| 1 |
מינהל מקרקעי ישראל
|
14/05/2012
|
| |
בנושא אשר תתאים את ההסדר החקיקתי הקיים לרוח תקופתנו-אנו (ראו למשל: בג"ץ 282/71 בנין נ' שר האוצר, פ"ד כה(2) 466, 470 (1971); בג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה(2) 625, 699-695 (2001) (השופט י' זמיר) (להלן: פרשת קרסיק); קמר, בעמ' 7-3, 56-53, 68; אהרן נמדר הפקעת מקרקעין [עקרונות, הליכים ופיצויים] כרך ראשון 30, 47-46 (2005); נחמה בוגין "עד מתי חוקי הפקעה מנדטוריים במדינת ישראל" |
| 2 |
מינהל מקרקעי ישראל
|
13/05/2012
|
| |
לכך שבית משפט שחידש הלכה יידרש לשאלת תחולתה של פסיקתו בזמן, בהתאם לנקודת האיזון הראויה בנסיבות העניין (בג"ץ 2390/96 יהודית קרסיק נ' מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל (החלטה מיום 13.2.2001, פ"ד נה(2) 625, עמ' 692-694, 703-704; פסק הדין מיום 9.2.2009) (להלן: פרשת קרסיק); ע"פ 5121/98 טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא(1) 461, 570 (2006); ע"א 4243/08 פקיד שומה גוש דן נ' ורד פרי (טרם פורסם, |
| 3 |
מינהל מקרקעי ישראל
|
10/05/2012
|
| |
ומכוח פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה"). בעלות זו נרשמה לאחר בירור שקיים פקיד ההסדר והכרעה בבקשות סותרות של מינהל מקרקעי ישראל והתובעת. 3. הנתבע 4 הינו בעליה של הנתבעת 1 (אשר משרדיה שוכנים ממול למקרקעין), אשר עושה שימוש במקרקעין ובכלל זה הצבת אנטנות, עמודים וברזלים. הנתבעת 1 שכרה את השטח מהנתבעים 2-3 החל מיום 17/4/1985 (הסכם שכירות צורף כנספח א' לתצהיר |
| 4 |
מינהל מקרקעי ישראל
|
10/05/2012
|
| |
חיפה ה"פ (חיפה) 36563-11-11 1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה - שומרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה - שומרון נ ג ד 1. אינג' בר יהודה בע"מ 2. מינהל מקרקעי ישראל חיפה בית המשפט המחוזי בחיפה [10.05.2012] כב' השופט דניאל פיש החלטה לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים ולאור הסכמתם אני מורה על דחיית מועד הגשת הסיכומים עד למתן החלטה בערעור המנהלי. התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 1/9/12. המבקשת תמסור הודעה בטרם |
| 5 |
מינהל מקרקעי ישראל
|
10/05/2012
|
| |
ת"א (נצרת) 50491-01-11 - מינהל מקרקעי ישראל נ' אלי אלמלחשלום נצרת ת"א (נצרת) 50491-01-11 מינהל מקרקעי ישראל נ ג ד אלי אלמלח בית משפט השלום בנצרת [10.05.2012] כב' הרשמת רגד זועבי החלטה הבקשה לביטול פסק דין תידון בפניי ביום 27/9/12 בשעה 12.00. בדיון עצמו יעשה ניסיון ליישוב הסכסוך בתיק. בעלי הדין יתייצבו אישית לישיבה זו. במקרה שאחד הצדדים הנו |
| 6 |
מינהל מקרקעי ישראל
|
10/05/2012
|
| |
שלו. באופן זה נוהלה ההגנה כשעיניה עצומות, בחוסר שקיפות ובאופן המונע עשיית צדק. ב"כ המערער 2 הביא בטיעוניו כדוגמה כתב אישום שהוגש נגד יגאל גבאי, עובד מינהל מקרקעי ישראל, ביום 11.3.07, המייחס לאותו גבאי עבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים, בשנים 2006-2001 בחמש פרשות שונות במסגרתן קיבל גבאי שוחד מג'נאים (הרשום בכתב האישום כעד תביעה) עבור קידום ענייניהם של לקוחותיו. ענין זה לא היה ידוע כלל |
| 7 |
מינהל מקרקעי ישראל
|
10/05/2012
|
| |
נזק ראייתי לנתבע שיכול להוביל לכך כי חלק מהנטל הראייתי יוחל על התובע? 29. נקבע בפסיקה כי שיהוי יכול לעלות כדי נזק ראייתי (ע"א 5110/05 מדינת ישראל- מינהל מקרקעי ישראל נ' שטיינברג [פורסם בנבו], פסקה ו'; ת"א (ירושלים) 1145/99 ג'אעוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) [פורסם בנבו], פסקה 32). 30. התנאים לקבלת טענת שיהוי הם מחמירים ונסיבות החלתה נדירות "השיהוי האזרחי הנטען במסגרת תקופת התיישנות הוא אמצעי |
| 8 |
מינהל מקרקעי ישראל
|
10/05/2012
|
| |
הגנת הדייר. בסעיף 5 של חוזה השכירות נקבע כי מטרת השכירות היא "מגורים של השוכרים במושכר, ולמטרה זו בלבד". חוזה המכר וחוזה השכירות נערכו בתיאום עם מינהל מקרקעי ישראל, בעל המקרקעין (מסמך המינהל, נספח ב' לתצהיר התובעת). התובעים, שרכשו את המשק, בנו בו את ביתם, והם מתגוררים בו, סמוך לבית המושכר. רעייתו ז"ל של השוכר חלתה במחלה סופנית ונפטרה באוגוסט 2007. אסתר, בתם של השוכר ורעייתו, סעדה את אמה, בעל |
| 9 |
מינהל מקרקעי ישראל
|
09/05/2012
|
| |
ת"א (חיפה) 47830-02-11 - סלאח מוחמד ח'לאילה נ' מינהל מקרקעי ישראל - רשות הפיתוח ואח'מחוזי חיפה ת"א (חיפה) 47830-02-11 סלאח מוחמד ח'לאילה ע"י ב"כ עו"ד חלאילה מורסי ואח' ת.ד. 16, סח'נין 30810 נ ג ד 1. מינהל מקרקעי ישראל - רשות הפיתוח נצרת עילית 17105 - מלון פלאז'ה 2. חאלד מוסטפא סואעד מסח'נין 30810 3. עזבון המנוחה עאישה אבו סאלח (סואעד) ז"ל |
| 10 |
מינהל מקרקעי ישראל
|
08/05/2012
|
| |
ציפייה סבירה שהוא יתממש בעתיד הנראה לעין (ע"א 483/86 בירנבך נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד מב(3), 228; ע"א 133/83 מרכז מסחרי בני פ.י. בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, מחוז צפון, פ"ד מ(4), 154). 22. ולסיכום, התנאים המצטברים שעל התובע לפי סעיף 197 להוכיח, הם שווי הקרקע לפני הפגיעה הנטענת; שוויו של הפוטנציאל התכנוני הממשי (אם יש כזה); שווי הקרקע לאחר הפגיעה הנטענת; כי הפגיעה הנטענת היא, מחוז |
|
