| 1 |
פסק דין |
02.02.2012 |
| |
להכריע בדבר, פחות משל המשיב
3. עברם הפלילי העשיר יותר של המשיבים 1, 3 ו-4 הכולל מספר עבירות אלימות מדגיש את
המסוכנות הרבה הנשקפת מהם ואינו מצדיק בשלב זה בחינת חלופת מעצר 21 . לפיכך,
הנני מורה על הארכת מעצרם של חמשת המשיבים בתשעים ימים החל מיום 4.2.2012 או עד
למתן פסק דין בת"פ 9967-02-11 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם
מביניהם. ודוק, בעניינם של המשיבים 2 ו-5 יערכו
תסקירי מעצר אשר יונחו על שולח נו של בית המשפט המחוזי תוך 21 ימים מיום מתן החלטתי
זו
| | 2 |
פסק דין |
02.02.2012 |
| |
10. לטעמי, נוכח ההסכמה
המפורשת בין הצדדים להגשת התיק הרפואי של המנוח, והעובדה שהמסמכים שהוגשו הם
לכאורה חלק מאותו תיק, ראוי היה לאפשר למדינה לנהוג בהתאם לאותה הסכמה דיונית
ולהגיש התייחסות מצידה לשאלת האותנטיות, לא כל שכן כאשר מועלית טענה של זיוף
ומרמה. מבלי לקבוע מסמרות בשאלה לגופה, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש
ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את ערעור המדינה. פסק הדין נושא הבקשה יבוטל.
המדינה תוכל להגיש את התייחסותה לאותנטיות של המסמכים לבית המשפט המחוזי בירושלים
תוך 7 ימים, ובית המשפט המחוזי יפעל כחכמתו. אין צו להוצאות. ניתן היום, ט' בשבט התשע"ב
(2.2.2012
| | 3 |
פסק דין |
02.02.2012 |
| |
פסק הדין , מן הסכום בו חויבה "הפול" בגין התאונה הראשונה. אשר לתשלום
התכוף - משנוכה אין המבקשת חייבת להשיבו ואת החיוב בו יש לזקוף לחברת
"הפול", שנמצאה אחראית לכל הנזקים, לרבות ההוצאות הרפואיות - ולא לחברת
"הדר". אשר על כן הערעור מתקבל. פסק-דינו של
בית המשפט המחוזי יתוקן באופן שפורט לעיל. "הפול" תישא בהוצאות המבקשת
ובשכר-טרחת עורך דינ ה בסך של 15,000 ש"ח. אין צו להוצאות בעניינה של הדר. השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. השופט י' עמית: אני מסכים. הוחלט כאמור בפסק דינו של
המשנה-לנשיאה א' ריבלין. ניתן היום, ט' בשבט התשע"ב
| | 4 |
פסק דין |
02.02.2012 |
| |
לא היתה דחיפות בכך שניתן יהיה להפוך את הקרקע לזמינה באופן
מיידי, כיוון שלא ניתן היה להתחיל לבנות. שונים פני הדברים כשמדובר בקרקע שניתן
כבר לשווקה. על כן הן לשונה של החלטה 969 הן תכליתה תומכות בהחלטת המינהל. נסיבות
ענייננו יוכיחו: תוכנית מח/90 אושרה עוד בשנת 1999. ואולם רק בשנת 2006, כשאושרה
תוכנית מח/90/א, היה טעם במתן תמריצים להחזרת הקרקע. 18. הנה כי כן, בצדק לא אושר לעותרים פיצוי לפי החלטה 969, שתחילה הוקפאה
ואחר כך עברה מן העולם. אין מנוס איפוא מדחיית העתירה המשלימה גם כן. 19. סוף דבר: אם תישמע דעתי נדחה את העתירה על שני חלקיה. בשים
| | 5 |
פסק דין |
02.02.2012 |
| |
ישראל, פסקה ו' (לא פורסם, 20.9.2010)). ומכאן, שדין
בקשתם זו של העותרים להידחות. 9. לעת הזו, אין בידנו להיעתר לבקשת העותרים להורות על המשיבים להנפיק
להם תעודות מעבר לשם יציאה מהארץ. כפי שציינו המשיבים בהודעתם מיום 31.1.2012,
העותרים לא הניחו תשתית עובדתית כלשהי שממנה ניתן ללמוד כי עומדת על הפרק אפשרות
ממשית ליציאה למדינה אחרת, וממילא לא הראו כי הקדימו פנייה לרשות המוסמכת בנדון
לפני הגשת העתירה דנן. ככל שיש לעותרים אפשרות קונקרטית ליציאה לחו"ל, פתוחה
להם הדרך לפנות לרשויות בבקשה מתאימה, וטענות הצדדים בעניין זה - שמורות להם. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין,
אין אנו עושים צו להוצאות.
| | 6 |
פסק דין |
01.02.2012 |
| |
שלא תינתן בהן רשות ערעור ), התשס"ט-2009 (להלן: הצו)
קובע במפורש כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה "בעניין קביעה ושינוי של מועדי
דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות , מסמכים, סיכומים ותצהירים ".
