| 1 |
ג' בך
|
09/05/2012
|
| |
אלו אין לערכאה הדיונית יתרון כלשהו על פני ערכאת הערעור (ראו: ע"פ 398/89 מנצור נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.1.1994), בפסקה 4 לחוות דעתו של השופט ג' בך); השני, כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על שיקולים שבהגיון [ראו למשל: עניין יומטוביאן, 645-644 ; והשלישי, כאשר נפלו טעויות מהותיות בהערכת המהימנות של העדויות על ידי הערכאה הדיונית [ראו: ע"פ 4977/92 ג'ברין נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(2) 690, 696 |
| 2 |
ג' בך
|
02/05/2012
|
| |
זה לא ראה לנכון בדרך כלל לייבא לשיטת המשפט הישראלית את מידת ההוכחה השלישית הקיימת (כעניין חריג) בדין האמריקאי (ראו העמדות השונות של השופטים א' ברק ו-ג' בך בנושא זה ב-ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589 (1986)). דומה כי כיום מקובלת העמדה של השופט (כתארו אז) ברק, שלפיה: "מקובל עלינו כי קיימות שתי רמות של מידת הוכחה, זו הנוהגת במשפט הפלילי (שכנוע מעבר לספק סביר) וזו הנוהגת |
| 3 |
ג' בך
|
01/05/2012
|
| |
בהקשרם בדיני פירוק חברות, את "פירושם הרגיל והטבעי... ולהשאיר בידי המחוקק את האפשרות להביא את הדברים על תיקונם בדרך של חקיקה מתאימה" (כדברי השופט ג' בך בדעת היחיד בעניין גפני). מבחינה מעשית, אם תשלום דמי הניהול נעשה על-פי החוזה כחלק מהתמורה הכוללת בגין דמי שכירות הנגבים כתשלום גלובאלי, יש לבצע הפרדה רעיונית ולהפחית את הסכום המיוחס למרכיב דמי הניהול מן החוב במעמד דין קדימה". המערערת טוענת, |
| 4 |
ג' בך
|
30/04/2012
|
| |
אלו אין לערכאה הדיונית יתרון כלשהו על פני ערכאת הערעור (ראו: ע"פ 398/89 מנצור נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.1.1994), בפסקה 4 לחוות דעתו של השופט ג' בך); השני, כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על שיקולים שבהגיון [ראו למשל: עניין יומטוביאן, 645-644 ; והשלישי, כאשר נפלו טעויות מהותיות בהערכת המהימנות של העדויות על ידי הערכאה הדיונית [ראו: ע"פ 4977/92 ג'ברין נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(2) 690, 696 |
| 5 |
ג' בך
|
27/03/2012
|
| |
של המערער היא טענה משפטית, הנסמכת על דבר חקיקה ולא על עניינים שבעובדה, כך שניתן לדון בה אף אם הועלתה בשלב הערעור (ראו בפסקה 4 לפסק דינו של השופט ג' בך בע"א 682/82 בן אריה נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לז(3) 589 (1983); פסקה 8 לפסק דינו של השופט א' גולדברג בע"א 520/89 מדינת ישראל נ' שבילי, פ"ד מו(2) 81 (1992); פסקה 8 לפסק דינו של השופט י' דנציגר ברע"א 3456/11 ידגר נ' קאולה (לא פורסם, |
| 6 |
ג' בך
|
22/03/2012
|
| |
עובדתית מספקת לחיובה של המערערת מכוחה של עילה חוזית. אשר על כן, דין חיובה של המערערת מכוחה של העילה החוזית להתבטל" (עמ' 464) וכן ראה דברי השופט ג' בך בעמ' 474. 6. אכן לכתב התביעה לא צורף הסכם הלוואה, או מסמך כל שהוא המעיד על ההתחייבות החוזית של הנתבעת להחזיר את ההלוואה. ואכן נטל ההוכחה המוטל על התובע בעניין, אינו מן הקלים. יחד עם זאת,התחייבות להשיב הלוואה אינה תלויה בקיומו של מסמך בכתב דווקא |
| 7 |
ג' בך
|
12/03/2012
|
| |
ברשלנות, והסעד המבוקש הוא פיצויים על הנזקים. העובדה שמקורה של המחלוקת במעשה של העברת מקרקעין, אינה הופכת את התביעה לתביעת מקרקעין" (דברי כב' השופט ג' בך בע"א 258/88 פיכטנבוים נ' רשם המקרקעין, פ"ד מד(2) 576, בפסקה 7). מכאן, שתקופת ההתיישנות לגבי התביעה הכספית נגד נתבעים 1-2 הינה 7 שנים (ולכל היותר 10 שנים אם הנזק התגלה באיחור, בהתאם להוראת סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין). תביעה זו התיישנה, שכן |
| 8 |
ג' בך
|
11/03/2012
|
| |
צדק אשר פעמים גוברים על שמירה דווקנית של כללי הפרוצדורה. 7. לעניין זה ראה ע"א 615/84 מרקוביץ נ' סתם, פ"ד מ"ב(1) 541, 545, בו נקבע על ידי כב' השופט ג' בך: "מטרתן של תקנות סדר הדין היא להבטיח ניהול משפט בצורה יעילה ולמנוע סחבת ובזבוז זמן שיפוטי מיותרים, אולם כל זאת תוך שמירה על זכותם של כל הצדדים למשפט להביא את ראיותיהם ואת טיעוניהם לפני בית המשפט בצורה מלאה ונאותה". ראה גם ע"א 189/66 עזיז ששון |
| 9 |
ג' בך
|
07/03/2012
|
| |
במקרים אלו אין לערכאה הדיונית יתרון כלשהו על פני ערכאת הערעור [ראו: ע"פ 398/89 מנצור נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.1.1994), סעיף 4 לפסק דינו של השופט ג' בך]; השני, מקום שממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על שיקולים שבהגיון [ראו: ע"פ 5937/94 שאבי נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(3) 832, 835 (1995)]; והשלישי, כאשר נפלו טעויות מהותיות בהערכת המהימנות של העדויות על ידי הערכאה הדיונית, כגון התעלמות מסתירות בעדות |
|
