אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הורשע עו"ד יוסי נאמן שפעל עבור לקוחותיו בחשבונות בנק בשוויץ ומעל בכספיהם

צילום: Getty images Israel

הורשע עו"ד יוסי נאמן שפעל עבור לקוחותיו בחשבונות בנק בשוויץ ומעל בכספיהם


12.01.2016 | עו"ד לילך דניאל

עו"ד נאמן שלח יד בכספי לקוחותיו וניצל את אמונם על מנת לגרוף לכיסו כספים בהיקף כולל של 10 מיליון שקל. ביהמ"ש דחה את טענת ההגנה כי דיני העונשין הישראלים אינם חלים על עבירות החוץ שביצע נאמן וקבע כי הוא עשה שימוש במסמכים מזויפים, חברות שלא היו ולא נבראו וחבר נוכלים שאי אפשר למצוא את עקבותיהם

בית המשפט המחוזי הרשיע את עו"ד יוסי נאמן בביצוע שורת עבירות מרמה וגניבה בידי מורשה, לאחר שמצא כי הוא שלח יד בכספי לקוחות שעבורם פעל בחשבונות בנק בשווייץ וניצל את אמונם בו על מנת לגרוף לכיסו כספים בהיקף כולל של כ-10 מיליון שקל. בתוך כך דחה בית המשפט את טענת ההגנה לפיה דיני העונשין הישראליים אינם חלים על עבירות החוץ שביצע הנאשם בשווייץ מחמת העובדה שעורך הדין אחז בייפוי כח מאת הלקוחות, וקבע כי הנאשם עשה שימוש במסמכים מזויפים, חברות שלא היו ולא נבראו וחבר נוכלים שאי אפשר למצוא את עקבותיהם.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

עו"ד נאמן הועמד לדין בכתב אישום בן עשרה אישומים המגלם בחובו עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וגניבה על ידי מורשה. על פי כתב האישום, בין השנים 2001- 2003 עסק הנאשם בענייני כספים והשקעות ובין היתר שימש כסוכן של בנק Basler Kantonalbank השוויצרי (BKB) וקיבל עמלות עבור הפניית לקוחות לפתיחת חשבונות בו ועבור פעולות בנקאיות המבוצעות על ידם. במסגרת זו, הציג עצמו הנאשם בפני לקוחותיו כעורך דין בעל מומחיות בעניינים פיננסיים ובעל קשרים עם בנקים זרים וכן כנציג בנק שוויצרי, והציע לעזור להם בהשקעות כספים בבנקים בשוויץ. הלקוחות מצדם, נתנו את אמונם בנאשם והפקידו סכומי כסף גדולים לחשבונות שבהם היה מיופה כוח, אלא שהוא שלח ידו בסכומי הכסף הללו וכדי למנוע מהנפגעים לדרוש את כספם הציג להם מסמכים מזויפים המאשרים לכאורה שקיבלו את כספם.

מסך כוזב

עניינם של תשעת האישומים הראשונים בפרשת הונאה שביצע הנאשם כלפי אזרח חוץ שפנה אליו בשנת 2001 וביקש סיוע להשקעה סולידית בחשבון בנק בשוויץ. הנאשם סייע בידו לפתוח תחילה חשבון בבנק  בציריך אך לאחר מכן הציע לו לפתוח חשבון בבנק BKB. לאחר שפתח את החשבון האמור והפקיד בו כספים באג"ח ובמזומן, ייפה הלקוח את כוחו של הנאשם לפעול בחשבון כדי שימשוך עבורו סכומי כסף שונים או כדי שיבצע עבורו פעולות והשקעות שונות לפי צרכיו והוראותיו. כתב האישום מתאר שני דפוסי פעולה עיקריים שננקטו בידי הנאשם בעניין זה – האחד, משיכת כספים מהחשבון על ידי שימוש בייפוי הכוח כשלעצמו או בשילוב כרטיס אשראי של הלקוח. בדרך זו נמשכו ללא הסכמת הלקוח סכומי כסף. דפוס פעולה שני בא לידי ביטוי ברקימת עסקה שבמסגרתה הציע הנאשם ללקוח להשקיע מכספו בצירוף הלוואה שעלותה קטנה מבנק שוויצרי כדי לרכוש אג"ח מסוימות. הנאשם שכנע את הלקוח להעביר את כספי השקעתו בעסקה לחשבון בבנק שמסכים לכאורה לנהל את ההשקעה, אולם הלכה למעשה דובר בחשבון של הנאשם אשר שלח ידו בכספים. בסך הכל הוציא הנאשם במרמה מהלקוח ומאשתו סכום של כ-1.6 מיליון דולר.

לימים, גילה הלקוח שחשבונו מרוקן וכל הכספים שהיו בו נמשכו בידי הנאשם, ועל כן מיהר להגיש נגדו תביעה אזרחית בישראל. במענה לתביעה טען הנאשם שאינו חב ללקוח דבר, ותמך את תצהיריו במסמכים הנחזים להיות אישורי קבלת כספים חתומים בידי הלקוח, אלא שעל פי הנטען דובר במסמכים מזויפים. נסיבות אלה משמשות תשתית לאישום בזיוף מסמכים, הגשת תצהירים כוזבים ושיבוש מהלכי משפט. האישום העשירי עסק בלקוח נוסף שפנה לנאשם לסיוע בחיפוש אפיק השקעה, והוא ורעייתו הקנו לנאשם ייפוי כוח לפעול בחשבונותיהם בחו"ל. על פי הנטען, הנאשם יצר מסמכים הנחזים כאילו נערכו ונחתמו על ידי נציגי הבנקים המוסמכים במטרה להציג לפני הלקוח ורעייתו מצג כוזב לפיו השקיע את כספם כהלכה, וכי ביצע עבורם את הפעולות שביקשו.

לאחר תקופה, ולאחר שהתעורר חשש אצל פלדמן באשר לגורל כספו, ביקש לברר בעצמו מה עלה בגורל הכסף ולכן נסע בינואר 2006 לשוויץ. הנאשם הפנה את פלדמן במרמה לאדם בשם אסטרטוס. אותו אדם הוביל את פלדמן, לבקשתו של הנאשם, לבניין, שם הוא הנפיק עבורו פלט מחשב, בו נחזה כאילו כספו של פלדמן שריר וקיים. לאחר חזרתו לארץ, מסר הנאשם לפלדמן סיסמא, באמצעותה יכול היה פלדמן לחזות באותו מסך כוזב שהוצג לו בשוויץ, ולסבור בטעות כי כספו נמצא עבורו בתוכנית חיסכון בשוויץ.

שליטה כפולה בחשבון

במענה לכתב האישום העלה הנאשם שלושה טיעונים: האחד, שרובן המכריע של העבירות המיוחסות לו בכתב האישום בוצעו מראשית ועד אחרית מחוץ לגבולות מדינת ישראל ולכן מדובר ב"עבירות חוץ". מאחר שלדעת בא כוח הנאשם, עבירות אלו אינן עבירות לפי דיני מדינת שווייץ – לא מתקיימים לשיטתו התנאים הקבועים בדין להחלת דיני העונשין של מדינת ישראל על המקרים. טיעון שני הוא שהנאשם הקפיד לפעול בחשבונות לקוחותיו על פי ייפוי הכוח וההנחיות שקיבל מהם, כאשר מקצת הכספים הושקעו לפי הנחיות או אישורי הלקוחות והנאשם אינו אחראי לגורל ההשקעות הללו ומקצת הכספים הוחזרו לידי הלקוחות ואישורי המשיכות כמו גם אישורי הקבלה הם שיקוף מקורי ונאמן של רצון הלקוח או אישורו. הטיעון המרכזי השלישי הוא שהלקוחות המתלוננים נכשלו בהשקעות עתירות סיכון ומשאיבדו את כספם עשו את הנאשם לקורבן עלילת שווא בתקווה שהרשעתו תועיל להצלחת תביעתם נגדו.

השופט עודד מודריק הרשיע את הנאשם במרבית העבירות שיוחסו לו ודן בשאלת תחולת דיני העונשין של ישראל על מעשי העבירה של הנאשם, בין היתר בהתייחס לחוות דעת מומחה לדין השווייצרי שהציגה ההגנה, לפיה שליטה כפולה בחשבון שוללת את האפשרות לייחס למחזיק ייפוי הכוח את עברת המעילה. ביתר פירוט ציין המומחה כי על פי פסיקתו של בית המשפט הפדראלי של שוויץ, נסיבות של שליטה כפולה בחשבון אינן שוללות את תחולת הסעיף הפלילי של עבירת המעילה, אולם רוב מומחי המשפט הפלילי בשוויץ תמימי דעים שזו פסיקה שגויה, ומאחר שבשוויץ אין תחולה לעקרון התקדים המחייב, אין למעשה משמעות לפסק דין ישן שכל המבקרים מסכימים שהוא מבוסס על פרשנות מוטעית. מנגד, סברה המומחית מטעם המאשימה כי כל עוד אין פסיקה אחרת ואין שינוי בחוק, הדין החל הוא זה שמגולם בפרשנות של בית המשפט הפדראלי.

במחלוקת בין שני המומחים העדיף בית המשפט את עמדתה של מומחית המאשימה, לפיה על אף הביקורת החשובה בעניין פסק הדין הפדראלי הוא משקף את הדין הקיים. לדעת השופט מודריק, עמדה אחרת משמעה עשיית פסק הדין של בית המשפט השווייצרי "חוכא ואטלולא" בידי מי שהוא אינו נושא חן בעיניו ופונה לקבל חוות דעת מפרופ' בעל שם שנוגדת את פסק הדין. משכך, יש לדחות את הטענה להיעדר סמכות עניינית לדון בעבירות החוץ מושא התיק דנן.

השופט מודריק התייחס גם לחוות דעתה של מומחית מז"פ שבחנה את אישורי קבלת הכספים על ידי הלקוח וחיוותה דעתה כי המסמכים זויפו ללא כל ספק של ממש, באופן שנוספו להם בהדפסה סכומי כסף גדולים בהרבה מהסכומים שאותם אישר הלקוח בחתימתו.

בכל הנוגע לאיום העשירי קבע השופט מודריק כי לא זו בלבד שההתרחשויות השונות ביתר האישומים מוכיחות את שקריו ומעשי הנוכלות של הנאשם, אלא שיש גם תימוכין חיצוניים לעדות הלקוח באישום זה ובכלל זאת עדות רעיית הלקוח, שעל אף היותה בעלת עניין עדותה תאמה את זו של בעלה. עוד ציין בית המשפט את התנהלותו הכוללת של הנאשם, ובכללה העובדה שהשקיע כספים לחשבונות שפתח על שמו ללא כל שמץ של דיווח ללקוחות, ועשה בכספים כחפצו. בנוסף, כשמתריסים לנאשם שהוא שלח ידו בכספים לא לו, הוא מעלה מאוב שמות של אנשים שלא ברור האם הם קיימים ועושה שימוש במסמכים מזויפים, חברות שלא היו ולא נבראו וחבר נוכלים שאי אפשר למצוא את עקבותיהם. לאור האמור, קיבל בית המשפט את עדותו של הלקוח ככתבה וכלשונה וקבע את אחריותו של הנאשם למסכת העברות המפורטת באישום העשירי.

 

ת"פ 40174-08

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה