אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אמצעי לחץ: הצעת חוק תסמיך את רשות המיסים לחלט כספים ורכוש של מעלימי מס

צילום: istock

אמצעי לחץ: הצעת חוק תסמיך את רשות המיסים לחלט כספים ורכוש של מעלימי מס


04.01.2016 | ליאור שדמי שפיצר

הצעת החוק שנדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט מציעה להוסיף לרשימת עבירות המקור שבתוספת לחוק איסור הלבנת הון גם עבירות מס שנעברו בכוונה להשתמט מתשלום מס. בוועדה הומלץ להגביל את השימוש בהוראת החילוט הנרחבות שבחוק רק למקרים של "כרישי פשע", שבהם העלמת המס היא בסכומים גבוהים מאוד של מיליוני שקלים

הצעת חוק להעמקת גביית המסים מבקשת להסמיך את רשות המסים לחלט כספים ורכוש של מעלימי מס. הצעת החוק שנדונה היום (ב', 4.1) בוועדת החוקה, חוק ומשפט תאפשר לרשות לחלט את ביתו, מכוניתו, חשבון הבנק, העסק ולמעשה את כל רכושו של מעלים מס, גם אם לרכוש אין קשר ישיר לעבירת העלמת המס.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הצעת החוק כוללת שני תיקונים הנוגעים ליחסים שבין רשות המסים לבין הרשות לאיסור הלבנת הון. מוצע להוסיף לרשימת "עבירות המקור" שבתוספת לחוק איסור הלבנת הון עבירות מס שנעברו בכוונה להשתמט מתשלום מס. לתיקון זה יש השלכה בכמה מישורים: ענישה פלילית, חילוט, סמכויות אכיפה והעברת מידע.

עוד מוצע בהצעת החוק, להגדיר את רשות המסים כאחד הגופים שיהיו רשאים לקבל מידע ממאגר הרשות לאיסור הלבנת הון, בדומה למשטרה ולגופי הביטחון. המשמעות היא שניתן יהיה להעביר לרשות המסים מידע מהמאגר לצורך חקירה ומניעה של עבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות המס המוצעות.

בייעוץ המשפטי של הוועדה סבורים כי ככל שיוחלט להוסיף את עבירות המס המוצעות לרשימת "עבירות המקור", יש לצמצם זאת רק למקרים של "כרישי פשע", דהיינו מקרים בהם העלמת המס היא בסכומים גבוהים מאוד של מיליוני שקלים.

היועצים המשפטיים סבורים כי יש בהצעת החוק פוטנציאל להפעלת לחץ לא מידתי על חשודים, אשר יכול להשפיע על ניהול ההליך הפלילי, במיוחד כשמדובר בהתנהגויות "קלות". לכן, מוצע לשקול את האפשרות להגביל את השימוש האפשרי בהוראות החילוט הנרחבות שבחוק איסור הלבנת הון בשלבי הביניים שעד להרשעה, בכל הנוגע לחקירה של עבירת מס. בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי נכתב עוד כי תכליתו של החוק לאיסור הלבנת הון הייתה מצומצמת למלחמה בפשיעה החמורה, בפשיעה המאורגנת ובמימון טרור, וכי ההסדרים המוצעים אינם מתאימים לחוק שתכליתו מלחמה בעבריינות כלכלית.

גם בנושא היקף הרכוש המחולט הצביע הייעוץ המשפטי על קשיים בהצעה. על פי הפרשנות שניתנה לחוק על ידי בתי המשפט, המשמעות המעשית של החלת ההסדרים שבחוק על עבירות מס היא כפולה: ניתן יהיה לחלט את סכום המס שנחסך לעבריין כתוצאה מעבירת המס וכל סכום המעורב בעבירת המס. גם כספים של העסק שבתוכם עורבב הסכום המעורב בעבירת המס, ייחשב ל"רכוש אסור" שיהיה ניתן לחלטו. הדבר מעורר את השאלה האמנם מוצדק להרחיב את ההסדרים שנועדו למלחמה בפשיעה חמורה ומאורגנת ומימון טרור גם על עבירות מס. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה של צו חילוט זמני עד לסיום ההליכים הפליליים, שבו ניתן יהיה לחלט בחילוט זמני סכומים ניכרים מתוך מחזור של עסק, דבר שיכול לשתק כמעט לחלוטין את פעילות העסק.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר בפתיחת הדיון "אנו מנסים להיאבק בהון השחור שמוערך בכ-200 מיליארד שקל, סכום שיכול למוטט מדינה. אם היינו גובים עוד 10 מיליארד שקל יכולנו לפתור בעיות רבות בתקציב המדינה. אולם, אנו צריכים לשמור על זכויות וכבוד האזרח". סלומינסקי אמר כי הוא מבקש לשנות כמה סעיפים בהצעת החוק.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד לילך וגנר, שהציגה את הצעת החוק אמרה "ההסדרים בהצעת החוק ראויים ונדרשים לצורך מלחמה בהון השחור ובמעלימי מס". וגנר הציעה שהפרקליטות תקבע לתביעה הנחיות מתי יעשה שימוש בחוק ובכל מקרה לא כנגד עבריינים קלים.

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד ד"ר שלומית ווגמן, אמרה כי "ארגוןFATF  חייב את כל המדינות החברות בו לכלול את עבירות המס כעבירת מקור". לדבריה, "נרמז לנו כי להיעדר עבירה זו כעבירת מקור עלולה להיות השפעה עצומה ומרחיקת לכת. לרבות פגיעה בהצטרפות של מדינת ישראל לארגון, בשיתוף הפעולה העסקי והפיננסי, במוניטין ובשיתוף הפעולה המודיעיני והבינלאומי. מדינה שלא נכללת בדרישות החקיקה הבינלאומיות תיכנס לרשימה שחורה, מה שישפיע על הסחר והיחסים הכלכליים בין המדינות. היום 196 מדינות וטריטוריות מצייתות לדרישות הארגון ואנו מחויבים להמלצות הארגון שנשענות על אמנות רבות של האו"ם. הרציונל בכך הוא מגמה עולמית של שיתוף פעולה למניעת עבירות מס ומאבק עולמי בפשיעה הכלכלית".

לדברי המשנה לפרקליט המדינה עו"ד יהודה שפר, "מנתוני פרקליטות מיסוי וכלכלה עולה כי בשנת 2015 הוגשו 27 כתבי אישום בגין העלמות מס, כל אחד מהם בחשד להעלמה של מיליון עד 30 מיליון שקל.  תיק ממוצע עוסק בהעלמת שבע מיליון שקל. לדבריו, לבקשת חשוד בהעלמת מס של עד 750 אלף שקל, אנו נמיר את האישום בכופר. מספר התיקים הקטן נובע ממגבלת פרקליטים ושופטים. אנו מסוגלים להתמודד עם 30 כתבי אישום בשנה בלבד.

נציגת לשכת עורכי הדין עו"ד יעל גרוסמן אמרה כי השאלה היא האם החוק דרוש לצורך שיפור האכיפה נגד מעלימי מס. "יש לרשות הרבה מאוד כלים שהם לא מיצו אותם עקב מצוקת כוח אדם".

נציג לשכת רואי החשבון עו"ד ג'ק בלנגה אמר "אם החוק היה היום בתוקף, היו מחלטים כסף רב לדוגמנית מפורסמת שנחקרה בתקופה האחרונה".

ראש רשות המיסים משה אשר הוסיף כי "אסור לנו להמעיט מערך עבירות הון שחור. גניבת רכב ועבירות כלכליות נוספות נכללות היום בעבירת מקור. התופעה גדולה ומשמעותית וצריך לעשות לה סוף. בתיקים קטנים אנחנו לא פותחים בחקירות פליליות. לעומת זאת, סכומים גדולים יגיעו לאישומים פליליים. הגיע הזמן שגניבה מהקופה הציבורית תיענש בכל חומרת הדין".

יו"ר הוועדה השיב לראש רשות המיסים "אתה סותר את דבריך. היום ניתן להעניש עד שבע שנות מאסר, בגין העלמת 30 אלף שקל בלבד, ואתה לא עושה את זה. יש לכם יכולות ואתם לא עושים בהם שימוש. אז אני אתן לך אפשרות להכפיל את העונש פי כמה?"

ח"כ אורלי אבקסיס-לוי הביעה חשש מהכיוון שרשות המסים הולכת אליו. "לפי ההצעה, כל בייביסיטר שתיתפס שהעלימה מס, תבקשו להכניס אותה ל-10 שנות מאסר. אתם הולכים על מדרון חלקלק", טענה.

הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק ולהכינה לקריאה שנייה ושלישית.

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.