אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחו ברובן עתירות נבחנים נגד בחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד מנובמבר 2015

נבחנים בבחינות הלשכה. צילום: לשכת  עורכי הדין

נדחו ברובן עתירות נבחנים נגד בחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד מנובמבר 2015


09.02.2016 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש הבהיר כי הוא אינו ועדת ערעורים על הגוף שהוסמך לדון בבחינות מקצועיות, אך התייחס לחלק מהטענות הנוגעות לשאלות הבחינה ודחה את רובן, למעט שאלה אחת שבה מצא חוסר בהירות קיצוני, באופן המצדיק הכרה בתשובה נוספת כתשובה הנכונה. עוד נקבע כי לא היה מקום להטלת דופי בוועדת הבחינות וחבריה ולייחס להם מניעים פסולים

בית המשפט המחוזי דחה ברובן עתירות שהגישו נבחנים שנכשלו בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין שנערכה בנובמבר 2015. במסגרת העתירות תקפו עשרות נבחנים כרבע מתוך השאלות בבחינה והעלו טענות כלפי חוקיותן וחוסר סבירותן, וכן טענות לחריגה מסמכות של ועדת הבחינות מטעם הלשכה. בתוך כך הביע השופט ארנון דראל את דעתו כי מנימוקים מערכתיים ואחרים יש לשקול אם אין להימנע מבחינה פרטנית של השאלות, אך נוכח ההלכה הנוהגת בחן באופן פרטני ומפורט רק את אותן שאלות שבהן הועלו טענות העוברות סף מסוים המצדיק את בחינתן. לאחר בחינה זו, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את מרבית טענות העותרים, מלבד לגבי שאלה אחת שבה מצא חוסר בהירות קיצוני שעולה מנתוניה, באופן המצדיק הכרה בתשובה נוספת כתשובה הנכונה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

עניינם של ההליכים בארבע עתירות מנהליות שהגישו 43 נבחנים בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין שנערכה במועד נובמבר 2015. במסגרת העתירות, טענו העותרים נגד חוקיותן וחוסר סבירותן של 25 שאלות ותשובות שנכללו בבחינה, כשהסעד המבוקש הוא פסילת השאלות ולחלופין הכרה במסיחים נוספים כתשובות נכונות. בנוסף טענו העותרים נגד התנהלותן של הלשכה וועדת הבחינות מטעמה, תוך שחלק מהם הלינו על מהלך מכוון שמטרתו להביא להכשלת מספר רב של נבחנים בכדי לחסום את דלתות הכניסה למקצוע. זאת, באמצעות הערמת קשיים בדרך ניסוח הבחינה

, הכנת בחינה ארוכה באופן משמעותי מהמקובל מבלי להגדיל בהתאמה את פרק הזמן העומד לרשות הנבחנים והכשלת נבחנים רבים יותר.

השופט ארנון דראל דחה את העתירות ברובן המכריע וציין כי היקף הביקורת השיפוטית על החלטות ועדת הבחינות הוא מוגבל, וכי בית המשפט אינו ועדת ערעורים על הגוף שהוסמך על פי חוק לדון בבחינות מקצועיות ואינו מוכן להחליט במקומו מהן התשובות הנכונות. בהתאם, צומצמה התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של ועדת הבחינות למקרים שבהם ועדת הבחינות חורגת מסמכותה וכוללת בבחינה שאלות בנושאים שאינם כלולים ברשימה שבתקנות לשכת עורכי הדין הרלוונטיות, או כאשר שיקול דעתה של הועדה לוקה בשיקול זר או בפגמים אחרים היורדים לשורש שיקול הדעת המנהלי, וזאת לצד עיוות דין ואי צדק.

עוד ציין השופט דראל כי שאלת היקף הביקורת השיפוטית נדונה בבית המשפט העליון בעע"מ 989/15 (לשכת עורכי הדין בישראל נ' מוחמד סובח), שם סברה דעת הרוב כי מתחייבת בדיקה פרטנית של השאלות שבמחלוקת, בעוד שדעת המיעוט סברה כי אין לעשות כן מקום בו לא הונחה תשתית עובדתית מספיקה לקיומו של פגם בהפעלת שיקול דעתה של ועדת הבחינות. לדעת בית המשפט, כל עוד זו שיטת הבחינה, הגיעה העת לשקול מנימוקים מערכתיים ואחרים אם אין להימנע מבחינה פרטנית של השאלות, במיוחד של אותן שאלות שלא נטענת לגביהן טענת חריגה מסמכות אלא טענת חוסר סבירות בניסוח השאלה או בבחירת התשובה הנכונה מבין המסיחים. עם זאת, נוכח ההלכה הנוהגת קבע השופט דראל כי הוא אינו מתכוון להימנע מבחינת השאלות, אך בכוונתו לבחון באופן פרטני ומפורט רק את אותן שאלות שבהן הועלו טענות העוברות סף מסוים המצדיק את בחינתן ולא את כל 25 השאלות הנתקפות.

השופט דחה את הטענות לחריגה מסמכות של ועדת הבחינות שעניינה חריגת שתי שאלות מתחום הנושאים שניתן לשאול לגביהם על פי הפירוט שבתקנה 18 לתקנות הלשכה. בהמשך, דן השופט בשאלות נוספות שלגביהן נטען לחוסר סבירות בעיקר בבחירת התשובה או התשובות הנכונות או פגמים בניסוח השאלות, תוך התייחסות רק לאותן שאלות שלגביהן סבר כי הן מעוררות קושי ומצדיקות בחינה פרטנית. לגבי אחת השאלות שנבחנו (שאלה מס' 9, שעסקה באי התייצבות לדיון בבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר), קבע השופט כי אכן נמצא פגם בבחירת התשובות הנכונות לאותה שאלה. לאחר שנתן דעתו לעוצמת הפגם, הגיע השופט דראל למסקנה כי נוכח אי הבהירות הקיצוני שעולה מתוך נתוני השאלה, קם בסיס מספיק להתערבות בשיקול דעתה של ועדת הבחינות ולקבלתו של מסיח א' כתשובה נכונה לשאלה. יתר טענות העותרים נדחו.

טרם סיום העיר השופט כי מלאכת הכנת הבחינות היא מלאכה קשה וסבוכה, מצריכה מאמצים ומציבה אתגרים וכי לא היה מקום להטלת דופי בוועדת הבחינות וחבריה ולייחס להם מניעים פסולים. לפיכך, הביע בית המשפט תקווה כי הנבחנים שיוסמכו בעתיד כעורכי דין ינהגו בחבריהם למקצוע יחס חברי ומכבד,  שמאפיין מאז ומעולם את מקצוע עריכת הדין בישראל ואת העוסקים בו.

 

עת"מ 17658-12-15

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

נבחנים בבחינת ההסמכה לבג"ץ: הלשכה משתמשת בבחינה לסגירת שערי המקצוע

 

לאחר הדיון בהשגות – 60% מהנבחנים עברו את בחינות ההסמכה של לשכת עוה"ד

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.