אישור
המשפט לענייני משפחה
חדשות משפטיות

נמצאו 8569 מסמכים עבור 'המשפט לענייני משפחה'. מוצגים מסמכים 91 עד 100

חיפוש בתקדין לייט

בתקדין לייט 1,701,140 פסקי דין וכתבות ביזפורטל

לחיפוש ביטוי במדוייק יש לתחום אותו במרכאות. לדוגמא: "מדינת ישראל"

ת"א (תל אביב) 16979-01-10 - נילי וינברג נ' טלי אברהם

המשפט לענייני משפחה
21/08/2014
אשתו - מרתא שקט - 1/2 · בתו - נילי וינברג - 1/2. התובעת - נילי וינברג תבדל"א - הינה בתו היחידה של המנוח זרח שקט ז"ל. 2 ביום 23/12/2009 אושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה בת"א "הסכם" אשר הסדיר את זכויותיהן של מרתא שקט ונילי וינברג בבית המשותף ברח' חברון 2 בת"א, בו מצויה הדירה נשוא הדיון. בסעיף 1 להסכם זה נקבע, כי "כל זכויות המנוח בבית לרבות הדירות והמחסנים וכל ההצמדות יירשמו על שם וינברג בלשכת רישום המקרקעין והבעלות בהם תהא של וינברג לכל דבר

ת"א (ירושלים) 20673-05-10 - ר ר נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט (מזכירות בימ"ש לענייני משפחה ברמת-גן)

המשפט לענייני משפחה
19/08/2014
התלונה נחקרה ובשנת 2002, כשנתיים מאז הוגשה, הוחלט על סגירתה. כשבע שנים מאוחר יותר וכתשע שנים לאחר שהאם והבן יצאו מהארץ, בשנת 2009, פנה האב אל בית המשפט לענייני משפחה ואז נודע לו, כי לא הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ בהתאם לפסק הדין. סמוך למועד זה גם נודע לו על ההחלטה לסגור את תיק התלונה שהגיש אל המשטרה. בשנת 2010 הגיש האב את התביעה הנדונה, שבמסגרתה עתר לחייב את המדינה לפצות אותו בסכום של 3,000,000 ₪ בשל הנזקים שלטענתו, נגרמו לו בשל אובדן הקשר עם וא

תמ"ש (תל אביב) 26206-01-13 - י' נ' ר'

המשפט לענייני משפחה
17/08/2014
עילה אחרת. משלא הוכחה עילת התביעה בגין הפגיעה בפרטיות, לא קיימת לאיש כל זכות קיזוז. כפי שנאמר ע"י כב' השופט שוחט ועו"ד שאוה בספרם "סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה" בעמ' 332: "בתובענה לפי סעיף 7 לחוק לא יכול הנתבע אף להתגונן בטענת הגנה, אשר טרם הוכחה והוכרעה (כגון טענת קיזוז), מפני פסק דין או הכרעה אשר התובע מחזיק בידו וביצועה מתבקש לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה". היה על האיש לשלם את מלוא הסכום שהוא חייב לשלם לאישה ולא היתה כל הצדקה

תמ"ש (ירושלים) 46459-07-12 - ז' ג' נ' ש' ג'

המשפט לענייני משפחה
17/08/2014
באוטונומיה, אולם טען זאת לראשונה בסיכומיו וממילא לא הביא כל ראיה להוכיחו. 61. בשל טיבו וטבעו של נזק כללי שאינו ממוני, קשה הוא לכימות. פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה בתביעות נזיקיות בגין סרבנות גט יישמו את ההלכה שנקבעה בע"א 1730/92 מצראווה נ' מצראווה, [פורסם בנבו] ולפיה אין צורך בראיה על הנזק הכללי והיקפו, שכן קיומו של הנזק והיקפו עולים מעצם הפרת החובה על ידי המזיק. על בסיס זה אני קובעת כי אף בהעדר ראיות על נזק ממשי, יש מקום לפסוק לתובע פיצוי

ת"א (ירושלים) 3106-05-13 - ציון הראתי נ' שמעון לור

המשפט לענייני משפחה
14/08/2014
במועד הקובע. במועד בו הוגשה התביעה, וככל הנראה כך המצב גם עתה, בעלי הזכויות הרשומים, שלושתם, הינם אחים, ופשיטא, שבנסיבות אלה מקומו של הליך זה, בבית המשפט לענייני משפחה. מעל הצורך אציין שהערות אזהרה, כשמן כן הן, אין הן קובעות זכויות מהותיות כל עוד לא גולמו הן לרישום מלא של הזכויות על שם בעלי הערת האזהרה, ואין מקום לנהל את הליך הפירוק בהתעלם מבעלי הזכויות הרשומים, על בסיס הערות אזהרה. ולכל היותר, גם אם אורה על העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה,

