אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > "חייב המצפה לקבל הפטר מחובותיו, ראוי שינהג במתינות ביחס להוצאותיו"

צילום: istock

"חייב המצפה לקבל הפטר מחובותיו, ראוי שינהג במתינות ביחס להוצאותיו"


19.01.2016 | ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש דן לראשונה בזכאות למסלול ההפטר בהוצאה לפועל שנכנס לתוקף כהוראת שעה לפני מספר חודשים וקבע כי שיקול דעתו של רשם ההוצל"פ במתן ההפטר מצומצם ומותנה בתום לבו של חייב: "דרישה זו עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק ורצון החברה לשיקום כלכלי של חייבים, על ידי נטילת אחריות לחובותיהם"

שיקול דעת רשם ההוצאה לפועל במתן הפטר למי שלא שילם את צו התשלומים בשלוש השנים האחרונות הוא מסויג, מצומצם וכפוף לתום לבו של החייב. כך קבע בית משפט השלום שדן לראשונה בנושא ההפטרים מחובות לחייב מוגבל באמצעים, במסלול שנכנס לתוקפו לראשונה לפני מספר חודשים. השופט עודד מאור הבהיר כי יש להקפיד ולשלם את צו התשלומים, המהווה תנאי סף לקבלת ההפטר, וכי דרישת תום הלב עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק ורצון החברה כולה לשיקום כלכלי של חייבים, על ידי נטילת אחריות לחובותיהם.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המבקש עתר לקבלת הפטר מחובותיו בהתאם להוראות סעיף 69י3(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל דחה בהחלטה מנומקת את הבקשה, וציין כי הבקשה למתן הפטר אינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בחוק, לפיהם על חייב לעמוד בצו החיוב בתשלומים בשלוש השנים שקדמו לבקשה.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה וטען כי החלטת רשם ההוצל"פ שדחתה על הסף את בקשתו להפטר, עומדת בניגוד למהותו של תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, המאפשר לחייבים לקבל הפטר שלו היו זכאים במסגרת הליכי פשיטת רגל. לטענתו, החלטת הרשם היא דווקנית ואינה מותירה למבקש כל ברירה אלא לפנות להליכי פשיטת רגל, בניגוד לכוונת המחוקק.

השופט עודד מאור דחה את הבקשה וקבע כי החלטת הרשם סבירה ולא נפל בה כל פעם המחייב את התערבותו של בית המשפט.  השופט ציין כי תכליתו של תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל היא לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים, אשר חובותיהם הכללים אינם גבוהים באופן יחסי (עד 800 אלף שקל, ולא יותר מסך של 400 אלף שקל לנושה בודד), ואשר הוכיחו התמדה בעמידה בתשלומים לפחות בשלוש מארבע השנים האחרונות, לקבל הפטר מחובותיהם על מנת לאפשר להם לשקם את חייהם הכלכליים ולצאת לדרך חדשה. לשם כך, הסמיך המחוקק בהוראת שעה את רשמי ההוצאה לפועל ליתן הפטר לחייבים הממלאים אחר תנאי הסף. מדובר במסלול קצר, מהיר ועוקף את הליכי פשיטת הרגל בבית המשפט המחוזי, שהיתה ועודנה דרך המלך למתן הפטר מחובות.

עם זאת, ציין השופט, ועל אף שאחד מתנאי הסף הנדרשים הוא שחייב יעמוד בצו התשלומים שניתן לו בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, המחוקק הותיר לרשם ההוצאה לפועל לשקול האם ליתן הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים שניתן לו, וזאת  "אם שוכנע כי החייב לא עמד בצו כאמור בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו". שיקול דעת הרשם ביחס למתן הפטר לחייב שלא עמד בתנאי הסף של סעיף 69י3 הנזכר הוא מסויג ומצומצם למקרים חריגים, הכפופים לתום לבו של החייב.

השופט הבהיר כי שינוי בנסיבות וביכולת החיי לשלם את צו התשלומים שנקבע מחייב פנייה מחודשת לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיבחן את שינוי הצו. היעדר תשלום סדיר על פי הצו, בשל הרעה במצב כלכלי, ומחדל בפנייה לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיפחית את הצו שניתן, כמוהו כהתנהלות בחוסר תום לב, שתצדיק, במקרים שנסיבותיהם מתאימות, גם פיזור תיק איחוד.

עוד הודגש כי ניתנה האפשרות לחייב שלא עמד בצו התשלומים לשכנע את רשם ההוצאה לפועל כי נסיבות חריגות ויוצרות דופן מצדיקות פתיחת שערי ההפטר בפניו, אולם יש לקרוא את הוראות החוק על רקע דרישת תום הלב כאמור, ומשכך ייעשה שימוש בחריג זה במשורה ובנסיבות יוצאות דופן. עוד הוסיף השופט מאור כי האמור עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, ורצון החברה כולה, לשיקום כלכלי של חייבים, על ידי נטילת אחריות לחובותיהם ולצורך בפירעונם, וזאת בהתנהגות והתנהלות המקדמת מטרה זו.

במקרה זה, טענת החייב שלא עמד בצו התשלומים בשל הכנסות נמוכות והצורך לגדל חמישה ילדים קטינים, אינה עונה על הוראות החריג כאמור, שכן טענותיו ביחס למצבו הכלכלי באו לידי בחינה של רשמי ההוצאה לפועל שלוש פעמים לפחות. השופט ציין כי בעבר ניתנו נגד החייב צווי חיוב בתשלומים של 500 שקל שהופחתו ל-300 שקל והחייב לא עמד בתשלומים אלו ותיק האיחוד הראשון פוזר. תיק איחוד נוסף פוזר בשל אי תשלום 400 שקל לחודש, ותיק איחוד שלישי במסר, בו נקבע צו תשלומים של 2,800 שקל, פוזר בשל אי תשלום ולו בודד על החשבון. "הנה כי כן, אין כל הסבר מדוע לא עמד המבקש בצווי התשלומים שניתנו", כתב השופט. "לא ברור מהי ההרעה במצב הכלכלי שמנעה את העמידה בצווי התשלומים (שבחלקם לא היו גבוהים במיוחד)".

השופט העיר כי עיון בתדפיס ההוצאות שמגיש המבקש לרשם ההוצאה לפועל במסגרת בקשת ההפטר מלמד על הוצאה חודשית עבור טלפון סלולרי בסכום של 800 שקל, סכום שהוא מופרז וגבוה במיוחד, שאינו בהכרח מעיד על החמרה במצב הכלכלי. "כך גם המנוי למפעל הפיס שגם אם הוא מהווה תשלום חודשי של 60 שקל בלבד, לא יכול להוות עדות להרעה כלכלית – אולם יש לומר כי זה המצפה לקבל הפטר מחובותיו בהתאם להוראות החוק, ראוי שינהג במתינות ביחס להוצאותיו", סיכם השופט.

 

רע"צ 48590-11-15

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

תזכיר חוק: רשמי הוצל"פ יוכלו לתת הפטר לחייבים חסרי סיכוי להחזיר את חובם

 

"חייבים מוגבלים באמצעים הוקעו מהחברה בעל כורחם והפכו למתים מהלכים"

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה