ציון סולטן מופיע בפסקי דין וחוקים!!

לחיפוש ביטוי במדוייק יש לתחום אותו במרכאות. לדוגמא: "מדינת ישראל"

נמצאו 50 מסמכים עבור 'ציון סולטן'. מוצגים מסמכים 1 עד 10

בתקדין לייט 1,563,999 פסקי דין וכתבות ביזפורטל

למסמכים נוספים


1

ת"פ (באר-שבע) 8271-09 - מדינת ישראל נ' רחמים בן דוד

ציון סולטן
28.02.2011
  התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן." סעיף זה מבטא את הכלל לפיו "ידיעה ברמה גבוהה של הסתברות שקולה כנגד כוונה" במקום שנדרשת כזאת. תיקון 39 עיגן מפורשות את כלל הצפיות במשפטנו בכל הנוגע לעבירות תוצאתיות בעלות יסוד נפשי של כוונה כגון העבירה בה עסקינן. ברע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, תק-על 2005(1), 4187 ,עמ' 4195, קבע כבוד הנשיא ברק באשר להלכת הצפיות "משמעותו, כי היסוד הנפשי של כוונה מתקיים בעושה, אף אם זה לא רצה להשיג תוצאה כלשהי בהתנהגותו, אך נתקיימה אצלו צפייה ברמת הסתברות גבוהה כי התוצאה אמנם תושג עקב ההתנהגות (פלר, יסודות
2

תפ"ח (באר-שבע) 1140/08 - מדינת ישראל נ' אבו דנהש מוחמד

ציון סולטן
09.12.2009
  התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן." סעיף זה מבטא את הכלל לפיו "ידיעה ברמה גבוהה של הסתברות שקולה כנגד כוונה" במקום שנדרשת כזאת. תיקון 39 עיגן מפורשות את כלל הצפיות במשפטנו בכל הנוגע לעבירות תוצאתיות בעלות יסוד נפשי של כוונה כגון העבירה בה עסקינן. ברע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, תק-על 2005(1), 4187 ,עמ' 4195, קבע כבוד הנשיא ברק באשר להלכת הצפיות "משמעותו, כי היסוד הנפשי של כוונה מתקיים בעושה, אף אם זה לא רצה להשיג תוצאה כלשהי בהתנהגותו, אך נתקיימה אצלו צפייה ברמת הסתברות גבוהה כי התוצאה אמנם תושג עקב ההתנהגות (פלר, יסודות
3

ק"פ (חיפה) 1008-07 - החב' לאוטומציה המנהל השלטון המקומי בע"מ נ' אריה גור

ציון סולטן
19.10.2009
  האחריות הפלילית לבין האחריות האזרחית. נמצא, כי המטרה החקיקתית, העומדת ביס וד האחריות הפלילית, חייבת להיות קשורה, מטבע הדברים, באינטרס ציבורי, אשר הפגיעה בו יש בה כדי להצדיק, בנוסף לאחריות האזרחית, גם סנקציות פליליות." עניין זה נידון שוב בבית המשפט העליון בפני הרכב מורחב במסגרת רע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, פ"ד נט(6) 554. קבע ביהמ"ש העליון - "פרסום לשון הרע בהיעדר כוונה לפגוע עשוי להיות פסול ומגונה, אך אין בכך כדי להכניסו לתחומה של העבירה הפלילית לפי סעיף 6 לחוק. "המקום הגיאומטרי" הראוי לטפל בו הוא במסגרת האזרחית של תביעת נזיקין
4

ת"א (ראשון-לציון) 308/05 - גולדגמר דוד נ' בסנינו ג'רארד ואח'

ציון סולטן
18.02.2009
  חותמת אשל כל על מנת לחייבו באופן אישי להתחייבויות אשל-כל על פי ההסכמים. שאלת החבות האישית מוכרעת על-פי הדין הכללי, דהיינו ניתן ללמוד ממכלול נסיבות העניין ומפרשנות הטקסט החוזי, האם מלכתחילה הייתה כוונה ליצור חבות אישית של המנהל - ובענייננו ג'רארד [ראה לענין זה בר"ע (י-ם) 3404/01 עוז אלומיניום בע"מ נ' ציון סולטן (פורסם במאגרים הממוחשבים)]. 44. בענייננו, כאמור, שעה שהצדדים בחרו להגדיר את אשל-כל באמצעות ג'רארד כצד להסכם ונוכח העובדה כי מתוך ההסכמים עולה כי הצד המתחייב הינו אשל-כל, ולא ג'רארד באופן אישי, לא מצאתי כי הצדדים התכוונו כי ג'רארד יחוב באופן אישי
5

ת"א (אילת) 1511/07 - אברג'ל שירן נ' סופר מרקט סלעית בע"מ ואח'

ציון סולטן
02.02.2009
  בפרסום כדי להשפילו ולבזותו, הואיל והיה "צעיר בצבא" כשצולם, וצולם בסיטואציה בה הוא "מחובק עם כל הציוד". (פרוט' עמ' 9 שו' 4-5). כך נלמד גם מהתגובות שקיבל לטענתו נוכח פרסום זה. 22. המבחן לצורך סעיף 2 (4) לחוק הגנת הפרטיות הינו מבחן אובייקטיבי ראה רע"פ 01 / 9818 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, פד' נט (6) 554, עמוד 586: "מסקנתי הינה אפוא כי העבירה לפי שילוב ה סעיפים 5 ו-2(4) לחוק הגנת הפרטיות חלה רק על פרסום תצלומים, שטבוע בהם - כשהם לעצמם - פוטנציאל ההשפלה או הלעג, בנסיבות העלולות להביא למימושו של פוטנציאל זה
6

ב"ש (באר-שבע) 20042/09 - מדינת ישראל נ' גיה פיצחדזה

ציון סולטן
25.01.2009
  התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן." סעיף זה מבטא את הכלל לפיו "ידיעה ברמה גבוהה של הסתברות שקולה כנגד כוונה" במקום שנדרשת כזאת. תיקון 39 עיגן מפורשות את כלל הצפיות במשפטנו בכל הנוגע לעבירות תוצאתיות בעלות יסוד נפשי של כוונה כגון העבירה בה עסקינן. ברע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, תק-על 2005 (1), 4187 ,עמ' 4195, קבע כבוד הנשיא ברק באשר להלכת הצפיות : "משמעותו, כי היסוד הנפשי של כוונה מתקיים בעושה, אף אם זה לא רצה להשיג תוצאה כלשהי בהתנהגותו, אך נתקיימה אצלו צפייה ברמת הסתברות גבוהה כי התוצאה אמנם תושג עקב ההתנהגות (פלר, יסודות
7

ק"פ (תל-אביב-יפו) 17/06 - עו"ד אוחיון אברהם נ' בר חיים שמואל

ציון סולטן
05.11.2008
  בסיכוייו של הקובל לעסוק במקצועו, להתקדם ולקבל רישיון נוטריון" (סעיף 146 לסיכומי הקובל). הקובל טוען שהנאשם ידע על כך שבכ וונתו לבקש רישיון נוטריון עוד מהתקופה שיחסיהם היו טובים, והמידע הזה נוצל על ידו על מנת לסכל את סיכוייו. עם זאת הוא מזכיר את שנפסק ב-רע"פ 9818/01 , שמעון ביטון נ' ציון סולטן (פ"ד נט (6) 554) כי " הכוונה לפגוע בחוק איסור לשון הרע אינה מחייבת שהפרסום ייעשה מתוך כוונה אחת ויחידה לפגוע. דרישה כשכזו אינה מופיעה בלשון העבירה, ואין הצדקה לצמצם את היקפה". 10.  הנאשם נשאל על ידי הקובל בחקירתו מדוע שלח את התלונה "ללשכת
8

ת"א (ירושלים) 7667/03 - יוסף נבות נ' אלי גור

ציון סולטן
11.02.2008
  חמורות יותר, כך ראוי להגדיל את סכום הפיצוי ( רע"א 10520/03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר, תק-על 2006(4) 1410 (2006)). וכן: "התכליות העומדות בבסיס פסיקת פיצויים בגין עוולת לשון הרע , בין היתר - לחנך את הקהל ולהחדיר לתודעתו כי שמו הטוב של האדם אינו הפקר" (ע"א (מחוזי י-ם) 11062/07, 11090/07 סולטן ציון נגד לוק דוד (לא פורסם, 25.12.07)). 28.  בגין הפרסום הראשון, אשר ביחס אליו קיבלתי את טענת התובע, אני פוסקת לתובע פיצוי בסך 7,000 ₪. 29.  בהתחשב באופן ניהול התיק על ידי הנתבע והכחשת הפרסומים על ידו, ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ. כמו
9

ת"פ (ירושלים) 3119/07 - מדינת ישראל נ' באדר סאלח ואח'

ציון סולטן
04.02.2008
  של חוק העונשין . נדע מכאן כי אדם יחויב בביצועה של העבירה, אם לעת שעשה את מעשה הפציעה או החבלה ראה, כאפשרות קרובה לוודאי, כי יוטלו בקורבן נכות או מום או כי תיגרם לו חבלה חמורה . כך הוא בעבירה של פגיעה בגוף האדם, וזה דבר החוק" ( רע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון סולטן, מיום 31.3.05, מפי כב' השופט חשין (כתוארו אז)). ב-ע"פ 3727/93 הנ"ל התייחס בית המשפט העליון לדקירה בסכין באלה המילים: "דקירה בסכין - או בחפץ דוקרני אחר בעל אותן תכונות - המכוונות לפלג גופו העליון של אדם בו מצויים, אליבא דכל בר-בי-רב, איברים חיוניים, מקימה חזקה לחובת הדוקר לפיה התכוון לחבול
10

ת"א (חיפה) 4118/07 - נקר יוסי נ' אריאלה אוחנה

ציון סולטן
23.01.2008
  ראה הרצקוביץ סעיפים 6,7,8 ו - 9 לפסק הדין כשבידינו הכלים אותם הנחה בית המשפט העליון וטרם נצא לדרכנו, על מנת לבחון האם במקרה דנן, נופל המקרה לידי לשון הרע , מצאתי לנכון להביא את עמדתו של המשפט העברי , כפי שהובאה ע"י השופט פרקש בע"א (י-ם) 9080/07 דויד בני נ' סולטן ציון (פורסם בנבו): "כבר בדברי ההסבר להצעת חוק לשון הרע התשכ"ב-1962 מובא תיאור איסור לשון הרע במשפט העברי , היקפו של איסור זה והסנקציות האזרחיות והפליליות המצויות בו מתוך פסוקי המקרא, מקורות הלכה התלמודית וזו שלאחריה, עד לחיבור "חפץ חיים" לר' ישראל מאיר הכהן, מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים (ראה: הצעת

12345

ציון סולטן