אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > צעירה חרדית שביטלה חתונה שבועיים לפני האירוע תפצה את החתן ב-60 אלף שקל

צילום: Getty images  Israel

צעירה חרדית שביטלה חתונה שבועיים לפני האירוע תפצה את החתן ב-60 אלף שקל


07.02.2016 | ליאור שדמי שפיצר

השופטת מרים קסלסי פסקה לתובע פיצוי של 7,000 שקל בגין הנזק הלא ממוני וציינה כי הדרישה הקטנונית להחזר כל הוצאה היא ראיה לעוגמת הנפש שחש. השופטת דחתה את הטענה כי גילה הצעיר ותמימותה של הנתבעת הביאו לניצולה לרעה וקבעה כי "לא מדובר בנערה רכה לעומת גבר מנוסה, אלא בבחור מאוהב ורציני ובבחורה קלת דעת ופוחזת"

בית משפט השלום קיבל בחלקה תביעה בגין הפרת הבטחת נישואין שהגיש צעיר חרדי נגד ארוסתו לשעבר, וחייב אותה לפצות אותו ב-60 אלף שקל. השופטת מרים קסלסי ציינה כי התנהגותו של התובע, כמו גם הדרישה הקטנונית להחזר כל הוצאה, היא ראיה לעוגמת הנפש והפגיעה שספג, וכי הסכום שנפסק, אף כי אין בו כדי לפצות על עוגמת הנפש, מהווה אישור לעצם הפגיעה שפגעה בו הנתבעת.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע והנתבעת משתייכים למגזר החרדי, אם כי לזרמים שונים (זרם ליטאי וחב"ד). הם הכירו זה את זו באמצעות מכרה משותפת ששידכה ביניהם, כשהתובע היה בן 24.5 והנתבעת בת 19.

לאחר תקופת היכרות קצרה בת מספר חודשים, החליטו השניים להינשא והחלו בהכנות לחתונה שנקבעה ל-19 במרץ 2012. בין היתר הוזמן אולם, הודפסו הזמנות, נחתם חוזה שכירות ונרכשו ריהוט ומכשירי חשמל. כל ההוצאות שולמו על ידי התובע, למעט השתתפות בתשלום לאולם בסך 6,400 ששילם אביה של הנתבעת. בין לבין, שוחחו הצדדים גם באמצעות הפייסבוק, כשמההודעות שצורפו לתביעה עולות הצהרות אהבה זה לזו. התובע היה משוחח בפייסבוק גם עם אמה של הנתבעת, שגילתה חיבה והערכה רבה אליו.

ב-1 במרץ 2012 הודיעה הנתבעת לתובע כי היא אינה רוצה להתחתן עמו. שלושה ימים לאחר מכן נעלמה הנתבעת ולא הגיעה גם למדריכת הכלות, אולם ב-4 במרץ, כשבועיים לפני מועד החתונה, חזרה הנתבעת והודיעה באופן מוחלט כי היא אינה חפצה להינשא לתובע.

השופטת מרים קסלסי דחתה את טענות בא כוח הנתבעת לפיהן היא לא התכוונה ולא הודיעה על רצונה להתחתן, וציינה כי מעשיה של הנתבעת מלמדים אחרת. "אין ספק שמדובר בהחלטה לא קלה אך לגיטימית, אולם יפה היתה שעה קודם לכן", ציינה השופטת.

עוד נדחתה טענת הנתבעת כי ביטול החתונה נעשה בשל גילויי אלימות מילולית ואפילו פיזית שחוותה מצד התובע, שכן היא לא הביאה בדל של ראיה לכך, וכאמור התכתובות בין הצדדים מלמדות אחרת. בכל מקרה, הבהירה השופטת, נטל השכנוע בביצוען של עבירות פליליות הוא כבד ביותר, גם כשמדובר במשפט אזרחי. "עוד נטען חזור ושנה כי גילה הצעיר ותמימותה של הנתבעת הביאו לניצולה לרעה על ידי התובע", כתבה השופטת בפסק הדין. "אומר כבר עתה באופן חד ונחרץ, מבלי לפרט יתר על המידה, וזאת כדי לעשות חסד עם הנתבעת – אם היה ניצול, הרי שזה הגיע מכיוון הנתבעת. לא מדובר בנערה רכה לעומת גבר מנוסה, אלא בבחור מאוהב ורציני ובבחורה קלת דעת ופוחזת". השופטת הוסיפה כי שתיקתם הרועמת של הוריה אף היא אומרת דרשני, וכי נראה כי כל שניסתה הנתבעת לעשות מרגע שגמלה בה ההחלטה שלא להינשא, הוא לחפש הצדקה שתאפשר לה להתחמק מאחריות להוצאות שהוציא התובע בגין החתונה.

השופטת קסלסי הבהירה כי אין אוכפים על אדם להינשא, אולם הפרת הבטחת נישואין כמוה כהפרת חוזה מחייב המקנה עילת תביעה נגד המפר.

במסגרת חישוב נזקיו של התובע ציינה השופטת כי הנזק הממוני עומד על סך של כ-53 אלף שקל, לאחר שהתובע הצליח להקטין חלק ניכר ממנו. עם זאת, מסך הנזק הנתבע לא הוכר נזק שמקורו בטיסה שטס התובע לחו"ל, שכן לשיטתה של השופטת, "לא הכרחי להרחיק עד לחו"ל כדי להסתתר ממכרים וחברים נוכח הבושה". באשר ליתר ההוצאות, גם אם חלקן לא הוכחו באמצעות קבלות, האמינה השופטת כי התובע הוציא אותם והן היו סבירות בעיניה.

בכל הנוגע לנזק הלא ממוני, ציינה השופטת כי בשל הייחודיות של עילת הפרת הבטחת נישואין וחוסר האהדה שיש לעילה זו בעולם המשפט עוד מקדמת דנא, נפסקים סכומים בגין נזק לא ממוני במשורה, על אף שאין ספק כי נגרמה עוגמת נפש לא מבוטלת לתובע. השופטת הוסיפה כי מאז המקרה ועד שמיעת הראיות כל אחד מהצדדים שיקם את חייו והוא חובק ילד, כך שהחשש הנטען של התובע מפגיעה בסיכוייו להינשא לא התממש.

"אני רואה בהתנהגות של התובע, כמו גם בפירוט הדקדקני, שלא לומר קטנוני, להחזר כל הוצאה לרבות בושם שהחלה הנתבעת להשתמש בו, ראיה לעוגמת הנפש והפגיעה שחש בה התובע", כתב השופטת קסלסי. "יחד עם זאת, צריך לדעת גם להרפות ולהתקדם הלאה בחיים, ולכן הסכום שאפסוק, אין לי ספק שאין בו כדי להביא לפיצוי בגין עוגמת הנפש שחש התובע שלפני, אלא מהווה אישור לעצם הפגיעה שחש".

בסיכומו של דבר נפסק לתובע פיצוי בסך של 53 אלף שקל בגין הנזק הממוני, וסכום נוסף של 7,000 שקל בגין הנזק הלא ממוני. הנתבעת תישא בהוצאותיו של התובע ובשכר טרחת עורך דינו בסכום כולל של 15 אלף שקל.

 

ת"א 28082-09-12

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.