אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחתה תביעת צלם שתמונתו פורסמה לצד דווח על שיטת צילום המגלמת התעללות בבע"ח

צילום: Getty images Israel

נדחתה תביעת צלם שתמונתו פורסמה לצד דווח על שיטת צילום המגלמת התעללות בבע"ח


13.01.2016 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש דחה תביעה שהגיש צלם נגד עמותת תנו לחיות לחיות, שפרסמה בדף הפייסבוק שלה תמונת עוף דורס לצד תלונה על שיטת הצילום שבה משמשות יונים פיתיון חי לקבלת זווית צילום נוחה של רגע הטרף. ביהמ"ש קבע כי זכות היוצרים בתמונה לא הופרה שכן לעמותה עומדת הגנת שימוש הוגן ויש לראות בפרסום כדיווח חירום שמטרתו להפסיק את אותה פעולה פוגענית

 

בית משפט השלום דחה תביעה שהגיש צלם נגד עמותת "תנו לחיות לחיות", בטענה כי זו פרסמה בדף הפייסבוק שלה תמונת עוף דורס שצילם כשלצדה דיווח אודות תלונה שהגיעה אליה בדבר שיטת צילום המגלמת התעללות בבעלי חיים. השופט ארז יקואל קבע כי לעמותה עומדת הגנת שימוש הוגן שכן יש לראות בפרסום כ"דיווח חירום" שמטרתו להביא לתוצאה מידית של הפסקת אותה פעולה פוגענית נטענת באמצעות גיוס דעת הציבור, וכי ככלל אין להמתין עם פרסומים הקשורים בחשד להתעללות בבעלי חיים כשאין לכחד כי בזמן ההמתנה ההתעללות הנחשדת תימשך. כן נקבע כי פרסום התמונה לא עלה כדי לשון הרע נגד התובע וכי ממילא היתה עומדת לעמותה הגנת תום הלב.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הנתבעת, "תנו לחיות לחיות", היא עמותה ללא מטרות רווח המתקיימת מתרומות שמטרותיה הן לפעול לטובת בעלי החיים, טיפול בהם והצלתם. פעילות העמותה נעשית בהתאם לחוק צער בעלי החיים (הגנה על בעלי חיים) ופעילותה נוגעת במישורים חברתיים ומשפטיים שונים ובהם פרסום במדיות חברתיות להעלאת מודעות הציבור, הגשת קובלנות פליליות כנגד מתעללים חשודים, הגשת בקשות לצווי מניעה וקידום חקיקה בנושא. בין היתר, מפעילה העמותה "מייל אדום" מיוחד אליו מופנה הציבור הרחב להגיש תלונות שעניינן הפרות זכויות בעלי החיים.

באחד הימים, קיבלה העמותה פניה בה דווח על צלם הקושר יונים חיות ומשתמש בהן כפיתיון חי למטרת צילום עופות דורסים. כמתואר בפנייה, העופות הדורסים צוללים לקרקע לאחר שהם מבחינים לכאורה בכנפיהן המעופפות של היונים הקשורות ואז זוכה הצלם לקבל זווית צילום נוחה של רגע הלכידה והטרף. לדיווח האמור צורפו 13 תמונות שמפרסם לכאורה אותו צלם באתרי האינטרנט השונים, וכן פורטו פרטי הצלם. בהמשך לכך, פרסמה העמותה בדף הפייסבוק הרשמי שלה תמונה בה נראה עוף דורס המחזיק בטפריו עוף קטן, לכאורה יונה קשורה. בצמוד לתמונה תוארה שיטת הצילום האמורה ונכתב כי העמותה הגישה תלונה במחלקה לחקירות שוטרים (שכן בתלונה שהתקבלה נאמר כי מדובר בשוטר).

כשבוע לאחר מכן, פנה התובע לעמותה בכתב וביקש להסיר את הפרסום מהאתר ומכל מקום אחר שבו הוא מופיע וכן לפצותו בגין נזקיו הנטענים כמי שצילם את התמונה שפורסמה. בתביעה שהגיש עתר התובע לחייב את העמותה לפצותו ב-100 אלף שקל הן בעילה של הפרת זכויות היוצרים שלו בתמונה והן בגין לשון הרע.

השופט ארז יקואל דחה את התביעה וקבע אף שיש לקבל את גרסת התובע לפיה הוא בעל זכויות היוצרים בתמונה, במקרה זה לא הופרה זכות היוצרים. השופט ציין כי הוראות חוק זכות יוצרים מאפשרות עשיית "שימוש הוגן" ביצירה גם ללא הסכמתו של בעל הזכויות, למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי ועוד, וזאת בכפוף לקריטריונים הנמנים בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים ובהם מטרת השימוש, היקפו, אופיו ועוד.

במקרה זה, שוכנע השופט כי התמונה פורסמה לשם הבעת ביקורת על השיטה הנטענת של צילום התמונה בדיווח הדומה לדיווח עיתונאי, לשם הבאת דבר המעשה הנטען לידיעת הציבור ולמיגור התופעה בהקדם האפשרי ובהיקף נרחב ככל הניתן. עוד התייחס השופט לקריטריונים לבחינת הוגנות השימוש, וקבע כי המטרה העיקרית של פרסום התמונה הייתה לשם הגנה על בעלי חיים ובזכות צירופה ניתן למלל נופך מציאותי ורלוונטי המייעל את החשיפה הציבורית, מסייע בגיוס דעת הציבור, מעלה את מודעותו ועשוי להביא למיגור התופעה באופן מיידי. לפיכך, נדחתה טענת התובע לפיה היה על העמותה להסתפק בדיווח התלונה למחלקת חקירות שוטרים וציין כי להתרשמותו יש להתייחס לפרסום כאל "פרסום חירום" דחוף וחיוני שגם אם הסתבר שלא היה בו ממש – היה נכון ורצוי לפרסמו בהעדפת ההגנה על בעלי החיים, שהיא אינטרס שהוכר בפסיקה כחלק מהציווי המוסרי להגן על החלש. עוד הדגיש השופט יקואל כי בנסיבות פעילות העמותה כמגנה על בעלי חיים לא ראה לנכון להדגיש נורמה לפיה יש להמתין עם פרסומים הקשורים בחשד להתעללות בבעלי חיים לדוגמה לשם עריכת בירור מעמיק הקשור בעובדות התלונה, בזכויות משפטיות או לשם השלמת חקירת מח"ש – כשאין לכחד כי בזמן ההמתנה ההתעללות הנחשדת תימשך.

עוד נקבע כי העמותה הציגה את הפרסום בתום לב, תוך שנוסחו נשקל במחשבה זהירה. המעשה הנטען שהובא לידיעתה תואר ללא חשיפת שם ופרטים, והיא פירטה את הפעולות שבהן נקטה ואף הציגה לציבור את תגובת החשוד כפי שהובאה על ידי המתלונן, על מנת לאפשר לקורא הסביר להסיק את מסקנותיו האישיות בנושא. זאת ועוד, אין בנמצא ולו ראשית ראיה המעידה כי פרסום התמונה נעשה לשם שימוש מסחרי כלשהו, בין במישרין ובין בעקיפין, או שלמצער הניב לעמותה רווח כספי כלשהו, גם אם עתידי, בדמות תרומות. אשר להיקף השימוש, צוין כי הפרסום נעשה בדף העמותה ולא באתרים המופנים לקהל פוטנציאלי הרוכש צילומי עופות דורסים כתחביב או לשימוש אחר. כמו כן, הפרסום נעשה כפרסום בודד ובמסגרת דיווח ספציפי לקהל המבקרים באתר והוסר בסופו של יום, ולא הוצגו ראיות מהימנות המלמדות כי ערכה של היצירה ירד בהכרח. נוכח מכלול הנסיבות, קבע בית המשפט כי העמותה פעלה בתום לב וכי עומדת לה הגנת השימוש ההוגן בגינה לא הייתה חבה בקבלת הרשאה מפורשת של התובע.

בכל הנוגע לזכות המוסרית, קבע בית המשפט כי אין חולק שהתמונה פורסמה באתר מבלי שניתן לתובע קרדיט כלשהו בגינה, אולם בנסיבות הייחודיות של הפרסום כולו לא ברור מה העניין הממשי של התובע במתן קרדיט על תמונה המציגה עוף דורס האוחז ביונה על הקרקע כאשר המלל המצורף לה עניינו בהתעללות בבעלי חיים. כן ציין השופט כי שוכנע שהעמותה כלל לא ידעה שהתמונה שייכת לתובע. לאור האמור, נדחתה התביעה בעילה של הפרת זכות היוצרים וזכותו המוסרית של התובע בתמונה.

לבסוף, נדחתה התביעה גם בעילה של לשון הרע ונקבע כי פרסום התמונה לא עלה כדי לשון הרע נגד התובע היות ואין בכוחו להשפיל את התובע בעיני הבריות או לעשותו למטרה לשנאה, לבוז, ללעג, לבזותו, או לפגוע בעסקו או במשלח ידו. בעניין זה הבהיר בית המשפט כי אין ספק שבמלל מושא הפרסום מתואר מעשה קשה, חמור, מדאיג ומטריד וכי התמונה ממחישה את נסיבות המעשה, אולם מבחינת נוסח הפרסום, נסיבות פרסומו, מיהות הצדדים והמסר עמו נותר הקורא הסביר של האתר עולה כי המלל בו נעשה שימוש אינו מציין את שמו של התובע, אינו מקשר את האמור אליו בדרך כלשהי ואף מזכיר מעורבות "שוטר" באופן המנתק קשרי התייחסות אליו. בנוסף, התרשם השופט כי התמונה אינה מזוהה עם התובע ואינה מאפיינת אותו כ"תעודת זהות" או "טביעת אצבע", ומכאן שהקורא הרגיל המבקר באתר אינו יכול לשייך אליו את מעשה ההתעללות הנטען. עוד דחה בית המשפט את טענת התובע לנזק תדמיתי שנגרם לו, שכן לא ברור כיצד הנוסח שלא כלל את שמו ואף אופיין בזהירות מספקת יכול להעיד על כוונה כלשהי של העמותה לפגוע בתובע בזדון כפי שנטען על ידו. לסיכום הוסיף בית המשפט כי גם לו היה נקבע שהפרסום מהווה לשון הרע נגד התובע, ממילא היו עומדות לזכות העמותה הגנת החוק בדבר תום הלב בהקשר של הגנה על ענין אישי כשר או פרסום שנעשה מתוך חובה חוקית, מוסרית או חברתית.

ת"א 48263-11-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

תנו לחיות לחיות לבג"ץ: עצרו את המשלוחים החיים של בע"ח המיועדים לשחיטה

תנו לחיות לחיות עותרת לחשוף את הסכמי התוכן השיווקי בין מועצת החלב ו-Ynet

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה