אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אושרה תביעה ייצוגית נגד קסטרו בגין כשלים בחישוב השכר לרעת העובדים

צילום: Getty images Israel

אושרה תביעה ייצוגית נגד קסטרו בגין כשלים בחישוב השכר לרעת העובדים


21.01.2016 | עו"ד אורי ישראל פז

ביה"ד לעבודה עמד על חשיבותה של התביעה הייצוגית עבור קבוצות עובדים מוחלשות וקבע כי נפלו טעויות בחישוב שכרו של המבקש, בין היתר באי הכללת עמלות המכירה בשכר הקובע לצורך תשלום שעות נוספות ובהגדרת היקף משרה קבוע של 75% גם עבור עובדים שהיקף משרתם היה גבוה מזה, לצורך תשלום דמי חגים ודמי הבראה

בית הדין האזורי בתל אביב קיבל בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה על ידי אור שחם, שהועסק כמוכר בחנות רשת האופנה "קסטרו" שבקניון איילון ברמת גן. בית הדין קבע בהחלטתו כי נפלו טעויות באופן חישוב שכרו של העובד, שהשתכר, כמקובל ברשת, שכר מינימום שעתי בצירוף עמלות מכירה. זאת, בין היתר בכך שקסטרו לא הכלילה את העמלות בחישוב השכר הקובע לצורך גמול שעות נוספות, ובכך שחישבה את דמי ההבראה ודמי החגים שקיבל על בסיס היקף משרה נמוך מזה שבו הועסק התובע בפועל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הרכב בראשות השופט דורי ספיבק ונציג ציבור המעסיקים עו"ד אהוד מטרסו אישר בהחלטת בית הדין לעבודה את ניהולה של התובענה כייצוגית, באופן שהמבקש ובאי-כוחו עורכי הדין רונן בן צבי ומיכל גורן ייצגו את כל העובדים והעובדים לשעבר בכל רשת חנויות קסטרו, המונה כ-120 סניפים.

עוד קודם לדיון בבקשת האישור, הודיעה קסטרו לבית הדין כי לאחר ששקלה את הנושא ובחנה את התשלומים ששולמו על ידה במהלך השנים, היא מסכימה לכך כי שתיים מעילות הבקשה – זו הנוגעת לחישוב דמי הבראה וזו הנוגעת לחישוב דמי חגים על בסיס היקף משרה של 75% יידונו כתובענה ייצוגית. עם זאת נותרו בין הצדדים מחלוקות מסוימות אף בנוגע לעילות אלה, בעיקר באשר להגדרת הקבוצה.

שחם טוען כי הוא זכאי להפרשי דמי חגים והפרשי גמול שעות נוספות וגמול עבודה ביום המנוחה השבועי בגין רכיב העמלות בשכרו, להפרשי דמי הבראה וחגים בגין עבודה בהיקף משרה של מעבר ל-75% (6 שעות במשמרת), וכן לגמול שעות נוספות בגין שעות עבודה שמעבר ל-43 שעות בשבוע.

קסטרו טענה מנגד כי לא קיימת חובה בחוק להכליל בדמי חגים עמלות, וכך היא אף טוענת ביחס להכללת עמלות בגמול שעות נוספות. אשר לטענה לזכות לגמול שעות נוספות מעבר לשעה ה-43, קסטרו טוענת שהאופן שבו היא מחשבת את גמול השעות הנוספות מיטיב עם עובדיה אף מעבר להוראות הדין, בין היתר בכך שאין היא מפחיתה זמני הפסקות, ועל כן עומדת לה זכות לקיזוז זמני ההפסקות באופן המוביל למסקנה שלמוכרני הרשת אין זכאות להפרשים.

לאחר דיון משפטי נרחב הגיע השופט ספיבק למסקנה כי שבמחלוקת המשפטית שבין הצדדים האם יש להביא בחשבון את העמלות כחלק מה"שכר המלא" שיש לשלם לעובד בעבור כל יום חג, הדין עם קסטרו.

לצד זאת, קיבל השופט את טענתו של שחם בעניין הכללת עמלות המכירה בשכרו לצורך חישוב שעות נוספות. "על קסטרו, שאין בידיה את הנתון בדבר גובה העמלות בגין חודש מסוים במועד שבו היא מכינה את המשכורות ומחשבת את גמול השעות הנוספות המגיע לאותו חודש", קבע בית הדין לעבודה, "לשלם הפרשים בגין גמול שעות נוספות בחודש שלאחר מכן, לאחר שהיא כבר יודעת מה היה סך העמלות באותו חודש, שאותו יש להוסיף לשכר הרגיל של המשכורת הקודמת".

בית הדין דחה את טענת קסטרו כי חשוב להבטיח גמישות נאותה בשיטת תגמול עובדיה באמצעות תמריצים, שכן "הגמישות הנתונה למעסיק לגבש תוכנית תמריצים, כמו גם הגמישות הנתונה לו לקבוע את מבנה שכרו של עובד, מוגבלת על ידי הוראותיו הקוגנטיות של משפט העבודה המגן... הוראות אלה מחייבות את הכללת רכיב העמלות בשכר הרגיל לצורך חישוב הגמולים שבהן עסקינן. במקרה שלפנינו, עסקינן בהוראה שמטרתה באופן המפורש ביותר להפוך את ההעסקה בשעות הנוספות ובימי מנוחה לפחות כדאית, ואולי אפילו לבלתי כדאית לחלוטין למעסיק".

באשר לקיזוז תשלום בגין ההפסקות של העובדים, קבע בית הדין כי "קיזוז זמן הפסקה הוא זכות של המעסיק, אך לא חובה. מעסיק הבוחר שלא לקזז הפסקות, אינו רשאי על פי ההלכה הפסוקה לבוא בדיעבד ולשנות את תנאי ההעסקה". קסטרו אף לא הוכיחה שעובדיה מקבלים את ההפסקות שאותן ביקשה לקזז.

באשר לשאלה האם קיימת זכאות לגמול עבודה בשעות נוספות מעבר ל-43 שבועיות, הגיע בית הדין למסקנה כי "קסטרו, בניגוד לדין, לא ערכה את החישוב השבועי הנדרש, ועל כן זכאי המבקש – כמו גם כל שאר העובדים האחרים במצבו – לתשלום הפרשים".

השופט ספיבק עמד על חשיבות ניהולו של ההליך כתובענה ייצוגית והסתמך על פסק דין תקדימי שניתן על ידי בית המשפט העליון לפני חודשים ספורים, שבו הדגישה השופטת פרופ' דפנה ברק ארז כי בדיני תובענות ייצוגיות "התכלית המושלת בכיפה היא אכיפה מקסימאלית של זכויות, ולא כל שכן של קבוצות מוחלשות" (בג"ץ 1893/11 הארגון הארצי). בהינתן זאת, השופטת ברק ארז הוסיפה ועמדה על כך שקיימת חפיפה בתכליות של דיני התובענות הייצוגיות ושל דיני העבודה, שכן התכלית של אכיפה מיטבית של זכויות עובדים הינה תכלית מרכזית גם של דיני העבודה.

"פסק דין הארגון הארצי חיזק אם כן והדגיש את חשיבותו המרכזית של כלי התובענה הייצוגית בתחום דיני העבודה, חשיבות עליה עמד לא פעם בית הדין הארצי בפסיקתו", קבע השופט ספיבק. "לכלי זה חשיבות מיוחדת בתיקים מסוג זה שבפנינו, העוסקים בקבוצות עובדים המשתכרות שכר נמוך, כאשר לא מתקיימים בין הצדדים יחסי עבודה קיבוציים".

בית הדין הבהיר כי קסטרו בסיכומיה מודה שרוב עובדיה בצוותי מכירות עובדים במשרות חלקיות ביותר. ממוצע ותק ההעסקה הינו פחות משנה, ועמד נכון למועד הגשת התגובה על 10.73 חודשים בלבד, כשבשנים קודמות היה ממוצע זמן ההעסקה של עובדי צוותי המכירות נמוך אף יותר, כשישה חודשים בלבד. משמעותם של נתונים אלה היא ששכרו המצרפי הכולל של "עובד ממוצע" בצוותי המכירות של קסטרו, המועסק בשכר מינימום בצירוף עמלות במשך כחצי שנה עד שנה, אינו עולה על כמה עשרות אלפי שקלים בממוצע.

מכאן נובע שההפרשים להם הוא יהא זכאי ככל שתאושר התובענה כייצוגית ותתקבל בסופו של יום לא יעלו ככל הנראה כמה מאות שקלים לעובד, ולכל היותר יגיעו לאלפי שקלים בודדים. בית הדין הגיע למסקנה כי בהיעדר כדאיות כלכלית, קל להבין מדוע תובענות פרטניות אינן כלי יעיל ומעשי לצורך אכיפת זכויות חברי הקבוצה כאן, קבוצה המונה אלפי עובדים (על פי התחשיב של קרוב לאלפיים עובדים ברגע נתון, ובהינתן שבכל שנה מתחלף חלק גדול מהם).

לפיכך, נדחתה עמדתה של קסטרו ואישר חלק מעילות התביעה במסגרת התובענה כייצוגית: אי הכללת עמלות המכירה ב"שכר הרגיל" לצורך תשלום גמול שעות נוספות וגמול עבודה ביום מנוחה; מתן גמול שעות נוספות על פי תחשיב יומי בלבד, ללא תשלום הנדרש בדין גם עבור עבודה מעל 43 שעות על פי תחשיב שבועי; הגדרה שלא כדין של היקף משרה קבוע של 75% גם עבור עובדים שהיקף משרתם היה גבוה מזה, וזאת לצורך תשלום דמי חגים ודמי הבראה.

עורכי הדין המייצגים את אור שחם יקבלו שכר טרחה בגין טיפולם בתובענה עד לשלב זה בסכום כולל של 80 אלף שקל בתוספת מע"מ, ואילו שחם יקבל הוצאות בסך 5,000 שקל. 

 

סע"ש 3263-07-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

בג"ץ: ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד מעסיקים אם ארגון העובדים אינו מתפקד

 

עו"ד ליאת שטיין, האם ארגון עובדים חוסם את הדרך להגשת תביעה ייצוגית?

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה