אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עוה"ד לא הגיש ראיות חדשות ונתבע במיליון שקל; ביהמ"ש: פסק הדין לא היה משתנה

צילום: Getty images Israel

עוה"ד לא הגיש ראיות חדשות ונתבע במיליון שקל; ביהמ"ש: פסק הדין לא היה משתנה


10.01.2016 | ליאור שדמי שפיצר

הלקוח שהפסיד במשפט טען כי עורך הדין התרשל בכך שהגיש בקשה לראיות נוספות אך לא בדק אם היא התקבלה ולא הגיש את הראיות. ביהמ"ש קבע כי גם אם היתה רשלנות מצד עורך הדין, לא היה בכוחן של הראיות החדשות לשנות את תוצאת פסק הדין ואת התרשמותו השלילית של בית המשפט מאמינותו של התובע

בית משפט השלום דחה תביעה שהגיש לקוח נגד עורך דינו בסך של כמיליון שקל, בעקבות הפסד במשפטו, בטענה כי עורך הדין התרשל בכך שהגיש בקשה לראיות נוספות אך לא ידע כי היא התקבלה ולכן לא הגיש את הראיות לבית המשפט. השופט יעקב שקד קבע כי אכן היתה רשלנות במקרה זה, אולם אין כל קשר סיבתי בין הראיות החדשות לתוצאת פסק הדין, שלא היתה משתנה גם אם אלו היו מוגשות.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

עו"ד גיל בר זוהר ייצג את התובע בתביעה כספית, שבמסגרתה הוא נתבע יחד עם נתבעים נוספים וחויב לשלם לאחיו סכום של 280 אלף שקל. עניינה של התביעה היה טענתו של אחיו של התובע לפיה התובע מכר משאית השייכת לו לצד שלישי ולא העביר אליו את כספי התמורה. טענת ההגנה העיקרית של התובע בהליך הקודם היתה כי המשאית נרכשה על ידו מאחיו במסגרת רכישת עסקו. טענה זו נדחתה בפסק הדין ונקבע בין היתר כי התובע לא שילם את תמורת המשאית ולכן לא היה רשאי למכור אותה לאחר. גם ערעור שהגיש התובע על פסק הדין, באמצעות עו"ד בר זוהר, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי.

בכתב התביעה בהליך זה טען התובע כי טרם הליך ההוכחות, עלה בידי עורך הדין להשיג ראיות חשובות חדשות, והוא עתר בשמו של התובע לקבלתן כראייה. בקשתו התקבלה, אולם לטענת התובע, הנתבע לא ידע על קבלת הבקשה, לא הציג את הראיות ואף הלין במסגרת הערעור על פסק הדין כי לא התאפשרה הגשתן.

התובע טען כי לו היו מוגשות הראיות החדשות, היתה התביעה נגדו נדחית. על כן, הוא עתר לחייב את הנתבע בנזקים שנגרמו לו לטענתו בשל רשלנות זו בסך כולל של 973 אלף שקל, הכוללים את הסכום שבו חויב במסגרת פסק הדין – המשוערך לסך של 450 אלף שקל, את הוצאות הערעור, את הסכום ששילם לנתבע עבור ייצוגו בסך של 53 אלף שקל וכן נזקים נוספים בשל נקיטת הליכי הוצל"פ לגביית פסק הדין ובשל עוגמת הנפש.

הנתבע טען בכתב הגנתו כי החלטת בית המשפט שהתירה את הגשת הראיות החדשות לא הגיעה לידיו למרות בירורים שערך, אולם הודה הלכה למעשה כי לא בדק אם ניתנה החלטה בבקשה. עם זאת, טען הנתבע כי קביעותיו של בית המשפט אינן מותירות מקום לספק בנוגע לחיוב התובע, שלא נמצא מהימן, ולא היה בכוחן של הראיות החדשות להפוך את הקערה על פיה ואלו היו אף מחמירות את מצבו של התובע.

השופט יעקב שקד קבע כי אין ספק שפרקליט המגיש בקשה אמור לברר מהי ההחלטה שניתנה בה, קל וחומר כאשר מדובר בבקשה לראיות נוספות טרם הוכחות. הנתבע לא נהג כך ולא ידע טרם ההוכחות כי הבקשה התקבלה ובכך התרשל, קבע השופט שקד. יחד עם זאת, הבהיר השופט, לא היה בכוחן של הראיות החדשות לשנות את תוצאת פסק הדין.

"מטבע הדברים קיים קושי אינהרנטי לדון בקשר הסיבתי לנזק כתוצאה מרשלנות של פרקליט בניהול משפט", כתב השופט בפסק הדין. "קיימים מקרים מובהקים של רשלנות, דוגמת מצב שבו עורך הדין לא מגש כתב הגנה במועד וניתן פסק דין בהיעדר הגנה. גם במקרה כזה, בית המשפט אמור 'לשער' מה היה קורה אם היה מוגש כתב הגנה, קרי האם היתה הגנה לגוף העניין".

במקרה זה, ציין השופט, מדובר באי הגשת ראיות אף שהגשתן אושרה, אולם עדיין מדובר במהלך היפותטי בבסיסו, שאינו ראוי שייעשה, במיוחד כאשר לא מדובר בראיות ניצחות המוכיחות למעלה מכל ספק את גרסת התובע.

עוד ציין השופט כי בית המשפט דחה את גרסתו של התובע כי הוא רכש את המשאית מאחיו במסגרת רכישת עסקו בסכום כולל של 224 אלף שקל, ולכן היה רשאי למכור אותה. זאת, בין היתר משום שטיוטת ההסכם בין הצדדים הדנה במכירת העסק לא נחתמה ולא הוצג כל הסבר מספק לכך על ידי התובע. התובע אף לא הוכיח ששילם סכום כלשהו עבור העסק, לא הביא כל ראיה כי שחרר את השעבוד מהמשאית ואף טען כי הוא שילם לאחיו כ-160 אלף שקל יותר מהסכום שננקב בהסכם שלא נחתם, מבלי שסיפק לכך כל הסבר.

בית המשפט קבע כי שקריו של התובע היו כל כך בולטים, שלא ניתן כלל לתת אמון בעדותו באשר ליום המכירה, ומהימנותו מצטרפת לספקות הרבים המתעוררים בכל הנוגע להתנהלותו מול אחיו. בית המשפט המחוזי אימץ את קביעותיו של השלום, ואף שההלכה מורה שאין מתערבים בקביעות עובדתיות, סקר המחוזי חלק מהראיות וחזר על ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא.

השופט שקד התייחס לראיות החדשות, בהן תמלול שיחה בין התובע לאחיו המתייחסת להמחאות שנמסרו לו ולא כובדו, והבהיר כי אף אם מדובר בהמחאות שנמסרו לאח עבור המשאית, הרי שאלה לא כובדו ובכל מקרה מדובר בשליש משווי המשאית.

השופט דחה את טענת התובע כי עורך הדין עצמו ראה חשיבות לראיות החדשות, משום שבבקשה להגשתן הוא ציין כי יש בהן "חשיבות ניכרת" להכרעה בפסק הדין. בעניין זה קיבל השופט את גרסתו של הנתבע והדגיש כי העובדה שזה טען בשם לקוחו כי לראיות החדשות חשיבות ניכרת, אין פרושה כי אכן כך הדבר. "פרקליט עושה ואמור לעשות כל שלאל ידו על מנת לייצג את לקוחו במסגרת החוק, וברור כי הטענה כי מדובר בראיות חשובות נטענה על מנת לשכנע את בית המשפט לקבלן".

לאחר סקירת הראיות החדשות קבע השופט שקד כי אלו לא יכלו לשנות מקביעתו של בית המשפט בפסק הדין לפיה התובע אינו אמין ולא שילם עבור העסק או המשאית של אחיו דבר.

עוד נקבע כי התובע לא הוכיח את נזקיו או כי הוא זכאי להשבת שכר הטרחה ששילם לעורך הדין, למרות הפגם בייצוג, המצומצם בהיקפו ביחס לייצוג בהליך בכללותו, בכל הנוגע לרשלנות בהגשת הראיות החדשות.

נוכח נסיבות העניין, סכום התביעה והתרשמותו של השופט שקד כי היא נקבע בסכומים מופרזים ביחס לרכיבי הנזק ללא כל ביסוס, התובע ישלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 40 אלף שקל.

 

ת"א 37133-12-11

 

המחיר של תביעת רשלנות מופרכת נגד עוה"ד– חיוב של 100 אלף שקל בהוצאות

 

עורך הדין השתהה בהגשת התביעה, הלקוח הפסיד את מרבית הפיצוי בשל התיישנות

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.