אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > ביטול פעילות המנ"ת בתביעות ליקויי בנייה היה טעות יקרה

עו"ד צבי שטיין

ביטול פעילות המנ"ת בתביעות ליקויי בנייה היה טעות יקרה


10.01.2016 | עו"ד צבי שטיין

ביטול המחלקות לניתוב תיקים בבתי המשפט יצר סחבת מוגברת בטיפול בתביעות ליקויי בנייה, בזבוז משווע של שעות שיפוט ועינוי דין לתובעים, שנמנע מהם כל סיכוי ריאלי לסיים את הסכסוך בפשרה בשלב מוקדם של ההליך. עו"ד צבי שטיין קורא להחזיר את פעילות המנ"ת ולהותיר את הליך הגישור לשיקול דעתם הבלעדי של הצדדים

זכורות לי היטב ה"ישיבות המקדמיות" שהתקיימו בשנות השבעים ואילך בבית משפט השלום בתל אביב בפני כבוד הרשם בר דיין. הישיבות המקדמיות התקיימו בזמנו באולם רחב ידיים שהיה ממוקם בצמוד לגזברות בית משפט השלום בתל אביב.

בכל הכבוד, הישיבות המקדמיות לא היו מועילות במיוחד, אפילו מיותרות. כך גם התייחסו אליהן עורכי הדין. בפני כבוד הרשם בר דיין הייתה מונחת ערימה גדולה מאד של תיקים, בערך 100-150 תיקים. כל שנעשה בישיבה זו היה לבדוק אם הוגש כתב הגנה בתיק, אם שני הצדדים הצדדים היו נוכחים או מיוצגים, ומיד היה נקבע מועד להמשך הדיון בתיק. הרכב הנוכחים בישיבות אלה היה רוב מוחלט של מזכירות ופקידות ממשרדי עורכי הדין, מספר מתמחים וקומץ עורכי דין.

בהמשך הדרך, הלכו לעולמן הישיבות המקדמיות ואותן החליף קדם המשפט. גם אולמו של כבוד הרשם בר דיין שינה את פניו ובמשך תקופה מסויימת "התארח" בו ארכיב בית משפט השלום. את הארכיב החליפו מאוחר יותר אולמות שיפוט קטנים הממוקמים בקומת הכניסה, בצמוד למזכירות בית המשפט השלום בתל אביב.

לפני מספר שנים נפל דבר בהנהלת בתי המשפט והוקמו מחלקות המנ"ת – מחלקת ניתוב תיקים. בראש כל מחלקה הוצבו עורכי דין, שתפקידם היה לנתב ולייעל את הטיפול בתביעות השונות, לרבות תביעות בגין ליקויי בניה. אולם, לפני תקופת מה, הופסקה משום מה, בקול ענות חלושה, פעילותן של מחלקות המנ"ת בבתי משפט השלום.

בזבוז משווע של שעות שיפוט

כאשר הייתה מוגשת תביעת בגין ליקויי בנייה, אנשי המנ"ת היו בודקים אם התביעה הסתמכה על חוות דעת של מהנדס ונתבעו פיצויים רק בגין ליקויי בניה, או שמא נתבע בתביעה גם פיצוי בגין ראש נזק של ירידת ערך, שהסתמך על חוות דעת של שמאי מקרקעין. בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה, הייתה המנ"ת מפיקה החלטה מעין שיפוטית בה נקבעו, בין היתר המועד לישיבת קדם המשפט ושם השופט שיידון בתוק, מונה מומחה מטעם בית המשפט ונקבעו שכרו, המועד שבו על הצדדים להעביר לו את החומר מטעמם והמועד שבו עליו לסיים את הכנת חוות דעתו.

כאשר הצדדים היו מגיעים לישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק, כבר הייתה מונחת בפניהם ובפני בית המשפט חוות דעתו של המומחה, שאלות ההבהרה שהופנו אליו מטעם בית המשפט על ידי הצדדים ותשובותיו לשאלות אלו.

במצב דברים זה, משהמחלוקת העיקרית בתיקים מסוג זה הוכרעה על ידי המומחה מטעם בית המשפט, נוצר סיכוי רב יותר לכך שהצדדים יוכלו לסיים את התיק בפשרה, ואכן תיקים רבים הסתיימו באותה ישיבה, או בישיבת קדם משפט נוספת.

ביטול פעילות המנ"ת יצר סחבת מוגברת בטיפול בתביעות ליקויי בנייה ובזבוז משווע של שעות שיפוט, וכפועל יוצר מכך גם בזבוז זמנם של כל המתדיינים ועינוי דין לתובעים בעיקר.

כיום, כפי שהדבר היה נהוג לפני הקמת המנ"ת, מגיעים הצדדים לישיבת קדם המשפט הראשונה מבלי שמתבצעים הליכים כלשהם עובר למועד זה. במקרה הטוב (ולא תמיד), ממנה בית המשפט בישיבה זו את המומחה מטעמו. מעבר לכך, אין דברים מיוחדים לעשות בישיבה זו. הנה הישיבה הראשונה שבוזבזה לריק ולשווא.

המומחים שמתמנים כיום על ידי בית המשפט בדרך כלל דורשים לקבל שכר טרחה גבוה משמעותית מהשכר שהיה נפסק להם בזמנו על ידי המנ"ת – תחילה 4,000 שקל בצירוף מע"מ ובשלב מסוים השכר הועלה ל-5,000 שקל + מע"מ – שכר ראוי לכל הדעות, ולא זכור לי מקרה שבו מומחה סירב לקבל את המינוי בגלל נושא שכר הטרחה.