ת"א (אשקלון) 26654-05-12 - ז נ נ' א ע

המשפט לענייני משפחה
14/08/2014
רקע וטענות הצדדים 1. התובע היה גיסו של הנתבע (הנתבע הינו בעל אחות אשתו לשעבר של התובע). בין התובע לגרושתו (להלן: הגרושה) מתנהלים הליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד. במסגרת אותם הליכים ביקשה הגרושה מהנתבע כי יתעד את התובע עובד בחוות הלולים המשפחתית במשק במושב משען. ביום 4.4.12 פעל הנתבע לתעד את התובע והגיע חמוש במצלמה לשדות הסמוכים לחוות הלולים. לאחר שהבחינו בו הפסיק לצלם ועזב את המקום. במהלך עזיבתו נשמטה המצלמה ועקבותיה לא נמצאו עד באש

ת"א (תל אביב) 4085-06-11 - ברוך ידיד נ' עו"ד יוסף שטבהולץ הנתבע

המשפט לענייני משפחה
14/08/2014
את כספי הנאמנות, אך כבר השיבו אותם למשיבה. בית המשפט העליון חסם את העלאת הטענה הסוןתרת ודחה את הניסיון "לרקוד על שתי חתונות" בו זמנית, בקובעו: "בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי המבקשות לא השיבו את הכספים שנמסרו להם בנאמנות; לאחר מכן ביקשו לטעון כי השיבו את הכספים שהועברו להם, אף שטענו תחילה כי כלל לא קיבלו בנאמנות כספים. קשה עד מאד להלום זאת, בדומה לסיפור היהודי על המבקשת משכנתה להחזיר לה קדירה ששאלה הימנה והשכנה משיבה: לא שאלתי ממך דבר, והיא

רמ"ש (תל אביב) 223035-04-14 - ד.ש.פ. נ' א.מ.ש

המשפט לענייני משפחה
14/08/2014
ב״כ עוה״ד ניסים שלם מחוזי בתל-אביב-יפו - בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים [14.08.2014] בפני כבי השופט שאול שוחט החלטה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כבי השופטת ת. סנונית פורר, בתמ״ש 12814-09-13) , מיום 24.3.14 , בה נעתרה לבקשת המשיב למתן צו הגבלת שימוש האוסר על המבקשת לעשות כל דיספוזיציה בזכויותיה בבית ברחי XXXב******* שנרכש על ידה (להלן: ״הבית״). העובדות הצריכות לעניין המבקשת והמשיב נשאו זל״ז ביום 1991 .

ת"ט (חיפה) 44339-05-13 - ד.ר. נ' י.ב.

המשפט לענייני משפחה
13/08/2014
ועל מנת לסיים את הסכסוך ביניהם, הגיעו היא המשיב להסכם כי המשיב יסגור את תיק ההוצל"פ הנוכחי נגדה בתנאי שהיא תגיש בקשה לדחיית התביעה, שהגישה בבית המשפט לענייני משפחה (נספח י"א להתנגדות לביצוע שטר). המבקשת טוענת כי עמדה בהתחייבותה והגישה בקשה לסגירת התיק ואז התברר לה כי התביעה נמחקה מחוסר מעש ע"י בית המשפט. המבקשת טוענת כי אין עליה חובה לפרוע את הצ'קים למשיב, בין אם בגין הסכם הפשרה ובין אם מאחר ולא ניתנה כל תמורה עבור הצ'קים אלא ההוצאות שהמשיב (נספ

עת"מ (תל אביב) 53457-09-11 - עזבון המנוח ראובן דאון ז"ל נ' עיריית אור יהודה

המשפט לענייני משפחה
12/08/2014
בן שלוש קומות, המוגדר בעתירה "המבנה" או "הנכס". בחודש נובמבר 2010 הלך המנוח לעולמו והעותר 1 הינו עזבונו. עו"ד ישראל שלו מונה ביום 14.3.11 על ידי בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן כמנהל זמני של העיזבון (ראו נספח ה' לעתירה). ביום 8.9.11 אישר בית המשפט לענייני משפחה למנהל העיזבון להמשיך את הטיפול המשפטי בעתירה וביום 24.1.12 אישר את מינויו כמנהל עזבון קבוע. העותר 2, דוד יניב דאון, הינו בנו של המנוח. המשיבה, עיריית אור יהודה (להלן: המשיבה או העירייה),



אינדקס עו"ד בתקדין
גדעון קוסטא עו"ד
פלילי
צפה בפרופיל
Safe Guard
חוקרים פרטיים
פלילי
צפה בפרופיל