אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > השב"ס יפצה אסיר ב-17,500 שקל בגין שלילה של דיאטה עתירת סיבים המגיעה לו

צילום: Getty images Israel

השב"ס יפצה אסיר ב-17,500 שקל בגין שלילה של דיאטה עתירת סיבים המגיעה לו


24.01.2016 | עו"ד לילך דניאל

האסיר המרצה עונש מאסר של 20 שנה טען כי השב"ס הפסיק לספק לו את המזון שקיבל במשך שנים, הכולל תוספת של ירקות, פירות ולחם מלא, והוא החל לקבל מזון המחיש את מותו, כגון נקניקיות והמבורגר מלאי שומן ותבלינים. ביהמ"ש קבע כי השב"ס כשל בהבאת הראיות הדרושות והרושם שנותר הוא ש"יד שמאל לא יודעת מה יד ימין עושה"

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את עתירתו של אסיר המרצה עונש מאסר בן 20 שנה, וחייב את שירות בתי הסוהר לפצותו ב-17,500 שקל בגין שלילת דיאטה עתירת סיבים לה הוא זכאי על פי החלטת בית משפט. הרשם הבכיר מוהנד חליאלה קבע כי הדיאטה האמורה הופסקה שלא כדין וללא החלטה של גורם מוסמך, וכי גם לאחר שהחליטו רופאי השב"ס להחזיר על כנה דיאטה אחרת, המשיכו הפקידים והעובדים לספק לתובע אוכל מעובד הכולל נקניקיות והמבורגר, דבר שאסור על פי אותה דיאטה ומהווה את ביטולה המעשי. עוד נקבע כי השב"ס כשל בהבאת הראיות הדרושות והרושם שנותר הוא ש"יד שמאל לא יודעת מה יד ימין עושה", כאשר מנגד שוכנע שלתובע נגרם צער עמוק וכי הוא שוכנע שהבשר המטוגן ועתיר תבלינים שפקידי שב"ס מגישים לו מחיש את מותו.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע הוא אסיר המרצה מאסר בן 20 שנה לאחר שהורשע בעבירות חמורות ובהן חטיפה לשם זנות, אינוס בנסיבות מחמירות ושידול לזנות. במסגרת התביעה, עתר התובע לחייב את שירות בתי הסוהר לפצותו, לאחר שלטענתו פקידי בתי הסוהר בהם שהה שללו ממנו שלא כדין את הדיאטה שנקבע כי הוא זכאי וזקוק לה על פי החלטה של בית המשפט לעניינים מנהליים. באותה החלטה קבע בית המשפט כי על פי התיעוד הרפואי שהוגש התובע זקוק לתוספת של מזון עשיר בסיבים (ירקות, פירות, לחם מלא ושתיה מרובה), וכי עיקרון השוויון בין האסירים אינו נפגע משהוכח כי צרכיו מחייבים התייחסות שונה אליו. לדברי התובע, הדיאטה סופקה לו באופן סדיר וללא בעיות עד לחודש ינואר 2015, אלא שמאותו מועד היא הופסקה ומאז נגרם לו נזק בריאותי וחזרו אצלו תופעות של דימום, בחילות, הקאות ובעיות במעי הגס.

עוד טען התובע כי עקב שלילת הדיאטה נאלץ "לחזר על הפתחים" אצל אסירים אחרים ולקחת עגבנייה מזה וירק מזה, באופן שגרם לו לטענתו תחושות של בושה והשפלה. כשפנה בעניין לפקידי השב"ס, השיבו לו אלו לטענתו כי הוא "נמצא בבית כלא ולא בבית מלון". עוד הוסיף כי הפסקת הדיאטה היא מעשה מכוון שבא בתגובה לעתירות שהוא מגיש, וכי הרבה אסירים מפחדים להגיש עתירות חרף פגיעה בזכויותיהם פן יבולע להם.

