אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ייצוגית נגד "קווי חופשה": מכרה כרטיסי טיסה אף שידעה כי שעת ההמראה תשתנה

צילום: Getty images Israel

ייצוגית נגד "קווי חופשה": מכרה כרטיסי טיסה אף שידעה כי שעת ההמראה תשתנה


08.02.2016 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד חברת טיסות השכר, שבה נטען כי היא נוהגת בשיטתיות למכור ללקוחותיה כרטיסים לטיסות הממריאות ונוחתות בשעות שקל לשווקן, על אף שידוע לה כי אותן טיסות עשויות שלא להתקיים במועדן כיוון ההמראה או הנחיתה אינן זוכות לאישור רשות שדות התעופה

בית המשפט המחוזי אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד חברת טיסות השכר "קווי חופשה", בטענה כי היא נוהגת למכור ללקוחותיה באופן שיטתי כרטיסי טיסה על אף ידיעתה כי ייתכן שאותן טיסות לא תתקיימנה במועד, לרבות מכיוון שמועדים אלו להמראה או לנחיתה אינם זוכים לאישורה של רשות שדות התעופה. השופטת שושנה אלמגור קבעה כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי באותם מקרים שבהם נמכר הכרטיס ללא אישור מתאים מרשות שדות התעופה, היה על המשיבה להביא לידיעת לקוחותיה שישנה אפשרות שהטיסה לא תמריא בזמן הנקוב בכרטיס, וכי אי גילוי עובדה זו מהווה הטעיה, הפרת חוזה וחוסר תום לב.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

כדי לתאם המראה או נחיתה של טיסה בינלאומית מישראל ואליה, על חברת התעופה להגיש בקשה מראש לרשות שדות התעופה. עם אישור הטיסה מתקבל אישור המראה או הנחיתה, הכולל תאריך ושעה, המכונה slot. המשיבה, חברת "קווי חופשה", משווקת חבילות תיור וכרטיסים לטיסות שכר. כל המבקשים רכשו מהמשיבה כרטיסי טיסה לכרתים, אך אין חולק שחלק מטיסותיהם לא יצאו בזמן אלא הוקדמו או נדחו. נוכח האמור, הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, בה טענו כי היא נוהגת למכור ללקוחותיה באופן שיטתי כרטיסים לטיסות הממריאות ונוחתות בשעות שקל לשווקן, על אף שידוע לה כי אותן טיסות לא תתקיימנה במועדן, לרבות מכיוון שמועדים אלו להמראה או לנחיתה אינם זוכים לאישורה של רשות שדות התעופה, שהיא הגורם המוסמך לכך בארץ. בבקשתם התבססו המבקשים על הוראות חוק הגנת הצרכן, הפרת חוזה, עשיית עושר, ועילות נזיקיות של רשלנות, תרמית והפרת חובה חקוקה.

המשיבה מאידך טענה כי כרטיסי הטיסה שהונפקו למבקשים תואמים במדויק את מועדי הטיסות שנקבעו בחוזה שבינה לבין חברת התעופה Blue Bird (המוביל האווירי), וכי במועד ההתקשרות עם המבקשים היה לחברת התעופה סלוט התואם את המועד הנקוב לטיסות. לגרסתה, טיסתם של המבקשים 3-4 לא יצאה במועד לא בשל היעדר סלוט אלא בשל שינוי חד צדדי של חברת התעופה, אשר שינתה את הסלוט לאחר מכירת הכרטיס. אשר לטיסתם של המבקשים 1-2 טענה המשיבה כי היא לא יצאה בזמן בשל נסיבות מיוחדות ונדירות שהן עיכוב בקבלת אישור לחברת בלו ברד לפעול בישראל.

השופטת שושנה אלמגור קיבלה את הבקשה וקבעה כי במועד מכירת הכרטיסים למבקשים 1-2 לא היה סלוט מתאים למועד הנקוב בכרטיס, וכן לא היה לא היה בידי המוביל האווירי (בלו בירד) רישיון לטוס לישראל וממנה. משכך, כאשר מכרה המשיבה את הכרטיסים היה ידוע לה כי לפחות חלק מהתנאים להתקיימות הטיסה במועד אינם מתקיימים, אך היא לא גילתה זאת לנוסעי אותה טיסה. למסקנה דומה הגיע בית המשפט ביחס לטיסתם של המבקשים 3-4 וקבע כי גם במקרה זה שונה הסלוט ברגע האחרון ביזמת המוביל, ובכל מקרה במועד מכירת הכרטיסים היה סלוט מתאים.

באשר לשאלה האם המבקשים השכילו להוכיח תופעה חוזרת ושיטתית כביכול של טיסות שלא יצאו במועד הנקוב בידיעת המשיבה, צוין כי המשיבה הודתה בקיומו של נוהג שלפיו היא מכרה כרטיסי טיסה למועדי טיסה שאינם מאושרים בסלוטים מרשות שדות התעופה, מתוך תקווה כי עד למועד הטיסה יאושר סלוט מתאים למועד הנקוב בכרטיס. בעניין זה ציינה המשיבה כי ישנן תקופות בוערות בהן נוצר מחסור זמני בסלוטים, אז קיימת תופעה שבה מאושרים בתחילה למובילים האוויריים של טיסות שכר אלו מועדי טיסה שונים מאלו שביקשו והם פועלים ל"שיפורם'' על דרך בקשות חוזרות ונשנות לשינוי הסלוט על מנת "לקרב'' אותו למועד התואם את המועד שהתחייבו כלפי סיטונאי התיירות. מדברים אלו למד בית המשפט כי בדרך כלל שעת הטיסה הנקובה בכרטיס והשעה שבסופו של דבר מוזז אליה הסלוט מסתדרות, אך לא מן הנמנע שבמקרים אחרים לא התקבל בסופו של דבר הסלוט המתאים למועד הטיסה הנקוב בכרטיסים. לפיכך, קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי באותם מקרים שבהם נמכר הכרטיס ללא אישור מתאים מרשות שדות התעופה היה על המשיבה להביא לידיעת לקוחותיה שישנה אפשרות שהטיסה לא תמריא בזמן הנקוב בכרטיס. עוד הודגש כי שעת הטיסה היא פרט מהותי בעסקה עבור הלקוח, ולכן קיימת אפשרות סבירה כי תתקבלנה הטענות שלפיהן המשיבה הטעתה את לקוחותיה כשלא גילתה להם את מלוא המידע הרלוונטי והפרה את חובתה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת. כן קיימת אפשרות סבירה שתתקבל אף הטענה כי הופרו הוראות החוזה שבין המשיבה ובין לקוחותיה במקרים שבהם לא יצאה הטיסה בזמן בשל היעדר סלוט מתאים למועד הנקוב בכרטיס הטיסה.

בכל הנוגע לרכיב הנזק, קבעה השופטת כי המשיבים לא הוכיחו את הנזק הממוני שלו טענו, שעניינו בפער שבין שוויו של כרטיס לטיסה ששעת ההמראה שלה נוחה ואטרקטיבית ובין כרטיס לטיסה ששעת ההמראה שלה אינה נוחה, אך תואמה בין המוביל האווירי לבין רשות שדות התעופה. מנגד, התקבלה הטענה לקיומו של נזק לא ממוני. לדעת השופטת אלמגור, שלילת המידע שהוכחה לכאורה ושינוי מועד הטיסה, בין בדרך של הקדמתה בכמה שעות ובין בדרך של איחורה, סביר שגרמו גם לפגיעה באוטונומיה של הרצון וגם עגמת נפש בדמות תחושות של כעס, עלבון ואי נוחות לחברים בקבוצה או לחלקם. אשר לקשר הסיבתי בין ההטעיה ובין הנזק, קבע בית המשפט כי ברור שבמקרים שבהם נדרשו הנוסעים להמתין שעות מספר בנמל התעופה והדבר לא הובא לידיעתם בעוד מועד, קיים קשר סיבתי מובהק בין הפרת החובה לבין נזק מסוג פגיעה באוטונומיה ומפח נפש. כן מתקיים אותו קשר אם הוקדמה הטיסה, גם אם הודע לנוסעים על זמן ההמראה החדש. לבסוף, קבע בית המשפט כי מתקיימים גם שאר התנאים לאישור התובענה הייצוגית ובכלל זאת כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

 

ת"צ 10172-06-12

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ארקיע תשלם 3,000 שקל לנוסעים שגילו במהלך טיסה כי לא יוגשו בה מזון ומשקה

 

היועמ"ש מתנגד לפשרה בתביעה הייצוגית נגד "הדקה ה-90": "הפיצוי מינורי"

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.