אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש חייב את בנק יהב לבטל הגבלה על חשבון לקוח ולכבד שיק שסורב

צילום: istock

ביהמ"ש חייב את בנק יהב לבטל הגבלה על חשבון לקוח ולכבד שיק שסורב


03.01.2016 | ליאור שדמי שפיצר

השופט יעקב גולדברג קבע כי למבקש היה יסוד סביר להניח כי התקיים נוהג שלפיו אפשר הבנק לכבד את השיק גם תוך חריגה ממסגרת האשראי, והבהיר כי סנקציה גורפת של הגבלת חשבון ללא התחשבות בניקיון כפיו וחוסר אשמו של הלקוח אינה משרתת את תכלית החקיקה – להילחם בתופעת פיזור שיקים ללא כיסוי

בית משפט השלום קיבל בקשה שהגיש לקוח לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, וחייב את בנק יהב לכבד שיק על סך של 255 שקל, האחרון ברשימת עשרה שיקים שסורבו על ידי הבנק, שסירובו הוביל להגבלת חשבונו של המבקש. השופט יעקב גולדברג קבע כי נוכח מצג הבנק, למבקש היה יסוד סביר להניח כי התקיים הסכם שמכוחו הייתה על הבנק חובה לפרוע את השיק, ולכל הפחות לא לסרב לכבדו. עוד נקבע כי השיק נשוא הליך זה לא ייכלל במניין השיקים שסורבו, ומשכך, וככל שלא סורבו שיקים נוספים לאחר מכן, תתבטל הגבלת חשבונו של המבקש.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת המבקש, הוא נהג בעבר להפקיד המחאות ביום שבו היו אמורות להיפרע המחאות מהחשבון, או למחרת יום הפירעון, וזאת בהתאם למוסכם ולנהוג בינו לבין הבנק, אשר כיבד את ההמחאות שמשך על פי נוהג זה. אולם, לטענתו, ב-17 בספטמבר 2015 התקשרה אליו נציגת הבנק לברר אם יהיה כיסוי בחשבונו לשיק שמועד פירעונו חל יום קודם לכן, ואמרה כי חבל שחשבונו יוגבל בגלל סירוב שיק בסכום כה קטן וכי הבנק יכבד את השיק. עוד נטען כי נציגת הבנק הודיעה למבקש על מינוי מנהל חדש לסניף והציע לו לקבוע פגישה עם המנהל לצורך ריכוז הלוואות שונות שנטל להלוואה אחת בסניף, שאותה יחזיר בתשלומים חודשיים.

המבקש טען כי למחרת היום, הוא נפגש עם מנהל הסניף וחתם על טופס בקשה לריכוז הלוואות. לטענתו, הבנק הציג בפניו מצג שבכוונתו לכבד את השיק העשירי, אך התברר לו להפתעתו כי הבנק נהג בחוסר תום לב והגביל את החשבון ללא התראה או אזהרה מראש, בניגוד למצב שהציג בפניו. הגבלת החשבון גרמה לו לטענתו לנזק כבד, פגעה ביכולתו לנהל את עסקיו והסבה נזק לשמו הטוב.

הבנק טען מנגד כי מאז נפתח החשבון בפברואר 2014 סורבו למבקש חיובים והמחאות רבים, דבר המעיד על התנהלות לא תקינה בחשבונו. עם זאת, הבנק הודה כי ניתן למבקש סיוע כנגד התחייבויות מפורשות מצדו להגיע לסניף ולהפקיד כספים לכיסוי חיובים ספציפיים, אך בשלב מסוים הוא החל לחרוג חריגות משמעותיות ממסגרת האשראי וצוות הבנק ניהל עמו שיחות רבות בעניין זה. הבנק דחה בתוקף את הטענה כי הובטח למבקש לכבד את השיק העשירי וטען כי גם בקשתו לאיחוד הלוואות נדחתה מאוחר יותר. לטענת הבנק, כבר בינואר 2015 נשלחה למבקש התראה לפני הגבלה, כך שהוא ידע היטב את מצבו ואת משמעות סירוב שיקים נוספים בחשבונו. הבנק הפנה גם להוראות בנק ישראל האוסרות על הבנקים לאפשר לבעלי החשבונות לחרוג ממסגרת האשראי אפילו בשקל אחד.

השופט יעקב גולדברג ציין כי במועד הגשת השיק המדובר לפירעון היה חשבונו של המבקש ביתרת חובה של 10,461 שקל, כאשר מסגרת האשראי שלו עמדה על סך של 10,000 שקל. בשלב זה, ציין השופט, היתה חריגת המבקש ממסגרת האשראי קטנה יחסית, והשיק שעמד לפירעון היה בסכום צנוע של 255 שקל. מספר ימים לאחר מכן, הופקדה בחשבונו של המבקש משכורת בסך של 3,000 שקל ויתרת החובה שלו חזרה לתוך מסגרת האשראי. העובדות הנ"ל הביאו את השופט גולדברג למסקנה כי יש ממש בטענת המבקש כי נציגת הבנק הבטיחה לו שהשיק לא יסורב. זאת, בין היתר, נוכח העובדה כי גם בעבר התנהלו ככל הנראה שיחות דומות עם המבקש והתקיים נוהג לפיו ניתנה לו אפשרות להסדיר שיקים ללא כיסוי בטרם יסורבו. בנוסף, לו התכוון הבנק באותו מועד לא לכבד את השיק ובכך להביא להגבלת החשבון, לא היה טעם בניהול שיחה עם מנהל הבנק על ריכוז ההלוואות בסניף, ולא היה טעם בהגשת בקשה בעניין זה. קביעת הישיבה עם מנהל הסניף בעניין ריכוז ההלוואות יום לאחר השיחה עם נציגת הבנק תומכת בטענת המבקש כי שני העניינים אכן נדונו בשיחת הטלפון עם הנציגה כפי שטען. לפיכך, ניתן לראות במצג שהציג הבנק כהבטחה שלא לסרב את השיק לאחר השיחה, כפי שאכן קרה.

השופט התייחס עוד ליתרת החובה בחריגה ממסגרת האשראי שהיתה קטנה יחסית, לסכום הפעוט של השיק ולהפקדת המשכורת מספר ימים לאחר מכן. יש להניח, קבע השופט, כי הבנק צפה את כניסת המשכורת לחשבון וגם מטעם זה היה נכון להציג מצב לפיו הוא לא יסרב את השיק. נוכח האמור, נקבע כי קיימת תשתית עובדתית נסיבתית מוצקה לגרסת המערער, גם אם הדברים לא קיבלו ביטוי מפורט בתיעוד הפנימי שערך הבנק.

עוד העיר השופט כי מאז נחקק חוק שיקים ללא כיסוי ירדה קרנו של השיק כאמצעי תשלום חשוב ונפוץ, אולם גם כיום מדובר באמצעי תשלום מוכר ונפוץ למדי. "תופעת פיזור שיקים ללא כיסוי טרם חלפה מן העולם וטרם קהה עוקצה המכוון כלפי חיי העסקים והציבור", כתב השופט בהחלטתו. השופט ציין עוד את מאמרו של שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בנושא זה ("חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981", הפרקליט מד 449, בעמ' 452 ואילך), שבו עמד על פגיעתה הקשה של סנקציית הגבלת החשבון העלולה לגרום נזק כבד ללקוח שחשבונו הוגבל, כאשר במקרים שבהם הלקוח נעדר אשם, הפעלתה אינה מקדמת את תכלית החוק ואינה מגינה על הציבור מפני פיזור שיקים ללא כיסוי.

"סנקציה גורפת של הגבלת חשבון ללא התחשבות בניקיון כפיו וחוסר אשמו של הלקוח אינה משרתת את תכלית החקיקה, היא עלולה לגבות מחיר כבד ובלתי מידתי מן הלקוח שחשבונו הוגבל עד כדי סגירת עסקו, ובנוסף לכך להזיק לציבור, שאין לו עניין בהגבלת חשבונות שרירותית", כתב השופט גולדברג. "הגבלת החשבון נועדה להוות סנקציה המרתיעה לקוחות מפיזור שיקים ללא כיסוי. הטלת הסנקציה מקום שבו אין אשם תטיל הגבלה מיותרת על חיי העסקים שבצדה מחיר כלכלי מיותר שיושת על הציבור". לשיטתו של עמית, על בית המשפט להעניק משקל להתנהלות שבין הבנק והלקוח, ולנוהג, אם קיים, המאפשר לבנק לאפשר חריגה ממסגרת האשראי משיקולים עסקיים טהורים שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי. השופט עמית הבהיר במאמרו כי "כל עוד לא נקבע בחוק כי על הבנק לסרב שיקים שחרגו ממסגרת האשראי הפורמלי, ללא הנחות וללא חסדים, נוצר מצב שהלקוח תלוי בבנק – ברצותו מאשר וברצותו מסרב. 'שינוי מדיניות' של הבנק כלפי הלקוח ללא הודעה מראש, 'זיג-זג' בהתנהגותו של הבנק – כאשר מסגרת האשראי משתנה חדשות לבקרים, והבנק אינו עקבי בסירובו – כל אלה הם מתכון בטוח לשרירות ואי הבנות ועל בית המשפט ליתן משקל להתנהגות מעין זו".

במקרה זה, הבהיר השופט כי למבקש היה יסוד סביר להניח כי התקיים הסכם שמכוחו היתה על הבנק חובה לפרוע את השיק, ולכל הפחות לא לסרב לכבדו באותן נסיבות. משכך, נקבע כי השיק נשוא ההליך לא ייכלל במניין השיקים שסורבו, ומשכך, וככל שלא סורבו שיקים נוספים לאחר מכן, תתבטל הגבלת חשבונו של המבקש.

 

עש"א 28720-10-15

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

הוצל"פ: משקי הבית חייבים 53 מיליארד שקל, מתוכם 7 מיליארד שקל לעורכי דין

 

בנק יהב חויב לגלות לערב דפי חשבון של הלווה העיקרי חרף הפגיעה בפרטיותו

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.