מזכיר את שנפסק ב-רע"פ 9818/01, שמעון ביטון נ' ציון סולטן (פ"ד נט (6) 554) כי "הכוונה לפגוע" בחוק איסור לשון הרע אינה מחייבת שהפרסום ייעשה מתוך כוונה אחת ויחידה לפגוע. דרישה כשכזו אינה מופיעה בלשון העבירה, ואין הצדקה לצמצם את היקפה". 10. הנאשם נשאל על ידי הקובל בחקירתו מדוע שלח את התלונה "ללשכת (פ"ד |
| 8 |
ציון סולטן
|
04/02/2008
|
| |
קרובה לוודאי, כי יוטלו בקורבן נכות או מום או כי תיגרם לו חבלה חמורה. כך הוא בעבירה של פגיעה בגוף האדם, וזה דבר החוק" (רע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, מיום 31.3.05, מפי כב' השופט חשין (כתוארו אז)). ב-ע"פ 3727/93 הנ"ל התייחס בית המשפט העליון לדקירה בסכין באלה המילים: "דקירה בסכין - או בחפץ דוקרני אחר בעל אותן תכונות - המכוונות לפלג גופו העליון של אדם בו מצויים, אליבא דכל בר-בי-רב, |
| 9 |
ציון סולטן
|
31/12/2007
|
| |
אורית אפעל-גבאי כבוד השופט אהרן פרקש בשם המערער - עו"ד רויה לוי בשם המשיב - עו"ד שמעון ביטון החלטה 1. לפנינו בקשה מטעם המשיב בתיק ע"א 11090/07, ציון סולטן (להלן - "המבקש"), להורות על תיקון פסק הדין שניתן בשני הערעורים, מושא ההליך העיקרי, ביום 25.12.2007, בדרך של פסיקת הוצאות משפט לטובת המבקש. לטענת המבקש, שגה בית המשפט, משקבע בפסק הדין, כי המבקש לא הגיש סיכומיו בכתב, עת המבקש הגיש סיכומים |
| 10 |
ציון סולטן
|
30/12/2007
|
| |
חיובית יכולה להתקיים גם לצדה של כוונה לפגוע, והאחת אינה מוציאה בהכרח את האחרת (ראה לעניין זה דברי הנשיא (דאז) ברק ברע"פ 9818/01, שמעון ביטון נ' ציון סולטן, פ"ד נט(6), 554, פסקה 30). המסקנה המתבקשת אם כן היא, שככל שהדברים אמורים במכתב השני - יסודות העבירה של לשון הרע הוכחו. עם זאת, ביחס למכתב הזה סבורה אני שהנאשמים זכאים ליהנות מהגנת "אמת הפרסום" לפי סעיף 14 לחוק. 6. אפתח בזה שאומר: הטענות |
|
