אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביה"ד הפחית בחצי את המזונות שנדרש בן 74 לשלם לגרושתו הצעירה ממנו ב-34 שנה

צילום: Getty images Israe

ביה"ד הפחית בחצי את המזונות שנדרש בן 74 לשלם לגרושתו הצעירה ממנו ב-34 שנה


11.01.2016 | עו"ד אורי ישראל פז

דייני בית הדין הרבני פסקו כי במקרה זה ניכר שנוי נסיבות מהותי של האב, שהפך במרוצת השנים מיהלומן אמיד לקשיש התלוי בגמ"ח וחי חיי עוני, וכי אכיפת הסכם הגירושין אינה מותירה לו כיום מינימום לקיום אנושי מינימלי

בית הדין הרבני בחיפה הפחית ב-50% את דמי המזונות של אב קשיש בגיל 74 שהביא לעולם שני ילדים מנישואיו לאישה הצעירה ממנו ב-34 שנים. הדיינים פסקו כי במקרה זה ניכר שינוי נסיבות מהותי של האב שהפך מיהלומן אמיד לקשיש החי חיי עוני, וכי אכיפת הסכם הגירושין אינה מותירה לו כיום מינימום לקיום אנושי מינימלי, לאחר מיצוי כל פוטנציאל השתכרותו.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בני הזוג נישאו בצרפת ב-2002 כדת משה וישראל, כאשר האב היה בן 60 ואשתו היתה בת 26. לבעל היו אלה נישואים שניים, ואילו לאישה נישואים ראשונים. מנישואין אלו נולדו להם שני ילדים.

הצדדים התגרשו במאי 2008, אך חזרו לחיות לאחר הגט ללא חופה וקידושין ובית הדין סידר לצדדים גט נוסף. השניים חתמו על הסכם גירושין, והמזונות הועמדו על סך של 3,000 שקל.

האב היה יהלומן אמיד כאשר נשא את האישה ואף לאחר הגירושין. גם בזמן החתימה על הסכם הגירושין, הוא היה אמיד והיה לו די והותר כספים למחייתו. האב עזר לאישה בטיפול הילדים, הסיע את האישה, ואף הלווה לה כספים כשנתבקש על ידה, לדבריו בסכום של למעלה מחצי מיליון שקל, והוא מגבה את דבריו בתצהיר שהגיש לבית המשפט לענייני משפחה ובו פירט את הכספים שהלווה לאישה.

כמו כן, לדברי האב הוא שילם לאישה בתשלום אחד ומראש את כל סכום המזונות המגיע לאישה משנת 2010 ועד מרץ 2014. האישה מאשרת זאת בחתימתה, שאכן קיבלה את המזונות מראש.

נכון להיום, האב הוא בן 73 ומתקרב לשנתו ה-74, מתגורר בדירה רעועה שהייתה שייכת להוריו, לאחר פטירתם נתנו לו אחיו להתגורר בדירה, והוא אף מקבל סל של מצרכים מדי שבוע לאור מצבו הכלכלי הירוד. האב הוא גם לקוח מוגבל בבנק, והכנסתו לא מספיקה לו לתשלום חשבונות שוטפים כמו חשמל, מים וארנונה. והוא אף קיבל התראות לניתוק המים עקב חובו.

לדברי האישה, במשך כל חיי הנישואין הן בצרפת והן בישראל היא הכירה אותו כיהלומן אמיד, כאשר גם כשעלו לארץ וגרו יחדיו בתקופת נישואיהם, התעסק התובע ביהלומים, כפי שנהג לעשות זאת כל חייו. כמו כן לדברי האישה, היא חייתה במהלך נישואיה עם שני ילדיה ברמת חיים גבוהה, שמומנה על ידי האיש, דבר שהתאפשר בזכות עסקיו של הבעל בתחום היהלומים.

הדיינים ציינו שהאב אינו מכחיש זאת אולם טוען כי "כשהיה כסף נתתי בשפע, ואף לא החסרתי מהאישה והילדים דבר, וזאת האישה יכולה להעיד. נכון להיום אין לי, אני בקושי שורד".

הדיינים הרב דניאל אדרי, הרב אייל יוסף והרב דוד בר שלטון פסקו כי במקרה זה, "אין מדובר באדם צעיר אשר כוחו במתניו. מדובר באדם מבוגר, בגיל 73 המתקרב לשנת ה-74, גדול מאשתו בכ-35 שנה, בזמן נישואיהם האישה הייתה בת 26 והאב היה בגיל 60 ויותר, האב נכון להיום אינו יכול לעבוד בעבודה אחרת, סובל מדיכאונות וחרדות ובעיות נפשיות פסיכולוגיות. כמו כן ניסה להתאבד בגלל הדיכאון והחרדה. גם אם ירצה, לא יהיה מקום עבודה שירצה להעסיק אדם בגילו. נכון להיום, האב מקבל קצבת זקנה ואין לו יכולת כלכלית כמו שהייתה לו בעבר בהיותו עובד כיהלומן. נכון להיום האב אינו עובד, וגם אין ביכולתו לעבוד בגיל זה. האב מקבל סל מצרכים מהגמ"ח... מדי שבוע. גם את קצבת הזקנה אינו מקבל, מאחר שהאישה הטילה עיקולים על תגמולי הביטוח לאומי שהאב אמור לקבלם, ומובן שסכומים אלו אינם מגיעים לכלל המזונות להם חייב התובע לתת לילדיו. אין ספק שאם האב היה צעיר וכוחו במותניו, בית הדין היה מחייבו לצאת לעבוד בכל עבודה שהיא ולפרנס את ילדיו".

הדיינים הוסיפו בפסק דינם כי "אין ספק לבית הדין שאם נבוא ונבחן בראייה השוואתית, בין מצב הדברים ערב חתימת ההסכם לבין מצב הדברים בעת הגשת התביעה להפחתת המזונות, ניווכח שיש שינוי נסיבות מהותי. האב, לדבריו ולדברי האישה, היה אמיד בזמן חתימת ההסכם ונתן בשפע לאישה ולילדים ולא חסך מהם מאומה. יותר מזאת, האב שילם לאישה את המזונות מראש לכמה שנים בתשלום אחד. לדבריו, הלווה לאישה מאות אלפי שקלים שלא קיבלם בחזרה. כל הרואה משתכנע שהאב היה נותן בעין יפה, וקשה לומר שעכשיו מעמיד פנים של עני, שאין לו דבר, ובשביל זאת מוכן להתאבד ולהתבזות כך בשביל הכסף. לדעת בית הדין האב דובר אמת ואכן מצבו הכלכלי קשה".

הדיינים הוסיפו כי האישה עובדת ומרוויחה היטב, מקבלת מזונות בסך של 3,000 שקל וכן 2,000 שקל מזונות מאביו של הבן הצעיר שנולד לה מחוץ לנישואים. בסך הכל, עומד הסכום שמקבלת האישה מידי חודש על יותר מ-10,000 שקל. היא חיה חיי פאר עם בן זוג עשיר בזיכרון יעקב, ואילו בידי האב אין פרוטה כדי לקיים את חייו במינימום הנדרש.

במישור העקרוני נפסק על ידי בית הדין הרבני כי "בבוא בית הדין להחליט האם להשאיר את ההסכם על כנו, אין ספק שיש לבחון האם האכיפה של ההסכם מותירה לחייב מינימום לקיום אנושי מינימלי, לאחר מיצוי כל פוטנציאל השתכרותו והתחשבות ברכושו, וכאמור התשובה על שאלה זו – שלילית. לאור האמור, הן מבחינת ההלכה והן מצד החוק, יש לקבל את תביעת האב, ולשנות את סכום המזונות, ולהעמידם נכון להיום על סך של 1,500 שקל לחודש".

 

תיק 559892/18

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה