אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > רפורמת חדלות הפירעון תיתן עדיפות לנושים קטנים על פני המדינה והבנקים

רפורמת חדלות הפירעון תיתן עדיפות לנושים קטנים על פני המדינה והבנקים


11.01.2016 | עו"ד אורי ישראל פז

טיוטת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שתעלה ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לחקיקה שמה דגש על שיקומו וחינוכו של החייב להתנהלות כלכלית נכונה יותר ופועלת לשנות את התפיסה כי פושט רגל הוא פושע שיש להענישו. בנוסף, הצעת החוק תיצור מסלולים פשוטים, מהירים ויעילים יותר, כולל מסלולים שאינם מצריכים מעורבות של בית משפט

שרת המשפטים איילת שקד תעלה ביום ראשון הקרוב את טיוטת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ו-2016 לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה, לאחר הליך יסודי של קבלת הערות מהציבור ובחינתן. הרפורמה בחדלות הפירעון נוצרה מתוך הצורך ליצור שינוי מבני ומהותי בדרך הטיפול ביחידים וחברות אשר נקלעו לקשיים כלכליים ולא עמדו בתשלום חובותיהם.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הסיבות לפיתוח הרפורמה והצעת החוק החדשה הן מנגנוני חדלות הפירעון ופשיטת הרגל המיושנים והמסורבלים הקיימים כיום, ואינם משיגים את המטרה לשמה הם מיועדים. כך, לדוגמא, מערכת ההוצאה לפועל, מערכת הכנ"ר ומערכת בתי המשפט אינן פועלות בתיאום  ולעיתים עושות עבודה כפולה; כל בקשה לפשיטת רגל של יחידים נבחנת פעמיים וכיו"ב. 

במשרד המשפטים מציינים כי השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי כלכלה תקינה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך פעילותו, והסיכון שמשאביו של מקבל האשראי לא יספיקו לתשלום מלוא חובותיו הוא סיכון ידוע מראש וחלק בלתי נפרד מהכלכלה המודרנית.

כיום רבים חוששים לפנות לתהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון בשל השם הרע והתדמית השלילית של הליכים אלו. כמו כן, קיים חוסר וודאות עם הכניסה לתהליך. יחידים למשל חוששים להיכנס להליך פשיטת רגל מכיוון שאינם יודעים מתי וכיצד יצאו מן ההליך.

כתוצאה מכך, חייבים רבים נשארים במערכת ההוצאה לפועל מבלי יכולת אמיתית לשלם את חובם ולהמשיך בשגרת חייהם, בעוד שחובותיהם הולכים וגדלים.

עוד צוין כי סדרי הנשייה על פי הדין הנוכחי אינם צודקים ופעמים רבות אינם מאפשרים לנושים קטנים לקבל נתח הוגן מן העוגה. החקיקה בנושא אינה מתאימה לעידן הכלכלי המודרני (לדוגמא: החוק הנוכחי אינו נותן מענה ביחס לחברות בינלאומיות הנמצאות בתהליך חדלות פירעון).

מכלול הגורמים הללו הביא לחוסר יכולת אמיתי לטפל באופן אפקטיבי ונכון בחברות כושלות ולחשש של משקיעים להשקיע בחברות.

החוק החדש מציע מנגנון לשיפור היעילות המבנית – בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה יעבדו בצורה מתואמת: יחידים בעלי חובות הנמוכים מ-150 אלף שקל יגישו בקשה לפתיחה בהליך במערכת ההוצאה לפועל ויטופלו בה באופן מלא. המהלך יסייע לחלוקת עומס הטיפול בחייבים בין מערכת ההוצאה לפועל, הכונס הרשמי ובתי המשפט. יחידים בעלי חובות הגבוהים מ- 150 אלף שקל יהיו באחריות הכונס הרשמי ובתי משפט השלום. הליכים של חברות ותאגידים יישארו תחת חסות בתי המשפט המחוזיים.

הצעת החוק תיצור מסלולים פשוטים, מהירים ויעילים יותר, כולל מסלולים שאינם מצריכים מעורבות של בית משפט. המהלך יקל על החייבים, יפחית בירוקרטיה וישפר את השירות הניתן לאזרח.

הצעת החוק שמה דגש על שיקומו הכלכלי של החייב ומבקשת לשנות את האופן שבו אנו תופסים "פושט רגל". התפיסה החדשה אינה מגדירה חייב כפושע, ולכן אין סיבה "להעניש" אותו. המטרה העיקרית היא לשפר את גביית החוב, ככל שיש בידי החייב אמצעים כלכליים,  וכן לפעול לשיקומו וחינוכו להתנהלות כלכלית נכונה יותר.

כמו כן, חייב אשר יפתח בהליכי חדלות פירעון ידע בשלב מוקדם מאד מה התהליך שעליו לעבור על מנת לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו. תכנית כלכלית מפורטת תבנה לחייבים בשלב מוקדם, ואם יעמדו בתכנית זו, יצאו תוך זמן מה לדרך חדשה, ללא הוצאה לפועל וללא חובות.

הצעת החוק מתייחסת גם לתאגיד שהוא חדל פירעון וקובעת עמדה ערכית לפיה שיקום חברות עדיף על פירוקן. החוק בונה תשתית שמטרתה למנוע את קריסתם המלאה או החלקית של תאגידים, המביאה ל"תספורת" לנושים. כל זאת, באמצעות יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות.

בהצעת החוק מוצעת חלוקה צודקת של הקופה בין הנושים, שהם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. הצעת החוק מבקשת לסייע לנושים הקטנים, שכיום נאלצים להסתפק ב"רסיסים" מן הסכום הכללי שמתחלק בין המדינה והנושים המובטחים – שהם לרוב בנקים ונושים חזקים אחרים. מוצע לצמצם את העדיפות שניתנת למדינה בהחזרת כספי החוב (דיני קדימה) ובמקביל לצמצם את הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים בשעבוד צף – בעיקר בנקים. מהלך משולב זה יביא לכך שחלק גדול יותר מהכספים שנותרו לחייב יועברו לנושים ה"קטנים" – ספקים, אנשים פרטיים אחרים ונושים כמו נושים נזיקיים שנפגעו ממעשיו של החייב.

הצעת החוק תאפשר בנוסף התמודדות נכונה יותר עם חברות ויחידים בכלכלה מודרנית- גלובלית. זאת, בין היתר, באמצעות קביעת מנגנון להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון המתנהלים במספר מדינות בו זמנית. 

שרת המשפטים שקד אמרה במסיבת העיתונאים שנערכה היום (א', 11.1) כי "הגיע הזמן שנתקדם עם הקידמה, ושבשנת 2016 המדינה תפסיק להישען על פקודות מנדטוריות שאינן רלוונטיות. עלינו לאמץ לעצמנו מערכת כללים אשר יקנו ודאות לכולם ויתאימו לשוק הכלכלי הנוכחי. החשיבה אשר הנחתה אותנו בבניית הרפורמה היא כי לעיתים על מנת להתקדם קדימה עלינו להניח בצד את כל מה שידענו ולפתח ולאמץ דפוסי מחשבה חדשים בידיעה כי 'מעז יצא מתוק' וכי עלינו להניח יסודות חדשים ומשופרים".

השרה שקד הוסיפה כי "רפורמת חדלות הפירעון חדשנית כל כך מכיוון שהיא מכילה בתוכה אמירות מוסריות, ערכיות, כלכליות לצד חשיבה פרקטית. היא שמה דגש על שיקום החייב, מצמצת את הבירוקרטיה ומייעלת את המערכות כך שהחוק יסייע בבניית חברה טובה יותר ערכית וכלכלית ועל מנת להימנע מאפקט דומינו הרסני למערכת ולפרטים שבתוכה".

ממשרד המשפטים נמסר כי טיוטת החוק נכתבה במחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקלי) בראשות עו"ד אבי ליכט על ידי צוות משפטנים במחלקה בראשות עו"ד ספי זינגר שכלל גם את עורכי הדין טל גיז, מיכל אלבז, שירן ברזילי גלוטר ורוני טלמור.

טיוטת החוק נכתבה בשיתוף ותיאום עם הכונס הרשמי, רשות האכיפה והגביה, הנהלת בתי המשפט, רשות ניירות ערך, אגף התקציבים במשרד האוצר וגורמי ממשל נוספים. טיוטת החוק מבוססת על עבודה מקדימה של צוות שכלל את נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד דלית זמיר ונציגי כונס הנכסים הרשמי בראשות פרופ' דוד האן.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

תכנית פירעון לחייבים בפש"ר תבטיח לחייב ולבני משפחתו קיום בכבוד

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.