|
בראשי בן
|
02/04/2013
|
| חננאלמחוזי ירושלים ע"א (ירושלים) 1382-05-12 ע"א (ירושלים) 18383-05-12 אוסנת אלפיה ע"י ב"כ עו"ד יעקב גסר נ ג ד נויברגר חננאל ע"י ב"כ עו"ד יורם בן פורת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים [02.04.2013] לפני כבוד השופט משה יועד-הכהן פסק דין 1. לפניי שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' רובין) בת"א 20693/08 מיום 13.3.12. הדיון בשני הערעורים אוחד בהחלטה מיום 13.6.12. פסק הדין קמא והרקע לו 2. שני פורת |
|
|
בראשי בן
|
24/03/2013
|
| לחזור ולהבהיר את משמעותו של הסכם פשרה בכלל, ושל ההסכם הנדון בפרט. על משמעותו של הסכם פשרה, תוקפו וסופיותו, עמד בית המשפט בהרחבה בעניין ע"א 2495/95 בן-לולו נ' אטראש, פ"ד נא(1) 577 (1997), כאמור שם (פסק-דינו של כבוד השופט ת' אור בפסקה 11): "מהי פשרה? בלי למצות, נראה לי, כנקודת מוצא נוחה לדיון, כי ניתן להגדיר פשרה כ'הסכם ליישוב סכסוך בין שני צדדים בתנאים אותם הצדדים רואים כהוגנים, אשר נעשה מתוך מודעות לאי וודאות עובדתית או משפטית, ואשר יש בו-לולו |
|
|
בראשי בן
|
17/03/2013
|
| חודשים. 33. הנפגע נבדק על ידי וועדה רפואית מטעם קצין תגמולים, אשר קבעה תחילה נכות זמנית בשיעור של 30% ונכות צמיתה בשיעור של 20% מיום 18.2.03. דיון בראשי הנזק הפסדי שכר בעבר 34. לטענת ב"כ התובעת, במשך שנתיים מאז קרות התאונה עבור הנפגע טיפולים אינטנסיביים ובתקופה זו סבל הנפגע הפסד השתכרות מלא. מאחר ובמרבית התקופה היה הנפגע אמור לשרת בצה"ל ביקשה ב"כ התובעת לחשב את ההפסד לתקופה זו לפי שכר מינימום ובסך הכל 82,000 ₪. 35. לטענת ב"כ התובעת, בשל הנזק |
|
|
בראשי בן
|
17/03/2013
|
| בחומרת פציעתו ומגבלותיו עותר התובע לפסוק לו פיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד. עוד מבקש התובע לפסוק לו בגין צרכי ניידות והוצאות רפואיות. הפיצוי בראשי הנזק הנ"ל נתבע על בסיס פסיקת פיצוי גלובלית. 8. לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה נגדה, בראש ובראשונה מהטעם שהתובע לא הוכיח את גרסתו לארוע הנזק כאשר לא ניתן בענייננו להסתפק בעדות של התובע, אשר היא בבחינת עדות יחידה של בעל דין, ובפרט שעה שהתובע בחר שלא להעיד את חברו עומר, שהיה עימו בטיול והיה עד ישיר |
|
|
בראשי בן
|
17/03/2013
|
| חד משמעית. לפיכך, המסקנה אליה הגיע בית משפט קמא היא שנכותו הרפואית של המשיב היא בשיעור של 5%. י'. באשר לנכות התפקודית ציין בית משפט קמא שהמשיב (בן 63 בעת פסק הדין) היה כבן 57 ביום התאונה, ובעברו היה מעורב בתאונות קודמות שהסבו לו פגיעות גופניות שונות. המשיב לא חזר למעגל העבודה מאז התאונה הנדונה, וביום 22.8.06 ניתן לו אישור של רופאה תעסוקתית כי הוא מסוגל לעבוד ללא הרמת משקלות כבדים וכיפופים רבים, וללא הליכה ועמידה ממושכת. ביום 24.8.06 הודיעה לו 63 |
|
|
בראשי בן
|
14/03/2013
|
| העניינים בהליך המשפטי, הכוללת ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 8279/02) שבעקבותיו הוחזר הדיון לבית המשפט קמא לצורך הכרעה בעניין היקף הנזק והפיצוי בראשי הנזק השונים. ביום 10.10.2012 נתן בית המשפט המחוזי פסק-דין משלים באשר לנזק, שבו נדונה גם שאלת חבותם של המערערים-היורשים. בסיכומו של דבר, בית המשפט אמד את סכום הפיצוי המתאים וקבע כי על המערערים לשלם את מלוא החוב של אביהם המנוח. המערערים הגישו את ערעורם ביום 28.11.2012. המשיבים מצדם הגישו ערעור שכנגד הנ |
|
|
בראשי בן
|
14/03/2013
|
| מדינת ישראל נ ג ד ארנון משה ז'ורנו בית המשפט המחוזי מרכז [14.03.2013] לפני השופט יעקב שפסר ב"כ העוררת עו"ד שרית קוטלובסקי המשיב וב"כ עו"ד בנימין בן נתן החלטה 1. ערר המדינה על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון, לפיה הורה בית המשפט במסגרת דיון בהליך המעצר, על ביטול כתב האישום וכפועל יוצא מכך הורה על ביטול תנאי השחרור בהם היה נתון המשיב (מעצר בית וערבויות). 2. רקע ההחלטה הינו כתב אישום שהוגש כנגד המשיב המייחס לו עבירות התפרצות לבית מגורים, נתן |
|
|
בראשי בן
|
13/03/2013
|
| המכונה בעיטת "מאוושי", שהיא בעיטה חזקה ברגל ישרה לאזור הראש. בעקבות החבטה החזקה, עף ראשי לאחור והצידה תוך התעקמות הצוואר. מייד לאחר הפגיעה החזקה בראשי, למיטב זכרוני - נפלתי, המומה, למזרן, והרגשתי כאבים חזקים בלסת, בראש ובצוואר. 5. למיטב זכרוני, במשך כדקה ישבתי על המזרן. מעוז שרעבי, ששימש כשופט ב"קרב", שאל אותי איך אני מרגישה ואמר ש"הכל יהיה בסדר". הוא גם הורה שמאותו רגע - אין לתת בעיטות לכיוון הראש. ה"קרב" נמשך עוד כדקה אחת - וכמובן שהמתמודדת, |
|
|
בראשי בן
|
12/03/2013
|
| י' דנציגר כבוד השופטת ד' ברק-ארז ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת כנפי-שטייניץ) מיום 2.12.09 בת"א 6522/04 בשם המערערים - עו"ד בן חיים עופר בשם המשיבה 1 - עו"ד חולוד ראבי בשם המשיבה 2 - עו"ד עפר בן-צבי; עו"ד שרית פחימה תאריך הישיבה: כ"ט בתשרי התשע"ג (15.10.12) פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת כנפי-שטייניץ) בת.א. 6522/04 מיום 2.12.09, בגדרו התקבלה באופן חלקי-צ |
|
|
בראשי בן
|
12/03/2013
|
| "...מיוחדות ומסוכנות...", בהם משתמשים רק העד ומר אביטן, ואולם בחקירתו הנגדית, בהתייחס למסור האמור, העיד "זה יכול היה לא לקרות. על המסור הזה לא רק בן אדם אחד עבד. לא היה אף מקרה של אפילו חתך קטן". מר רבינוביץ' העיד, כי המסור מסתובב בקצב של 990 סיבובים בדקה, ולא שלל את הטענה, כי ביום התאונה לא היה מותקן מגן על המסור. במצב זה, אילו, כטענת הנתבעת, לא נדרש התובע להשתמש במסור, הרי שצריך היה לצפות, כי העד שהינו עובד ותיק ומהנדס בהכשרתו, יזהיר את התובע |
|