כמו כן, סעיף 1(7) לצו קובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה "שהיא קבלת בקשה
לביטול פסק דין או לביטול החלטה". במקרה שלפניי, החלטת בית המשפט קמא מאריכה
את המועד להגשת התצהירים מטעם המשיבים, תוך שעולה ממנה בבירור שהיא מבטלת את פסק
הדין שניתן קודם לכן, המוחק את התביעה, בשל אי הגשת התצהירים במועד. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית
וממילא נדחית אף הבקשה לעיכוב
| | 7 |
פסק דין |
01.02.2012 |
| |
את המבקש כמודה בכל עובדות כתב האישום , לפי
סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב ), תשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי ). בהמשך לכך הרשיע בית המשפט את המבקש במיוחס לו והטיל עליו עונש של 30
חודשי פסילת רישיון וקנס בסך של 1,200 ש"ח. לאחר שנדחתה בקשת המבקש לביטול פסק
דין בבית המשפט לתעבורה, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי . ערעורו כנגד הכרעת הדין נדחה ביום 6.11.2011 ונקבע כי בית המשפט לתעבורה גילה אורך רוח כלפי התנהגותו של
המבקש אשר לא הופיע לדיונים והפר את הבטחתו להמציא אישור רפואי כנדרש ממנו. המשיבה
הסכימה, במעמד הדיון בבית המשפט המחוזי, להחזיר את
| | 8 |
פסק דין |
01.02.2012 |
| |
אך התנאים לכך לא
בוססו כדבעי, ואף הערבים המוצעים אינם בעלי יכולת כלכלית - לפי טענתו של המערער עצמו.
המסקנה היא כי דין הבקשה להידחות. המערער יפקיד עירבון שבנסיבות העניין יעמוד על
סך של 25,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם
ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת. המערער יישא בשכר טרחת עורכי הדין של המשיבים בגין
הבקשה שלפניי, בסכום של 1,000 ₪ לכל אחד מהם. בשולי הדברים אוסיף כי המשיבות טוענות
שהמערער טרם המציא להן את הודעת הערעור גופה. על המערער להסדיר עניין זה לאלתר,
ולהודיע לבית המשפט תוך 3 ימים על ביצוע המצאה
| | 9 |
פסק דין |
01.02.2012 |
| |
שוהה כדין בישראל" (הדגשה הוספה). לא ברור איפוא, מדוע סברה העותרת כי
קבלת בקשתה למעמד מטעמים הומניטריים - אף אם היה בה ממש - היתה מעניקה לה בהכרח
מעמד שונה מזה המוקנה לה כרגע; שכן לא הוצגו נימוקים העשויים להסביר מדוע חייב היה
המשיב 1 - אף אם היה נענה לבקשה - להעניק לה דווקא "רישיון לישיבת ארעי
בישראל" לפי סעיף 3א1(א)(1) לחוק האזרחות . אף מתקשים אנו להלום את טענת
העותרים לגבי זכות השימוע; בקשתם המפורטת הובאה בפני הועדה, וטענתם כי ההחלטה לא
התבססה על תשתית עובדתית ראוי נטענה בעלמא ללא הפירוט המתבקש. ה. איננו נעתרים איפוא לעתירה. ניתן היום
| | 10 |
פסק דין |
01.02.2012 |
| |
בג"ץ 9786/07 עמותת
אור תורה סטון נ' שר הפנים , פסקה 19 (לא פורסם, 1.8.11)). מובן שאין באמור כדי למנוע מהעותרות
להשיג על החלטת המשיב בעניינן לכשתתקבל, ככל שתסבורנה כי קיימת עילה להתערבות בה.
יוער כי הסמכות לדון בעתירות נגד החלטת הרשות בבקשה של פרט לקבלת היתר שהייה זמני
בהתאם להוראות החלטת הממשלה מספר 2492 - נתונה גם לבית המשפט לעניינים מינהליים (ראו: בג"ץ
9366/10 אל סורחי נ' משרד הפנים (לא פורסם, 29.1.12)). לפיכך ככל שתבקשנה העותרות
להשיג על החלטת המשיב כאמור, עליהן לפנות לערכאה זו. העתירה, אפוא, נדחית על הסף . אין צו
להוצאות. ניתנה היום, ט' בשבט תשע"ב
|
|
