אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > רצח את אשתו וביצע מעשה מגונה בגופתה אך עונשו יופחת כי סבל ממחשבות שווא

צילום: Getty images Israel

רצח את אשתו וביצע מעשה מגונה בגופתה אך עונשו יופחת כי סבל ממחשבות שווא


12.01.2016 | עו"ד נעמה זינגר

הנאשם חנק את אשתו למוות, נשך אותה, ביצע מעשה מגונה בגופתה וכרת את ראשה. השופטת חני סלוטקי דחתה את טענתו לאי שפיות, אך קבעה כי מתקיימים התנאים לענישה מופחתת מכוח סעיף 300א לחוק העונשין, שכן הוכח כי לנאשם היו מחשבות שווא בדבר אי נאמנותה של המנוחה אליו, וכי היתה לו פגיעה קוגניטיבית אשר הגבילה באופן ניכר את יכולתו להבין את הפסול במעשיו

בית המשפט המחוזי הרשיע נאשם ברצח אשתו ובביצוע מעשה מגונה בגופתה וקבע כי אף שלא הוכח סייג אי השפיות, הוכח כי הנאשם סבל ממחשבות שווא בעת ביצוע העבירות בדבר אי נאמנותה של המנוחה לו ועל כן הוגבלה במידה ניכרת יכולתו להבין את אשר הוא עושה או את הפסול אשר במעשהו. אשר על כן נקבע כי יש התקיימו התנאים בעניינו לענישה מופחתת מכוח סעיף 300א לחוק העונשין.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר ייחס לו ביצוע עבירות רצח, מעשה מגונה ושיבוש מהלכי משפט. על פי עובדות כתב האישום, בין הנאשם למנוחה התפתח ויכוח, שבמהלכו חנק אותה, הכה אותה בפניה ונשך אותה בלחי. לאחר מכן המשיך הנאשם לחנוק אותה עד אשר התמוטטה ונפלה ארצה ומתה. עוד נטען כי לאחר שהמנוחה הייתה מוטלת מתה על הרצפה, ביצע בה הנאשם מעשה מגונה וזאת לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים. בהמשך, כרת הנאשם את ראש המנוחה והכניסו לתוך שקית ניילון. הנאשם נעל את ילדיהם הישנים בחדרם על מנת למנוע מהם לראות את אמם, ויצא מהבית עם השקית אל אתר בנייה, שם הוציא את הראש וקבר אותו בחול. לאחר מכן התקשר הנאשם למשטרה, הודיע כי רב עם אשתו וכי הם רצו להתאבד, וביקש כי תישלח ניידת משטרה למקום בו הוא נמצא. בהמשך לכך, הגיעו שוטרים אל הנאשם ואחר כך אל הדירה, ומצאו בה את גופת המנוחה על רצפת הסלון, כשהילדים נעולים בחדריהם.  עוד באותו היום הוליך הנאשם את השוטרים אל המקום בו הטמין את ראשה הכרות של המנוחה. 

הנאשם לא חלק על עובדות כתב האישום אך טען לתחולת סייג אי השפיות, ולחילופין להתקיימות התנאים לענישה מופחתת מכוח סעיף 300א לחוק העונשין. לעניין עבירת הרצח בפרט הודה הנאשם גם ביסוד ההחלטה להמית והיעדר הקנטור, אך טען כי העובדות המתוארות אינן מהוות עבירה של מעשה מגונה כיוון שהם לא בוצעו ב"אדם", שכן המנוחה כבר לא היתה בחיים.

השופטת חני סלוטקי הרשיעה את הנאשם בביצוע עבירות רצח ומעשה מגונה אך זיכתה אותו מהעבירה של שיבוש מהלכי משפט. השופטת עמדה על ההבדלים בין סייג אי השפיות לסעיף 300א(א) שלפיו ניתן להטיל עונש קל ממאסר עולם, וציינה כי התנאים המצטברים בסעיפים הנזכרים הינם מקבילים. אולם,  סעיף 300א נתפרש בפסיקה בצמצום למקרים גבוליים במיוחד, שבהם היה הנאשם קרוב מאוד לפטור מאחריות לפי סעיף 34ח. קרי, דרגה חמורה מאוד של פגיעה ביכולת נכנסת לגדרו של סעיף 34ח ותביא לזיכוי מאשמה ואילו דרגה חמורה במעט מדרגה חמורה מאוד נכנסת לגדרו של סעיף 300א ותביא להפחתה בענישה בגין עבירת הרצח.

במקרה זה קבעה השופטת כי התביעה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את היעדר הסייג לאחריות פלילית מעבר לכל ספק סביר, היינו שהנאשם אחראי למעשיו ויש להרשיעו בעבירת הרצח בה הואשם. עוד נקבע כי שני הרופאים מטעם ההגנה, הסבורים כי הנאשם לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה, בדקו את הנאשם זמן רב לאחר ביצוע העבירה. מנגד, מחוות דעת הרופאים אשר ראו את הנאשם בסמוך לעבירה נקבע כי הנאשם לא היה פסיכוטי בסמוך לביצוע העבירה וכי אין זה סביר שלו היה הנאשם פסיכוטי כטענת ההגנה, הפסיכוזה הייתה חולפת בתוך מספר שעות ללא טיפול תרופתי. נוכח האמור ומשנדחתה טענת ההגנה להחלת הסייג, נקבע כי יש להרשיע את הנאשם בעבירת הרצח.

עם זאת, נקבע כי נתקיימו בנאשם התנאים הקבועים בסעיף 300א לחוק. השופטת קבעה כי הגם שהנאשם לא היה חולה במחלה שפגעה ברוחו עד כדי כך שהיה חסר יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה, הוכח כי היה חולה כבר בעת ביצוע העבירה ויכולתו להבין את אשר הוא עושה או את הפסול במעשיו הוגבלה במידה ניכרת. עוד נקבע כי הוכח שלנאשם היו מחשבות שווא בדבר אי נאמנותה של המנוחה לו, מחשבות אשר לא היו ניתנות לערעור. כן נקבע כי היו לנאשם פגיעה קוגניטיבית והפרעות חשיבה בסמוך לאחר ביצוע העבירה, ובהסתברות גבוהה, גם בעת ביצוע העבירה. נוכח האמור ובשים לב כי לקיום התנאים הקבועים בסעיף 300א, די לנאשם להטות את כף המאזניים אל מעבר למאזן ההסתברויות, נקבע כי במקרה דנן התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 300א לחוק.

באשר לעבירת המעשה המגונה, ציינה השופטת כי הפסיקה קבעה כי המונח "אדם" בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כולל אדם מת. על כן יש לפרש את המונח אדם בעבירה הנדונה ככולל אדם מת ולפיכך אין ספק שמעשה מגונה בגופו של אדם מת פוגע בכבודו.

מנגד נקבע כי יש להורות על זיכוי הנאשם מביצוע העבירה של שיבוש מהלכי משפט המיוחסת לו בכך שהטמין את ראשה הכרות של המנוחה. זאת, שכן הדבר לא נעשה כדי להכשיל הליך שיפוטי או כדי להביא לעיוות דין או להעלמת ראיות, אלא כדי לפגוע במנוחה.

 

תפ"ח 26603-06-12

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ביהמ"ש סירב להקל בעונשה של אם שרצחה את שני ילדיה, מחמת מצבה הנפשי

 

אושרה רפורמה בעבירות ההמתה הקובעת מדרג חדש ומפורט יותר של אחריות

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.