אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > התקבלה תביעת שכ"ט: על אף הקרבה המשפחתית, הסיוע המשפטי לא ניתן בחינם

צילום: Getty images Israel

התקבלה תביעת שכ"ט: על אף הקרבה המשפחתית, הסיוע המשפטי לא ניתן בחינם


14.01.2016 | עו"ד נעמה זינגר

ביהמ"ש קיבל תביעה שהגיש עורך דין לתשלום שכר טרחה לאחר שהנתבע לא הוכיח את טענתו כי בשל הקרבה המשפחתית וההיכרות ארוכת השנים ביניהם עורך הדין הסכים שלא לגבות שכר בגין השירות המשפטי שנתן במגוון תיקים לאורך שנים. עם זאת, נדחתה שיטת חישוב שכר הטרחה, שלא עוגנה בהסכם כתוב, ונקבע שכר ראוי

 

בית משפט השלום קיבל בחלקה תביעות עורך דין  נגד לקוחו לשעבר לתשלום הפרשי שכר טרחה, וקבע כי לא הוכחה טענת הלקוח לפיה לאור הקרבה המשפחתית בין השניים, עורך הדין הסכים שלא לגבות שכר בגין הטיפול המשפטי שניתן לו במגוון תיקים ולאורך שנים. מנגד דחה בית המשפט את תביעת הלקוח לפיצויים וקבע כי לא הוכחה רשלנות מקצועית או עוגמת נפש בשל פעולותיו של עורך הדין.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת התובע, הוא השקיע בטיפול בענייניו של הנתבע לאורך השנים עבודה הנאמדת בשווי של 261 אלף שקל, אולם בפועל שולם לו סכום של 65 אלף שקל בלבד, ומכאן תביעתו לקבלת הפרשי שכר הטרחה.

הנתבע טען מנגד לקיומה של קרבה  משפחתית והיכרות ארוכה בינו לבין עורך הדין, שמכוחם סייע לו האחרון בעניינים המשפטיים השונים, סיוע שהוגדר על ידי עורך הדין כ"עזרה משפטית". בפרט הכחיש הנתבע את הערכת היקף העבודה שביצע עורך הדין, כנטען בכתב התביעה, ואת אופן חישוב השכר המגיע לו, שכן לטענתו, מעולם לא נאמר לו שהעבודה תחושב לפי תעריף של 850 שקל לשעה + מע"מ.

כן הגיש הנתבע תביעה שכנגד בסכום של 225 אלף שקל, הכולל את הכספים שהגיעו לעורך הדין במסגרת הטיפול המשפטי שנתן לצורך תשלום הוצאות וערובה חלקם עלויות של שירותים ומוצרים שסופחו, את ההוצאות שנפסקו לחובת הנתבע בגין ההליכים המיותרים שבהם נקט עורך הדין וכן סך של 120 אלף שקל בגין "החזר הוצאות כלליות ועוגמת נפש", שנגרמו לנתבע לטענתו בשל מעשי עורך הדין ומחדליו.

השופטת רנה הירש קיבלה את התביעה העיקרית בחלקה ודחתה את התביעה שכנגד. השופטת ציינה כי חזקה היא כי בעל מקצוע אינו מעניק שירותים מקצועיים בחינם, ועל כן הנטל על הנתבע-הלקוח להוכיח כי  עורך הדין הסכים שלא לגבות ממנו שכר בגין הטיפול המשפטי שניתן לו במגוון התיקים השונים שפורטו בכתב התביעה. כן צוין כי בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מועבר כסף מאדם אחד לרעהו, החזקה היא כי מדובר בהלוואה שיש להשיבה, ונטל השכנוע להוכיח כי אין להחיל את החזקה היא על מי שטוען כי מדובר במתנה. במקרה זה, בהיעדר ראיות, נקבע כי יש לדחות את טענת הנתבע לפיה עורך הדין התחייב להעניק לו שירות משפטי ללא תשלום נוסף, לגבי אותם עניינים שעבורם לא שילם תמורות המשפטי שניתן.