בשלב הזה, במקרים רבים, כאשר המומחה מטעם בית המשפט מבקש לקבל שכר טרחה שהוא גבוה מדי לדעתו של מי מהצדדים, פונה האחרון לבית המשפט ומגיש התנגדות לשכר המבוקש. בית המשפט נאלץ לבזבז את זמנו בקריאת הבקשה ובמתן החלטה לתגובת המומחה ויתר הצדדים. משמוגשות תגובות הצדדים, לרבות זו של המומחה (ובדרך כלל הן אינן מוגשות בו זמנית), מובא התיק פעמיים נוספות לשולחנו של השופט לעיונו ולמתן החלטה. הרי לנו דוגמא קלאסית לבזבוז נוסף בזמנו של בית המשפט והצורך לעסוק בדברים, שבעבר, כאשר תפקדה המנ"ת, בדרך כלל לא היו מגיעים כלל לשולחנו. למותר לציין, כי כל עוד אין החלטה סופית של בית המשפט לגבי שכרו, המומחה אינו מתחיל בתפקידו ובכך מתבזבז זמן יקר ונגרם עינוי דין לצדדים המתדיינים.

לאחר שבשעה טובה ומוצלחת, מסתיים הנושא של קביעת שכרו של המומחה, חולפת לרוב תקופה של מספר חודשים ומגיעים לישיבת קדם המשפט השנייה. אם התובעים הם ברי מזל, אזי המומחה מטעם בית המשפט יספיק, בזמן שנותר לו מההחלטה הסופית לגבי שכרו ועד לישיבת קדם המשפט, להכין את חוות דעתו. אם לא, יגיעו הצדדים לישיבת קדם המשפט ויודיעו לכבוד בית המשפט כי המומחה טרם הגיש את חוות דעתו, ותקבע ישיבת קדם משפט שלישית. הנה הישיבה השניה שבוזבזה לריק ולשווא.

ישיבת קדם המשפט השנייה בדרך כלל מבוזבזת לשווא גם אם המומחה הספיק להגיש את חוות דעתו, מכיוון שעל פי רוב, הצדדים מתייצבים בשלב זה ומודיעים כי הם טרם הספיקו ללמוד את חוות הדעת וברצונם להפנות למומחה שאלות הבהרה, כפי זכותם על פי התקנות. בנסיבות אלה אין מנוס, ובית המשפט נאלץ לקבוע ישיבת קדם משפט שלישית.

מאמצי המערכת מופנים לכיוון הלא נכון

במערכת המשפטית שוקדים כל העת על מציאת פתרונות וחלופות על מנת לייעל את הדיון, לחסוך זמן שיפוט של השופטים ולחסוך בזמנם של הצדדים המתדיינים. לשם כך, פותחו הליכי הבוררות, הוקמו מחלקות גישור בבתי המשפט, הוטלה חובה על הצדדים המתדיינים לקיים פגישת מהו"ת חובה בפני מגשרים חיצוניים, בנוסף לישיבות המתקיימות בבתי המשפט, וכתנאי להמשך הדיון בפני בית המשפט, ואף נשמעים קולות כיום להפוך את הגישור להליך חובה, תוך שלילת זכותם הבסיסית של אזרחי המדינה לפנות לערכאות הרגילות.

על רקע המאמצים המסיביים שעושה המערכת המשפטית והנהלת בתי המשפט כדי לייעל את הדיונים ולהקטין את העומס הרובץ על השופטים, בכל הכבוד, ביטול המנ"ת נראה תמוה ביותר.

אם יוחזרו מחלקות המנ"ת לתפקד, ייחסכו ישיבות רבות ומיותרות של בתי המשפט. כפי שראינו לעיל, כמעט בכל תיק. תכפילו את זה במספר התביעות המוגשות לבתי המשפט ותקבלו כמות מדהימה של אלפי(!!) שעות שיפוט שמבוזבזות, סתם כך, עקב השינוי שנוצר בעקבות הפסקת פעילותן של המנ"ת.

תובעים מוצאים עצמם נפגעים מביטול המנ"ת גם משום שהתמשכות ההליכים מעבר לשלוש ישיבות קדם משפט מונעת מהם כל סיכוי ריאלי לסיים את הסכסוך בפשרה בשלב מוקדם של ההליך, באופן שיאפשר להם לקבל בחזרה את מרבית סכום האגרה ששילמו לצורך פתיחת ההליך במקרה של פשרה. כך אובדת יעילותו של מנגנון אשר אמור לתמרץ צדדים להקדים ולהתפשר בהליך.

לדעתי, יש לחדש לאלתר את פעילות המנ"ת בבתי המשפט, דבר שיחסוך אלפי שעות שיפור שמבוזבזות כיום סתם כך, לריק ולשווא. יש להותיר את הליך הגישור כהליך וולנטרי בלבד של הצדדים המתדיינים, לפי שיקול דעתם הבלעדי ובשום פנים ואופן אין להופכו להליך חובה. הפיכת הליך הגישור להליך חובה כמוה, כהפרטת המערכת המשפטית ופגיעה אנושה בזכות היסוד של אזרחי המדינה לגישה לערכאות בתי המשפט.

על המערכת המשפטית לייעל את עצמה מבפנים, לבדוק כיצד והיכן ניתן לשפר ולייעל את המצב בתוך המערכת, ולא לחפש חלופות אחרות מחוץ לה.

 

עו"ד צבי שטיין הוא עורך דין, נוטריון ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה, כשלים בבניה וירידת ערך במשך למעלה מ-35 שנים. http://www.zvistein-lawoffice.co.il/

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

כל הטעויות במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתביעות ליקויי בנייה

 

הליך הגישור בתביעות ליקויי בנייה – יקר, ארוך ולא אפקטיבי

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה