אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > חייל משוחרר יפוצה - הופנה לעבודה שאינה מועדפת ואיבד מענק

צילום: Getty images Israel

חייל משוחרר יפוצה - הופנה לעבודה שאינה מועדפת ואיבד מענק


16.02.2017 | עו"ד לילך דניאל

שירות התעסוקה יפצה חייל משוחרר שהופנה לעבודה שאינה מועדפת וכתוצאה מכך איבד את זכאותו למענק. בית המשפט: "השירות אינו רשאי להשתחרר מן החובה לבדוק האם המשרה אליה מופנה החייל היא עבודה מועדפת ועליו להנחותו באשר לטיבה של המשרה אליה הוא מופנה ולא לצאת ידי חובתו באמירה כללית בדבר בדיקת הזכויות במל"ל"

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, קיבל בימים אלה את תביעתו של החייל המשוחרר שלום אדרעי וחייב את שירות התעסוקה לפצותו בגין אבדן זכאותו למענק עבודה מועדפת בסכום של למעלה מ- 8,000 שקלים. זאת, לאחר שפקידת ההשמה בשירות הפנתה אותו לעבודה כמאבטח בקניון, עבודה שאינה עבודה מועדפת לפי הדין, ובכך לא צבר מספיק ימים על מנת לזכות במענק. בית המשפט קבע, כי השירות אינו רשאי להשתחרר מן החובה לבדוק האם המשרה אליה מופנה החייל היא עבודה מועדפת ועליו להנחותו באשר לטיבה של המשרה אליה הוא מופנה ולא לצאת ידי חובתו באמירה כללית בדבר בדיקת הזכויות במוסד לביטוח לאומי. לצד זאת הפחית בית הדין 10% מהפיצוי בשל תרומתו של אדרעי לכך שרק בחלוף שנתיים משחרורו התברר כי העבודה בה השתלב לא הייתהעבודה מועדפת.

שלום אדרעי, אשר עוה"ד  א. גורן וש. גורן יצגהו בהליך, השתחרר מצה"ל בשנת 2013. בסמוך לאחר שחרורו עבד אדרעי בתחנת דלק, שהיא "עבודה מועדפת" המזכה למענק, אולם סיים את עבודתו בתחנה טרם צבר את ימי הזכאות הנדרשים ולכן פנה לשירות התעסוקה וביקש הפניה לעבודה מועדפת. בו ביום קיבל אדרעי הפניה לעבודה כמאבטח בקניון אולם במקום להתייצב לעבודה פנה למל"ל והגיש תביעה לקבלת מענק עבודה מועדפת. בטופס התביעה שהגיש ציין אדרעי את עבודתו בתחנת הדלק בלבד אולם תביעתו נדחתה  מהטעם שלא השלים שישה חודשי עבודה מלאים בעבודה מועדפת. לאחר שהובהר לו כי יהיה באפשרותו להשלים את התקופה בעבודה אחרת בתוך שנתיים, התייצב אדרעי בסופו של יום לעבודה כמאבטח בקניון כפי שהופנה ע"י שירות התעסוקה לפני הגשת התביעה למל"ל. בין לבין, הגיש אדרעי את התביעה דנן בה ביקש לערער על החלטת המל"ל שלא לשלם לו את המענק המבוקש. לאחר תקופה ארוכה בה התעכב בירור זכאותו של אדרעי, הודיעה ב"כ המל"ל לבית הדין כי המסמכים שהעביר אדרעי נבדקו ואין שינוי בעמדת המל"ל, שכן עבודתו כמאבטח בקניון איננה "עבודה מועדפת" ולכן הוא לא צבר תקופת אכשרה נדרשת. בשל העיכוב בבירור העניין, אשר נמשך למעלה משנה, הודעה זו של המל"ל ניתנה בחלוף 23 חודשים ממועד שחרורו של אדרעי מצה"ל ולא ברור מתי בדיוק הובאה לידיעתו. נוכח האמור, תיקן אדרעי את כתב תביעתו שכעת כוון כנגד שירות התעסוקה, וטען כי זה הטעה אותו עת הפנה אותו לעבודה שבסופו של יום התברר שאינה "עבודה מועדפת" וכפועל יוצא איבד את זכאותו למענק. אשר על כן, עתר אדרעי לקבל משירות התעסוקה פיצוי בגובה דמי המענק.

כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה כי דין התביעה להתקבל. תחילה התייחס בית הדין להשתלשלות הדברים בפגישה שנערכה בשירות התעסוקה בה נכחו אדרעי, אמו ומתאמת ההשמה שטיפלה בעניינו. נקבע, כי אין חולק שבפתח הפגישה הודיע אדרעי כי הוא מבקש הפניה ל"עבודה מועדפת" וכי בסיומה יצא עם הפניה לעבודה כמאבטח בקניון באמצעות חברת אבטחה. בעניין זה, קיבל בית הדין את עדות הפקידה ששללה כל אפשרות כי הבטיחה לתובע באופן פוזיטיבי שמדובר בעבודה מועדפת וקבע כי נוכח האמור יש להכריע בשאלה האם הפקידה הטעתה את אדרעי במחדל והאם נפל פגם בכך שהתנהלה כאילו אין זה מתפקידה לברר האם העבודה אליה היא מפנה את החייל היא עבודה מועדפת.

מהראיות שהוצגו בתיק התרשם בית הדין כי לא ברור מה בדיוק היה תוכנם של הדברים שאמרה הפקידה לתובע וכי היא אכן משתדלת להפנות חיילים משוחררים לעבודות בתחומים המבוקשים על ידם, בהם יש אפשרות שיזכו לקבל מענק עבודה מועדפת בהתאם לקריטריונים המשתנים של המל"ל. יחד עם זאת, מאחר שהפקידה איננה מחויבת להפנות חיילים משוחררים לעבודה מועדפת בלבד, ומאחר שמדובר באחוז מצומצם ביותר ממספר דורשי העבודה, סבר בית הדין כי היא אינה טורחת להתעדכן בעניין ואיננה יודעת בזמן אמת אם העבודה אליה היא מפנה את החייל היא עבודה מועדפת או לא כמשמעה בתקנות. על רקע האמור, העידה הפקידה כי היא מנחה את החייל המשוחרר לבצע את הבדיקה בעצמו.לפיכך, סבר בית הדין כי האפשרות שהיא נהגה בעניינו של אדרעי כפי שהיא נוהגת בדרך כלל, והודיעה לו במפורש כי עליו לבדוק את זכויותיו במל"ל, איננה סבירה פחות מהאפשרות שההסתייגות נשמטה מדבריה בעת פגישתה עם אדרעי. כך או כך, לדעת בית הדין אין ספק כי על אף שאדרעי ביקש הפניה לעבודה מועדפת - הפקידה לא טרחה לבדוק האם העבודה אליה היא מפנה את אדרעי היא עבודה מועדפת.

על רקע הוראות החוק הקובעות את תפקידו של שירות התעסוקה בהפניית חיילים משוחררים לעבודה ובכלל זה גם לעבודה מועדפת ובהסתמך על פסק דין קודם שניתן בסוגיה, קבע בית הדין כי יש קושי של ממש בעמדת השירות לפיה אין זה מעניינואם העבודה אליה הוא מפנה חייל משוחרר היא עבודה מועדפת אם לאו. נקבע, כי השירות אינו רשאי להשתחרר מן החובה לבדוק האם המשרה אליה מופנה החייל היא עבודה מועדפת ועליו להנחות את החייל המשוחרר באשר לטיבה של המשרה אליה הוא מופנה. עוד נקבע כי עמדה זו עולה בקנה אחד עם תכליתו של החוק לתרום לשילובם של חיילים משוחררים בעבודות נדרשות ועם יצירת כללים שיבססו ודאות אצל אותם חיילים משוחררים. בעניין זה, נקבע, מעורבות של שירות התעסוקה ומתן הבהרה מראש לעניין טיב העבודה עשויה לתרום ולסייע לאלה שנזקקים לסיוע במציאת עבודה מועדפת תחת הכשלתם. לפיכך, יש לצפות כי שירות התעסוקה יסייע לחייל המשוחרר יבדוק עבורו וינחה אותו באם העבודה אליה הוא מופנה היא עבודה נדרשת כמשמעה בחוק אם לאו, ולא יצא חובתו באמירה כללית בדבר בדיקת הזכויות במל"ל.

מן הכלל אל הפרט, ציין בית הדין כי הפניית אדרעי ע"י שירות התעסוקה לעבודה בחברת האבטחה היא שהביאה לכך שהקדיש חודשים רבים לעבודה כמאבטח, אשר לימים התברר כי איננה מזכה במענק. לצד זאת קבע בית הדין כי יש להפחית שיעור מסוים מהפיצוי שיפסק לתובע, מאחר שאין כל ספק כי הוא כשלעצמו עשה כל טעות אפשרית בהתנהלותו מול המוסדות השונים ותרם לכך שרק בחלוף שנתיים משחרורו התברר כי העבודה בה השתלב לא הייתה "עבודה מועדפת". יחד עם זאת, נוכח ההתרשמות מהקשיים עמם הוא מתמודד ולצורך שלו בסיוע במיצוי זכויותיו, סבר בית הדין כי יש להעמיד את חלקו באחריות לנזק שנגרם לו, על 10% בלבד.

בסופו של יום, התביעה התקבלה כאמור ושירות התעסוקה חויב לשלם לתובע פיצוי בגין אבדן הזכאות למענק עבודה מועדפת בסך 8,955 ₪ וכן 3,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.