השופטת הבהירה כי החובה לערוך הסכם שכר טרחה מסודר וברור נופלת על כתפיו של עורך הדין, שהוא בעל המקצוע, ועל כך בהיעדר הסכם כתוב מוטל על עורך הדין הנטל להוכיח את פרטי ההסכמה, את עלות השירות, את אופי הערכת היקף השירות ודרך התשלום. כן צוין כי על פי הפסיקה, יש לזקוף לחובת עורך הדין את העובדה כי לא הסדיר את נושא שכר הטרחה בהסכם כתוב מראש. בהיעדר הסכם שכר טרחה, השכר הראוי ייקבע בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו.

במקרה זה, צוין כי התובע הגיש חוות דעת מומחה של יועץ מס מוסמך, אשר קבע כי תעריף השכר השעתי של התובע בסך של 850 שקל + מע"מ. עם זאת, לא נטען כי היה הסכם בעל פה מפורש וברור באשר לדרך החישוב והתמחור של שכר הטרחה המגיע לעורך הדין בגין השירותים המשפטיים שנתן. כמו כן, לא הוגשה כל ראיה שעל בסיסה ניתן לקבוע כי בשירות המשפטי כדוגמת זה שניתן על ידי עורך הדין, השכר מחושב על בסיס שעות העבודה שהושקעו בפועל. בסיכומו של דבר נדרש בית המשפט להליכים המשפטיים הרלוונטיים והעריך את שכר הטרחה הראוי בגין השירות המשפטי שניתן לנתבע בסך כולל של 155 אלף שקל. אולם,  נקבע כי מסכום זה יש להפחית 20%, משהוכח כי עורך הדין הבטיח לנתבע הנחה בשיעור זה, מתוך שכר הטרחה המקובל ללקוחותיו הקבועים. לאחר שקלול ההנחה נקבע כי עורך הדין זכאי לתשלום שכר טרחה בסכום כולל של 125 אלף שקל.

השופטת דחתה כאמור את התביעה שכנגד וקבעה כי לא הוכחה הטענה ביחס לכספים שהתקבלו אצל עורך הדין ולא הוחזרו או קוזזו מחובו של הנתבע. כמו כן, לא הוכח ביחס לכספים ששולמו כי הנתבע שילם אותם לעורך הדין על חשבון שכר הטרחה המגיע לו בתיק, או כי שולמו סכומים כלשהם שלא שימשו כאגרות בהליכים המשפטיים; או כי לא הושבו סכומים כלשהם אלו לנתבע. בפרט נקבע כי לא הייתה כל מניעה "בזמן אמת" שהנתבע יעמוד על זכותו לקבל אישור וקבלה על הסכומים שהעביר לעורך הדין, ואשר בכך היה יכול להוכיח את טענותיו. הנתבע בחר להעביר סכומים, לרבות מזומן, בלא תיעוד מתאים, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו.

השופטת הירש דחתה את טענת הנתבע לרשלנות מקצועית וקבעה כי לא הוכחה טענת הנתבע לפיה עורך הדין ביצע הליכים משפטיים מיותרים שגרמו לו להוצאות. כמו כן, לא ברור מהי אותה עגמת נפש אשר בגינה סבור הנתבע כי יש לפסוק לטובתו פיצוי בסך של 120 אלף שקל או מהן ההוצאות הכלליות שאליהן התייחס באותה דרישה. השופטת ציינה כי מדובר בדרישה כספית גבוהה, ולא בסכום נמוך של אלפי שקלים בודדים כפי שניתן לראות חדשות לבקרים בחלק ניכר מהתביעות הכספיות המוגשות בבית המשפט. בנסיבות כאלה, היה ניתן לצפות כי יהיה בידי הנתבע ראיות לקיומה של עגמת נפש ממשית, אם כזו שדרשה ייעוץ פסיכולוגי ואם כזו המתועדת במסמכים כדוגמת פניות בכתב לעורך הדין או לעורכי דין אחרים.

ת"א 43664-06-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 נדחתה תביעת עו"ד לקבלת שכר ראוי עבור הליכים שהתארכו מעבר לקבוע בהסכם

ביהמ"ש דחה תביעת שכ"ט של עו"ד שייצוגו הופסק לפני חתימת הסכם פינוי בינוי

לקוח שפיטר עורך דין ולא הוכיח רשלנות בטיפול בתביעה ישלם לו 11% מהפיצוי

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.