הרשם הבכיר מוהנד חליאלה קיבל את התביעה וציין כי ניכר שהתובע עשה כל שביכולתו על מנת להוכיח את גרסתו והציף את בית המשפט בטענות ובמאות מסמכים, וכי נראה שהוא חווה את הפרשה בצורה קשה מאוד מאחר שהוא משוכנע כי המזון שהוא מקבל מחיש את מותו. בנסיבות אלו, נקבע, היה מצופה מהנתבעת להגיש לבית המשפט גרסה סדורה שתקל על הבנת תיקו של התובע, דבר שניתן היה להיעשות בקלות על ידי הגשת מכתב רפואי מסכם שמתעד את התמורות שחלו בדיאטה של התובע והתאמתן להחלטת בית המשפט המחוזי  ולבדיקות הרפואיות. דא עקא, שכתב ההגנה היה רחוק מלשקף את השתלשלות הדברים וחסרים בו פרטים חשובים, מה גם שמדובר בסיטואציה שבה כל הראיות הרלוונטיות נמצאות באמתחתה של הנתבעת ובשליטתה, לרבות כל יומני האסירים הרלוונטיים בהם מתועד האוכל שסופק לתובע מדי יום, וכן רשימות האסירים מקבלי הדיאטה שנמצאות בידי עובדי המטבח ומשקפות את שמות האסירים שקיבלו דיאטה בכל זמן נתון. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי בעוד שהתובע הצליח להרים את נטל ההוכחה, הנתבעת כשלה בהבאת הראיות הדרושות והרושם שנותר הוא ש"יד שמאל לא יודעת מה יד ימין עושה".

לגופו של עניין, התרשם הרשם חליאלה ממהימנות עדותו של התובע, לפיה החל מתחילת ינואר 2015 הופסקה הדיאטה אותה קיבל במשך שנים והוא החל מקבל בשר מעובד כגון נקניקיות והמבורגר מלאי שומן ותבלינים, בעוד שכמות הירקות שסופקה לו צומצמה ונשללו ממנו חמש גבינות בשבוע ולחם קל. בעניין זה ציין הרשם כי אין מחלוקת שבית המשפט לעניינים מנהליים קבע עוד בשנת 2006 שהתובע זקוק וזכאי לאוכל מיוחד שכולל תוספת של ירקות, פירות ולחם מלא, וכי מחומר הראיות עולה כי הנתבעת הפסיקה בתחילת ינואר 2015 שלא כדין וללא החלטה של גורם מוסמך את הדיאטה שניתנה לו במשך כתשע שנים וכן דיאטה מסוג ב' ששוללת אוכל עם שומנים ועם תבלינים, שניתנה לו על פי החלטה רפואית משנת 2014.

עוד ציין הרשם כי גם לאחר שהחליטו רופאי השב"ס להחזיר את הדיאטה מסוג ב' על כנה, ממשיכים פקידי ועובדי שב"ס לספק לתובע אוכל מעובד הכולל נקניקיות והמבורגר, דבר שאסור על פי אותה דיאטה ומהווה את ביטולה המעשי.

הרשם התייחס לטענת התובע לפיה דובר במעשה מכוון מצד השב"ס בתגובה לעתירות רבות שהוא מגיש, וציין כי אכן עולה כי רשימת התיקים של התובע במחשב מצביעה על "מבול" של עתירות אסיר שהגיש, ויש בכך כדי להתיש את המערכת. יחד עם זאת, משלא הועמדה שאלת הכוונה כפלוגתא ולא ניתנה לנושאי המשרה הרלוונטיים הזדמנות להתגונן, הנחת העבודה צריכה להיות שהפסקת הדיאטות בתחילת ינואר 2015 לא נעשתה בכוונת מכוון.

אשר לסעד לו זכאי התובע, הדגיש הרשם חליאלה שני קריטריונים בעלי השפעה על גובה הפיצוי: האחד, העובדה שהזכות לאכול מזון בריא נגזרת מהזכות לחיים ומהזכות לחיים בכבוד אשר צריכה לקבל את ביטויה המעשי. קריטריון נוסף הוא הפן הסובייקטיבי של נסיבות המקרה הקונקרטי, קרי עוגמת הנפש וההשפלה שנגרמו  לתובע והתקופה של הפגיעה בזכות במשך כשנה שלמה. בעניין זה, ציין הרשם את התרשמותו כי לתובע נגרם צער עמוק מהשינוי השרירותי של תפריט המזון אליו התרגל משך שנים, וכי הוא "נעול" על המחשבה שהבשר המטוגן ועתיר תבלינים שפקידי שב"ס מגישים לו מחיש את מותו ובשל כך החל מחזיר את מנת הבשר מדי יום ביומו במעין "טקס" קבוע שנמשך מזה שנה, ומחזר על פתחם של אסירים אחרים. זאת ועוד, המחשבה כי אכילת בשר מעובד מהווה סכנה  ממשית לבריאותו גברה לאחר שהתגלה אצלו סרטן במעי הגס.

לאור האמור, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך של 17,500 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך של 500 שקל.

 

ת"ק 5113-08-15

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.